אפרופו מעצר דומרני

אם משתלם להשתלט על נתיבות, כנראה זה עסק שמגלגל הרבה כסף

דבר אחד היה חסר לנו בסיפור מעצרו של שלום דומרני - שטוענים כי הוא עומד בראש ארגון פשע ענק - בחשד לניסיון להטות את הבחירות בעיר נתיבות. חיכינו שדומרני יאמר לשוטרים ולשופט: "נתיבות? גם כן עיר...". מילא כשמדברים על שחיתות בערים כמו רמת-גן או בת-ים - אבל נתיבות?

הרי מחיר דירה בעיר נתיבות, ממוצע וחציוני, הוא פחות מ-720 אלף שקל (לפי נתוני משרד השיכון), כשליש ממחיר דירה דומה בעיר "אמיתית" כמו תל-אביב. נתיבות מדורגת בדרגה 3 מ-10 בסולם הסוציו-אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכירים מרוויחים בה כ-6,200 שקל בממוצע לחודש, ונשים שכירות פחות מ-4,000 שקל בממוצע.

סביר להניח כי רבים מקוראי טור זה לא ביקרו בעיר הדרומית, בעיקר אם לא כוללים את יום ההילולה השנתית שעורך "הרנטגן" בנתיבות, ומביא לעיר אחת לשנה את נוחי דנקנר וחברים אחרים מה"סיטי" של תל-אביב. ועם כל הכבוד, האם מישהו שמע בעבר את שמו של ראש עיריית נתיבות (יחיאל זוהר), לפני ששמענו השבוע עד כמה חשוב היה לדומרני להמליך את ראש העיר?

הסיפור הזה מחזק את מה שכבר ידוע ברבים. אם אפילו בעיר כמו נתיבות הקטנה (פחות מ-30 אלף תושבים) מדברים על "אינטרסים כלכליים" שהביאו גורמים כאלה ואחרים לנסות להטות את תוצאות הבחירות בעיר, זוהי הוכחה ניצחת לכוח הנתון בידי אלה שעומדים בראש 256 הרשויות הפזורות בישראל.

אם למישהו בסדר גודל של דומרני, אפילו ברמת חשדות בלבד, מספיק חשוב ומספיק משתלם להשתלט על עיר כמו נתיבות, אז כנראה מדובר בעסק שמגלגל הרבה יותר כסף ממה שאנחנו מדמיינים. כן, אפילו במקום כמו נתיבות, עיר שבה נמכרות בערך 7 דירות חדשות מדי חודש.

פחות מחודש מסיום הבחירות לרשויות, כשהערים מתחילות להתנקות משלטי חוצות ומהפליירים שטינפו את הרחובות ועלו מיליוני שקלים - לצד המנצח וגם לצדדים המפסידים - אסור לנו לשכוח שהכסף הזה לא יצא בהכרח מכיסם של פילנתרופים שנותנים שלא על מנת לקבל בחזרה.

מממני הבחירות לא מוכרחים להיות ראשי ארגוני פשיעה, אבל סביר שרבים מהם לטשו עיניים לתקציבי פיתוח, תקציבי גינון, תקציבי העשרה ועוד מאות סעיפים המרכיבים את סל ההוצאות של כל רשות מקומית. כן, אפילו במקום כמו נתיבות, שעל-פי הדוח השנתי שלה לשנת 2011 הוציאה מהקופה הציבורית כ-185 מיליון שקל בחזרה לתושבים.

רק אל תכניסו את נתניהו ל'ברוך' של מחירי הדיור

בזמן שראשי הערים הופכים לכוח מרכזי ודומיננטי, כדאי להזכיר גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו הממשיך להתנהל בענף הנדל"ן כמי שכפאו שד. תנו לו סכסוך עם האמריקאים, ורק אל תכניסו אותו ל'ברוך' של מחירי הדיור. הרי ממה נפשך: אם מחירי הדיור ירדו או יעלו, הצל"ש או הטר"ש יגיעו ליו"רי קבינט הדיור, שר האוצר יאיר לפיד מיש עתיד, ולשר השיכון, אורי אריאל, מהבית היהודי.

אבל ביום ראשון השבוע היה זה שר השיכון אריאל שהכניס את נתניהו לתמונה, ובישר כי הוא "שמח שראש הממשלה החליט להתערב לבקשתי ולקיים דיון משותף בלשכתו בהשתתפות משרדי השיכון והאוצר". שר השיכון הדגיש כי "אין מנוס מהתערבות ממשלתית חזקה ואגרסיבית על מנת לבצע שינוי מיידי ולהוריד את מחירי הדיור".

רק שנתניהו עצמו לא הוציא במקביל שום מילה רשמית בעניין. משרדו דווקא הוציא סיכום של דבריו בפתח אותה ישיבת ממשלה בנגב, אבל ללא התייחסות לישיבה הדרמטית המתוכננת. גם משרד האוצר, שמזדרז בדרך-כלל להוציא במקביל למשרד השיכון את ההודעות הקשורות לפתרונותיו למצוקת הדיור, נדם בעניין.

איך שדברים נראים כרגע, למרות הרצון הטוב (ורצון טוב דווקא יש) ודיבורים לרוב, מוקדם מאוד להכריז על "התערבות ממשלתית חזקה ואגרסיבית". מי שרוצה התערבות חזקה ואגרסיבית שיחפש את ראשי הערים. או את שלום דומרני.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988