ניתוח מיוחד: ההחלטה הגדולה הבאה שתשפיע על צרכני הסלולר

האם משרד התקשורת יאפשר לחברות הסלולר בישראל לעשות שימוש מסחרי בתדרי Wi-Fi, איך משפיע משרד הביטחון על איכות הגלישה שלנו בסלולר, ולמה לבתי-קפה בארץ מותר להציע למבקרים שלהם לגלוש בחינם?

השימוש בתדרי ה-Wi-Fi חוזר להיות אקטואלי בימים אלה, שבהם משרד התקשורת שוקל מחדש את המדיניות שלו, אשר אוסרת על חברות התקשורת לעשות שימוש מסחרי בתדרים אלה.

אחת ההחלטות החשובות שקיבל שר התקשורת הקודם משה כחלון הייתה לאסור על מפעילי התקשורת להשתמש בתדרים המשמשים ל-Wi-Fi, לשימושים מסחריים. זו הייתה החלטה בעלת חשיבות ציבורית מובהקת, למרות שלא עשתה כותרות גדולות.

ל"גלובס" נודע כי שר התקשורת הנוכחי, גלעד ארדן, בוחן מחדש את הסוגייה. ייתכן כי ארדן יאפשר למפעילי התקשורת להשתמש בתדרים, תחת מגבלות מסוימות.

להחלטה כזאת תהיה השפעה על הגדולה על הצרכנים - היא עשויה להשפיע אל איכות הרשת, על טיב השירות ועל המחיר. השאלה הגדולה היא האם מהלך כזה יפגע או יגביל את השימוש הציבורי בתדרים האמורים.

המדיניות של משרד התקשורת לאורך השנים הייתה לאסור על שימוש מסחרי בתדרים על-ידי מפעילי התקשורת. מה זה אומר? בעל בית-קפה יכול להציע שימוש חופשי בחצר תחומה בתדרים, על-ידי כך שהוא פותח את הנתב שלו לשימוש יושבי בתי-הקפה. אם סלקום או פרטנר היו מבקשות להקים רשת Wi-Fi במרכז תל-אביב, משרד התקשורת היה אוסר עליהן לעשות זאת.

בהקשר הזה נציין כי המיזם של בזק - Free Wi-Fi - שבו משתמשים מקצים שימוש למשתמשים אחרים - אינו חוטא לאיסור של המשרד, למרות שמדובר במיזם של בזק. מאחר שהשירות ניתן באזור מסוים (שמכונה 'חצר תחומה'), מדובר במעשה חוקי.

בישראל, בניגוד למדינות רבות בעולם, כמות התדרים לשימושי Wi-Fi מוגבלת מאוד. הציבור בישראל יכול להשתמש במעט תדרים, משום שלא מעט תדרים תפוסים על-ידי משרד הביטחון. מדובר בכמות גדולה מאוד של תדרים. יש לא מעט מומחים שסבורים כי אם התדרים הללו היו נגישים גם לציבור, איכות השימוש ב-Wi-Fi הייתה משתפרת בצורה משמעותית.

אחת השאלות היא האם דווקא המגבלה שמוטלת על חברות התקשורת היא זו שפוגעת באיכות השימוש. בכל העולם יש מדינות רבות שמתירות למפעילי התקשורת להקים רשתות Wi-Fi מנוהלות, ולמכור שימוש ברשת תמורת תשלום. KPN בהולנד מוכרת כרטיס ייעודי שמאפשר לרוכש לגלוש במקומות ציבוריים רבים.

האם מדיניות כזו תבוא על חשבון הציבור, שאיכות הגלישה שלו תיפגע מכך שמפעיל תקשורת בבית-הקפה מתחת לבית שלו מפעיל שירות מנוהל כזה? יש האומרים כי הסיכוי שזה יקרה נמוך, ויש הטוענים כי ההשתלטות של החברות המסחריות על המרחב הציבורי, מבחינת תדרים, תגביל או תצמצם את מרחב התדרים לציבור ותפגע באיכותו.

במדינה כה צפופה כמו ישראל זו שאלה שבהחלט צריכה להישאל, וסביר להניח שאם תתקבל החלטה כזו, אזי משרד התקשורת יבקש לשמוע את עמדות הציבור לפני שהוא מקבל החלטה. לפי הערכות שונות, זה הכיוון שאליו צועד משרד התקשורת.

אלה שמצדדים במתן הזכות למפעילים להשתמש בתדרים, כולל המפעילים עצמם כמובן, רואים בתדרים הפתוחים הזדמנות להרוויח כסף לא רק ממכירת שירותים, אלא גם מכך שיוכלו להוריד עומסים מהרשתות הסלולריות למשל.

ה-Wi-Fiבכל העולם הולך ותופס תאוצה משמעותית מאוד בכל הקשור להורדת עומסים מהרשתות הסלולריות. מבחינת חברות הסלולר, שירות מנוהל שבו המשתמש יעבור לצרוך אינטרנט סלולרי מהרשת הציבורית הוא חיוני מאוד. שירות כזה מוריד את העלויות שקשורות להגדלת הקיבולת ומצמצמם את הצורך בהקמת אתרים סלולריים נוספים.

סביר להניח כי חלק מהציבור יסכים לשלם עבור שימוש בנקודות גישה, אם יבטיחו לו איכות שירות טובה, במקום לחפש כל הזמן נקודות גישה ציבוריות שהרבה פעמים הגלישה דרכן בעייתית, במצב שבו שהשירות לא מנוהל ורוחב הפס מוגבל.

מנגד, צריך לזכור כי לחברות הסלולר בישראל יש פחות תדרים ביחס לחברות סלולר בעולם. בגלל מגבלות ספקטרום שונות, ובעיקר בגלל השימושים הצבאיים, כמות התדרים שמוקצית באופן כללי לחברות הסלולריות אינה משתווה לעולם. המצב הזה מהווה מגבלה קשה על החברות, בעיקר לנוכח העובדה ששחרור תדרים נוספים לדור הרביעי עדיין מתעכב, והרשתות הקיימות קרובות לעומס יתר, אשר עשוי לפגוע באיכות השירות שהן ייתנו לציבור.

הבעיה של מחסור בתדרים היא בעיה שדורשת פתרון לטווח ארוך, ולא יהיה מנוס מהליכה למתווה האירופי של חלוקת התדרים שבשימוש חברות הסלולר וגופים נוספים כמו הטלוויזיה. זהו תהליך ארוך שיימשך כמה שנים, אבל אנחנו חייבים להתחיל לבצע אותו, מפני שכל המדינות סביבנו שייכות לגוש אירופה, מזרח תיכון ואפריקה שעל -י ארגון התקשורת העולמי (ITU) יפעל על-פי סטנדרט אחיד.

כמה זמן נוכל לפעול ללא תיאומים מול מדינות שכנות בנושא התדרים? הבעיה רק תלך ותחריף כאשר מדינות שכנות יבצעו שינויים נרחבים בתחום התדרים שלהן, בעקבות התקנים האירופיים, ואנחנו נישאר מוגבלים, כמו למשל בפינוי תדרי ה-700 מגה הרץ לטובת הסלולר.

אלו שמביאים את ארה"ב כדוגמה למדינה שבה התדרים הפתוחים משמשים את חברות התקשורת לשימושים מסחריים, שוכחים דבר אחד פשוט - והוא שישראל אינה ארה"ב, וההשוואה אליה בעייתית. גם ההספקים המותרים בארה"ב שונים מאשר מדינות הגוש האירופי, מזרח תיכון ואפריקה, שאצלן ההספקים נמוכים יותר. נציין כי גם עניין הקרינה משחק כאן תפקיד, שכן הספק נמוך יותר מבטיח קרינה בעוצמות נמוכות יותר.

נסכם ונאמר כי יש פנים לשני הצדדים, אבל המציאות בישראל מורכבת ומחייבת פתרון מקיף וארוך-טווח. האופציה של שימוש בתדרים הפתוחים על-ידי המפעילים, מבלי למצוא פתרון שימנע פגיעה בציבור, נראית בעייתית מבחינה ציבורית.

ממשרד התקשורת נמסר כי הנושא בבדיקה.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988