למרות התנגדות וינשטיין: השרים אישרו את הצעת חוק העמותות

עפ"י ההצעה של חה"כ איילת שקד ורוברט אילטוב, יוטל מס של 45% על כל תרומה לעמותה ממדינה זרה, אם העמותה קוראת להעמדת חיילי צה"ל לדין בערכאות בינלאומיות, לחרם או לסנקציות על מדינת ישראל או על אזרחיה

בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שהודיע כי מדובר בהצעת חוק לא חוקתית, אישרה היום (א') ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת "חוק העמותות", של ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) וח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), המציעה להטיל מס בשיעור 45% על כל תרומה לעמותה ממדינה זרה - אם העמותה קוראת בין היתר להעמדת חיילי צה"ל לדין בערכאות בינלאומיות, לחרם, למשיכת השקעות או לסנקציות על מדינת ישראל או על אזרחיה, וכן הפרה של הוראות מסוימות בחוק יסוד: הכנסת.

בעד הצעת החוק, המהווה תיקון לפקודת מס הכנסה ושהוגדרה כהצעת חוק המכוונת נגד ארגוני שמאל, הצביעו שרי הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי. נגד הצעת החוק הצביעו שרי יש עתיד וכן יו"ר ועדת השרים לחקיקה, שרת המשפטים ציפי לבני, שהודיעה כי תגיש ערר לממשלה על החלטת ועדת השרים.

"מדינת ישראל רוצה להגן על חיילי צה״ל בטריבונלים בינלאומיים, ותפיסת המשטר בישראל משפיעה על ההחלטות בטריבונלים האלה", אמרה לבני בעקבות ההצבעה, "החוק של הבית היהודי יזיק להגנה על חיילי צה"ל יותר ולא יגן עליהם. זו הצעה פופוליסטית בתחפושת של פטריוטית, שתפגע ביכולת של ישראל להגן על חיילי צה"ל בטריבונלים בינלאומיים".

בחוות-דעת שהועברה לוועדת השרים, הודיע היועץ המשפטי וינשטיין כי מדובר בהצעת חוק שאינה חוקתית, וכי לא יגן בבג"ץ על החוק, אם יתקבל בכנסת.

"מדובר בהצעת חוק הלוקה בפגם של אי-חוקתיות", הודיע וינשטיין, "בפועל אין מדובר כלל במס אלא בקנס, מעין אמצעי ענישה, שמטרתו ליצור אפקט מצנן ולסכל מתן תרומות לעמותות אלה, ובכך לפגוע בשיח החופשי במדינת ישראל, שהוא אחד מהעוגנים הדמוקרטיים המרכזיים של המדינה".

היועץ הודיע עוד כי "חלק מהעילות לקנס החדש הן מטרות חוקיות לגיטימיות. הגבלתן או פגיעה בהן מהווה פגיעה בשורה של זכויות חוקתיות, והראשונות בהן - חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. גם אם תכלית ההצעה ראויה, וספק אם כך הוא הדבר, מדובר בהצעה שאינה מידתית, מכיוון שהשלכותיה עלולות להיות קשות. בנוסף, קיימים אמצעים אחרים, מידתיים יותר, לטפל בסוגייה.

"ככל שמדובר בשיח שאינו חוקי, ניתן לטפל בו באמצעים אחרים, כגון במישור הפלילי. באשר לשיח הלגיטימי והחוקי, הדרך המידתית להתמודד עמו הינה באמצעות הרחבת חובת הגילוי על תרומות אלה, כפי שאכן נעשה בפועל.

"נדגיש כי הגבלת תרומות ופגיעה בשיח חופשי של ארגונים מהמגזר בשלישי, ובכלל זה פגיעה בזכויות אדם, נעשית בשורה של מדינות שספק אם רצוי שישראל תדור עמם בכפיפה אחת".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988