דייר מוגן המכה בעל בית יצא מהבית

אחת העילות מתייחסת לדייר אלים שדרכו להטריד את שכניו או את בעל הבית

דיירות מוגנת הינה תופעה ייחודית בדיני שכירויות. בשכירות חודשית, ניתן לסיים את תקופת השכירות או להעלות את דמי השכירות ככל שההסכם בין בעל הבית לבין השוכר מאפשרים.מכאן שלשכירות מסוג האמור לעיל קוראים "שכירות חופשית".

בדיירות מוגנת המדובר בשוכר שחוק הגנת הדייר מגן עליו מכאן שמו כ"דייר מוגן". בסוג זה של שכירות העלאת השכירות הינה בפקוח החוק ובשעורים שהחוק קבע. כמו כן הפינוי של דייר כזה אינו אפשרי אלא במסגרת העילות המנויות בחוק הגנת הדייר. הרקע לחקיקת חוקים אלו, הינו להגן על ציבור דיירים בתקופת מחסור בדיור, שלא יהיו תחת שרירות ליבו של בעל הבית.

רבים המבקרים את חוק הגנת הדייר והדעה הרווחת היא כי דינים אלו כבר אבד עליהם הכלח. ואכן יותר ויותר דיירים מפונים או הולכים לעולמם ויורשיהם לא זכאים לרשת אותם כי לא עומדים בתנאי ההורשה הקפדניים של חוק הגנת הדייר.

כאמור העילות לפינוי דייר מוגן מוסדרות בחוק הגנת הדייר ורק על פיהם ניתן לקבוע כי הדייר הפר הסכם שכירות ויש לפנותו ועילות אלו הינן עילות המנויות בחוק ורשימה סגורה. מעיקרי העילות הינן, דייר שלא משלם שכירות, דייר שגורם נזק למושכר, מקרה בו בעל הבית זקוק למושכר לצרכיו העצמאיים ועוד.

אחת העילות מתייחסת לדייר אלים שדרכו להטריד את שכניו או את בעל הבית. זו גם עילה לפינוי דייר מוגן שזכה לאחרונה לפסק דין מקיף בבית משפט העליון בהרכב של שופטים כב' השופט ד' ברק-ארד, א. חיות, א' רובינשטיין.

במקרה הנדון, פז היה דייר מוגן של יניב. יניב למעשה רכש את הבעלות בדירה מבעלים קודמים וקיבל את הדירה כשפז התגורר בדירה כדייר מוגן. ליניב הייתה דירה בשכנות לדירה של פז ובאותו בנין ולכן שני האנשים ראו זה את זה לעיתים קרובות .(דבר שכנראה לא בריא!).

לימים החסים בין השניים התערערו וכל צד האשים את הצד השני בהטרדות ופעולות אסורות. עד שיום אחד לכשיניב ביקש לצלם את דלת ביתו של פז, פז תקף את יניב בעוצמה רבה וגרם לו לחבלות קשות ואף נשפט בפלילים ונגזרו עליו חודשי שירות וצו הרחקה מהדירה. יניב הגיש תביעה לפינוי פז מהדירה בעילה הקבועה בחוק הגנת הדייר והיא פינוי דייר ש"דרכו להטריד שכניו או בעל הבית".]

בית משפט השלום הורה על פינוי פז באשר די באירוע בודד בעל עוצמה חמורה כדי לקיים את העילה של שכן שדרכו להטריד שכניו ואת בעל הבית. בית המשפט פסק לטובת פז שיקבל סכום של 121,996 ₪ כדמי פינוי בשעה ששווי דמי מפתח היו 555,000 ₪.]

העליון קבע כי לצד זכות הקניין של בעל הבית הזכאי ליהנות מקניינו, עומדת זכות הדייר לדירה וקורת גג . במקרה שבפנינו נוצר מצב אלים שימשיך להיות כזה בשל העובדה שפז ימשיך להתגורר בדירה. המשך מגורי פז עלול להשפיע על יכולת הבעלים לממש את זכותו להתגורר בביתו. עליון קבע כי אמנם יניב לא טמן ידו בצלחת ובהתנהלותו גרם גם לאווירה הקשה שבין הצדדים אך בין זה לבין נקיטה באלימות כה חריגה שלא נובעת מהגנה עצמית גדול מאוד.]

עליון קובע כי בנסיבות העניין ובכדי למנוע כי האלימות תמשיך לשרור בין הצדדים עדיף כי הדייר יפנה את הדירה אך יש להתערב בגובה דמי הפינוי שבית משפט השלום פסק לו בשעתו. על פי חוות דעת שמאי, גובה דמי המפתח המגיעים לפז הינם 555,000 שקל. עליון קובע כי לאור המעשה החמור של פז, אין לזכותו במלוא דמי הפינוי המגיעים לדייר המפונה במצב רגיל. כמו כן יש להתחשב בכך שפז שילם עם כניסתו לדירה דמי מפתח, ויניב רכש את הדירה ביודעו על קיום דייר מוגן. שיקולים אלו תומכים בגישה שיוגדלו משמעותית דמי מפתח שישולמו לפז ואלו יוגדלו לסכום 290,000 שקל.

פסק דין זה מעורר שאלה מעניינת. האם התוצאה הייתה שונה לו האלימות החד פעמית הייתה מתרחשת בין בעל הבית לבין דייר שלא גרים בסמיכות זו לזו כמו במקרה זה ששניהם גרים באותו בנין? כחוט השני לאורך פסק הדין עולה השאלה, האם השניים יוכלו לחיות יחדיו לאחר שאירוע כה חמור קרה ואין בטחון שלא יקרה שוב.

מצד שני סתם מרחק פיזי בין בעל הבית לבין דייר אלים, לא ישקיט את האלימות לגמרי אלא יהפוך אותה לאירוע לא יומיומי.

בכל אופן ללא ספק המדובר במקרה קשה בו אלימות פיזית, הביאה לסיום זכות בעלת מעמד קנייני כגון הגנת הדייר.

# רע"א 4020 אסף יניב נ' יצחק פז.

האמור בחיבור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי בנושא.

הכותב הינו עו"ד, מומחה לדיני מקרקעין ותכנון ובניה.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988