חיים על "טייס אוטומטי" ולא חושבים על שינוי? תתעוררו

בתקופה של שינויים חסרי תקדים בטכנולוגיה, בתרבות ובכלכלה, שבה נולדות כל העת תעשיות חדשות ואחרות נכחדות, נמצא את עצמנו בשלב זה או אחר נאלצים לחשב מסלול מחדש ■ מיוחד ל"ליידי גלובס"

להמציא את עצמך מחדש זה להיות מוכן לאבד שליטה. זה לוותר על הישגים בשדה אחד, לטובת סימן שאלה גדול בשדה אחר. זה להסכים עם עצמך על תקופת דגירה, שבה אולי ייראה כאילו דבר לא קורה, אבל משם תנבוט התחלה חדשה. וזה אתגר אמיתי, במיוחד כשהכלכלה העולמית עוברת שינויים חסרי תקדים - חברות נכחדות, ענפים חדשים נולדים, ונדרשות תקופות הסתגלות שבהן נרשמים גלי פיטורים. אנשים מוצאים עצמם מחוץ למקום שהיווה את מקור הזהות שלהם במשך שנים, ונאלצים למצוא ולהמציא את עצמם מחדש.

בעידן שבו תוחלת החיים מתארכת, החלפת מסלול הקריירה עשויה להתרחש יותר מפעם אחת. זהו תהליך קשה ומסובך, שדורש הרבה אומץ, תעוזה ויצירתיות. משום כך, רבים מוותרים על האפשרות להתחיל מחדש, ומפספסים את הפריבילגיה שבדבר.

משתנים עם הזמן

במחקר ייחודי שנערך ב-2003 על-ידי הפסיכולוג ד"ר סנג'יי סרויווסטאבה מאוניברסיטת קליפורניה, נבדקו 132 אלף מבוגרים בני 21 עד 60. המחקר בדק שתי תיאוריות רווחות: הראשונה, המחמירה יותר, קובעת שהאישיות שלנו נקבעת עד גיל 30 ולאחר מכן אין סיכוי לשנות או להמציא את עצמך מחדש, והשנייה, הרכה יותר, טוענת ששינויים הם תהליך שנמשך לאורך השנים, והאישיות משתנה בהתאם לסיטואציות.

החוקרים בדקו 5 תכונות אופי - מצפוניות, נעימות, נוירוטיות, פתיחות והחצנה - ומצאו כי התיאוריה השנייה נכונה יותר עבור רוב הנבדקים. הדבר נכון במיוחד אצל אנשים חרוצים, שמתאפיינים בהיותם מאורגנים, בעלי משמעת עצמית ומכווני מטרה.

היכולת להשתנות ולהפגין חריצות הייתה גבוהה במיוחד אצל בני ה-20, נתון שאינו מפתיע בהתחשב בסוג העבודות שהם נוטים לבחור, ובכך שהדרישות מהם בתחום המשפחתי נמוכות יותר. החוקרים מצאו גם שנשים נוירוטיות ומוחצנות יותר מגברים בשנות ה-20 לחייהן, אולם עם העלייה בגיל מצטמצם הפער, ואצל שני בני המינים עולה האכפתיות כלפי העבודה - מה שמשפיע על בחירות הקריירה שלהן.

מי השכן שלך?

שינויי קריירה כוללים פעמים רבות יציאה מתוך ארגונים לעבר עצמאות כלכלית. יזמות אישית היא חלומם של רבים, אך לרוב נחלתן של שתי קבוצות: צעירים שעוד לא נכנסו למסלול ארגוני מסודר, ומבוגרים שנפלטו משוק העבודה. בשני המקרים, היזמות נותנת תחושה של מסוגלות, ערך עצמי ויכולת לעקוף את המערכת. כאשר מדובר בקריירה שנייה או שלישית, תחושת הסיפוק גדולה יותר: אתה מגלה שאתה יכול לעשות את זה לבד, בלי ארגון חיצוני שיקבל אותך לשורותיו.

לאנשים שעבדו או חיו בקרבת יזמים אחרים יש נטייה גדולה יותר להפוך ליזמים בעצמם, כך עולה ממחקרו של פרופ' ג'ספר סורנסן מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד. על-פי סורנסן, המנגנון הפסיכולוגי שפועל אצלם מבוסס על מוטיבציה: הם אומרים לעצמם 'אם זה אפשרי עבור אדם אחר, מדוע שאני לא אמציא את עצמי מחדש, במה הוא טוב יותר ממני?'. בנוסף, הרעיון להפוך ליזם נראה פחות 'משוגע' ולא הגיוני, נוכח הניסיון של הסובבים.

המחקר המקיף מאוד, שנערך ב-2009, התבסס על נתונים שנאספו בדנמרק, וכלל תצפיות שנערכו במשך כשמונה שנים על כ-275 אלף משתתפים בשוק העבודה בגילאי 16-40. מדובר בעובדים שנכנסו לשוק העבודה זמן קצר קודם לכן, כמועסקים ולא כיזמים, ושעבדו בחברות שאינן חדשות. כך ניתן היה לעקוב אחרי ההיסטוריה המקצועית ותנודות הקריירה שלהם.

הממצאים מעידים שלא מדובר רק בעניין גנטי או בהתנהגות משפחתית חוזרת, אלא שגם לאופי היזמי של הקולגות בסביבת העבודה יש השפעה. לכן לא כדאי להתמקד רק בסט התכונות הקבוע המאפיין יזם (למשל: נטייה לקחת סיכונים), אלא יש גם לסביבה החברתית השפעה חשובה על המוטיבציה שלו.

במחקר דומה שערכו פרופ' מריסונטה ג'יאנטי מסטוקהולם סקול אוף אקונומיקס וד"ר אנדרה סימונוב מאוניברסיטת מישיגן, נמצא כי בשכונות המתאפיינות בתושבים יזמים, קיים סיכוי גבוה יותר שאדם יהפוך ליזם וישקיע בעסק משלו. זאת, גם אם לכאורה הרווח הכספי מהיזמות אינו גבוה, והזדמנויות התעסוקה החלופיות הן אטרקטיביות יותר. כלומר, אנשים מוכנים להשקיע יותר ולהעז יותר. במידה מסוימת ניתן להסביר זאת בכך שהשכונות ה'יזמיות' מתאפיינות ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר, וגם בכך שהן מאפשרות ליזם הטרי גישה נוחה יותר לתשתיות ולכוח עבודה מיומן.

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר בסטימצקי

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988