גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש לכם חשבון בנק בחו"ל? תתכוננו לתחקיר מקיף

HSBC בריטניה הגביל משיכת מזומן ל-6,000 פאונד לכל היותר; השלטונות בגרמניה מוכנים לשלם כסף בעבור פרטי חשבון של תושבים המעלימים מס; בנקים בשוויץ, ובהם לאומי, דורשים מהלקוחות אישור שדיווחו על הכספים לרשויות המס

באחת הסצינות בסרט "הזאב מוול סטריט", המוקרן בימים אלה בבתי הקולנוע ומבוסס על סיפורו האמיתי של סוחר המניות ג'ורדן בלפורט, מגיע בלפורט לבנקאי בשוויץ כדי לבדוק את האפשרות להפקיד אצלו כספים לא-חוקיים. בלפורט שואל אותו מה הסיכוי שהאמריקאים ישימו את ידיהם על הכסף. הבנקאי משיב לו בציניות שזה יקרה אם האמריקאיים יחליטו לפלוש עם צבאם ולכבוש את שוויץ, והשניים פורצים בצחוק. בהמשך בלפורט שולח לבנקאי קרובי משפחה כשלגופם מודבקים שטרות, שאותם הם מפקידים בשוויץ. בסוף הסרט גם הבנקאי וגם בלפורט מגיעים לכלא.

סצינות כאלה, לצערם של בנקאים רבים, כבר לא יכולות להתרחש. בעולם של היום, השאלה שעל הפרק היא האם האמריקאים הצליחו לשנות את הבנקאות העולמית ולהרוג את הבנקאות הפרטית לתושבי חוץ (בנקאות ה-off shore).

עד לאחרונה הייתה חגיגה שכולם נהנו ממנה: לקוחות מרחבי העולם היו מגיעים לבנקים שונים, בעיקר בשוויץ, ומחביאים כספים בחשבון ממוספר (חשבון שבו אין תיעוד של בעל החשבון אלא רק מספר), שבמקרים רבים לא היה מוצהרים לרשויות המס ובמקרים חמורים יותר אף הושגו בדרכים לא-חוקיות. תחת מטריית הסודיות הבנקאית, הבנקים שיתפו פעולה, ונהנו מזרימת כספים, שעליהם הם גבו עמלות גבוהות, שכן ללקוח היה חשוב בעיקר שהכספים שלו יהיו מוגנים מפני השלטונות במדינתו, גם אם המחיר גבוה יותר.

כולם הרוויחו מהמצב: הלקוחות הרוויחו חיסכון במס וכסף ליום סגריר, הבנקאים הרוויחו עמלות גבוהות, וכלכלת שוויץ פרחה. לצד שוויץ, קמו מקלטי מס נוספים כמו איי התעלה, ג'רזי וגם בנקים במדינות מערביות רגילות שימשו מקלט, כולל דיסקונט ניו יורק, שהתברר בדיעבד ששימש בעבר צינור להלבנת הון (עבירות שבגינן שילם קנס של עשרות מיליוני שקלים).

החגיגה הזו נגמרה. רשויות המס האמריקאיות החליטו למגר את התופעה, ועשו זאת באגרסיביות - כמו שהאמריקאים יכולים להיות - ובעקבותיהם מתחילות גם הרשויות האירופאיות. הבנקים מתחילים להבין שכיוון הרוח השתנה. כחלק מאותה מגמה, פורסם באחרונה ב"גלובס" כי בנק לאומי החל לפנות ללקוחותיו האירופים, וביקש מהם להציג לו אישורים ממדינות המקור שלהם, ולפיהם הכסף המופקד בחשבון דווח לרשויות המסים כנדרש. אם אישורים אלה לא יוצגו תוך כמה חודשים, מאיים הבנק כי יסגור ללקוח את החשבון.

מדובר בצעד לא טריוויאלי, שמעמיד את הלקוחות בסיטואציה לא נעימה. לקוחות רבים אף חוששים שהבנק, שהיה במשך השנים דיסקרטי, פתאום מפנה להם עורף לטובת רשויות המס. ישנם לקוחות שאף חוששים שהבנק יסגיר את פרטי החשבון לרשויות, ואולם לבנקים אין כל כוונה לעשות זאת, ובכל מקרה, העברת פרטים על לקוחות הבנק לרשויות, יכולה להיעשות רק בעקבות קבלת צו מבית המשפט.

בנק לאומי החליט להחמיר, ודורש מידע מלקוחותיו האירופים, מעבר להנחיות הרגולטוריות הנוכחיות. עם זאת, לפי הערכות בבנק ישראל תומכים במהלך שכן הם מצפים שהבנקים ימצאו דרכים להגן על עצמם מניצולם לשמירת כספים לא-חוקיים. לאור זאת, לא נתפלא אם בעתיד נראה בנקים ישראליים נוספים דורשים את הדברים מלקוחותיהם האירופים.

לכאורה, אפשר לומר שהלקוח לא חייב לספק את הפרטים לבנק; הוא יכול להוציא את הכספים ולעבור בנק. אלא שבמצב הנוכחי, סיכוי נמוך שיצליח למצוא בנק שיסכים לקלוט אותו. כל בנק שהלקוח ינסה להפקיד את הכספים אצלו ירים גבה וישאל מדוע עזבת את הבנק הקודם שלך.

תהליך קבלת לקוחות חדשים בתחום בנקאות לתושבי חוץ אינו כשם שהיה בעבר. פעם הבנקים היו מתחרים על הלקוחות האמידים תושבי החוץ ופורסים להם שטיח אדום. כיום, הלקוחות הללו נהפכו עול בעבור הבנקים - אף בנק לא רוצה להסתבך עם הרשויות בגלל לקוח בעייתי, והבנקים מתחקרים כל לקוח חדש בעל אזרחות זרה שרוצה להעביר כספים לישראל.

כך שלמעשה, ללקוחות אין כיום כמעט ברירה. אם הבנק דורש מהם, עליהם להמציא טפסים המראים כי הצהירו על הכספים ברשויות המס, גם אם מדובר בכספים שהופקדו לפני שנים רבות.

איך הכול התחיל?

כאמור, בעבר בשם הסודיות הבנקאית, יכלו לקוחות לשתף פעולה עם בנקים בחו"ל, ולהסתיר אצלם כסף מרשויות המס. מצב שבו לקוח היה מגיע עם מזוודות מלאות בכספים ומפקיד אותם מבלי שנשאל שאלות, היה שכיח למדי.

אלא שכבר לפני 15 שנה החלו האמריקאים לטפל בסוגיה; בתחילה בכספים הנעשים בהלבנות הון, ואילו עניין העלמות המס לא טופל. בעקבות המשבר הכלכלי של 2008, נקלעה ארה"ב לגירעון גבוה. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, החליט שאחת הדרכים לצמצם את הגירעון תהיה הגברת המאמצים לגביית המס. כשהאמריקאים מסמנים מטרה, הם יודעים להסתער עליה ובמלוא האגרסיביות. הגברת מאמצי גביית המס נעשתה בשני אמצעים: קנסות על מקרי העבר וחקיקה שתמנע זאת לגבי העתיד.

לפני כ-3 שנים הודיעו הרשויות האמריקאיות על חקירה נגד שורה של בנקים בשוויץ, בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. UBS כבר קיבל קנס של 800 מיליון דולר בקירוב בפרשה זו, ויש המעריכים כי הואיל והיה הראשון להגיע להסכמות עם הרשויות האמריקאיות, הוא יצא בזול...

גם נגד שלושה בנקים ישראליים מתנהלת חקירה בעניין: לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות. החקירה המתקדמת ביותר היא זו שבעניינו של בנק לאומי, והיא אמורה להסתיים בשנה הקרובה. לאומי כבר הפריש יותר מחצי מיליארד שקל - סכום הכולל את גובה הקנס שהוא מעריך שיקבל וכן את ההוצאות המשפטיות והחשבונאיות הגבוהות הכרוכות בתהליך. לא מן הנמנע כי בזאת לא תמו ההוצאות, וייתכן כי הבנק יבצע הפרשות נוספות בעתיד בגין פרשה זו.

ישנם גם בנקים שקיבלו מהממשל האמריקאי הצעת "פשרה". בנקים שיסכימו לחתום עליה, יסגרו בכך את הפרשה מול האמריקאים. אלא שמדובר בפשרה דרקונית למדי, ולפיה הבנק יצטרך לשלם קנס אסטרונומי בשיעור של 20%-50% מהיקף הנכסים שניהל בעבור לקוחותיו האמריקאים. ישנם 14 בנקים - בהם שלושת הבנקים הישראליים - שאינם יכולים להיכלל בהסכם הפשרה, והחקירה מולם צפויה להימשך.

אלא שהרשויות האמריקאיות לא מסתפקות בענישה כבדה על מקרי העבר, ורוצות להימנע ממקרים שכאלה גם בעתיד. לצורך כך חוקקו את כללי ה-FATCA|, שצפויים להיכנס לתוקפם ביוני הקרוב. לפי כללי ה-FATCA Foreign Account Tax Compliance Act)), מוסדות פיננסיים בכל העולם חייבים לדווח על חשבונות ונכסים שהם מנהלים בעבור אזרחים אמריקאים כדי לגבות מהם מס, וזאת גם אם אותם לקוחות אינם מתגוררים בארה"ב. לצורך כך נאלצו הבנקים ברחבי העולם למפות את הלקוחות האמריקאים, להחתים אותם על טפסים מתאימים, ובמידת הצורך אף לעשות להם ניכוי מס במקור של 30%. בנקים שלא יעשו זאת יוחרמו על ידי ארה"ב, ולא יוכלו לעבוד עם המערכת הפיננסית האמריקאית - תנאי בלתי-אפשרי לבנק; לכן כולם נאלצו ליישר קו עם הכללים הדרקוניים.

יישום כללי ה-FATCA הלחיץ בנקים רבים בעולם ובהם גם את הישראלים, ולכן מנסים במדינות שונות לגבש הסכם ישירות מול הממשל האמריקאי, כך שהבנקים המקומיים יעבדו מול הרשויות המקומיות, ויהיו כפופים רק אליהם, ואלו יעבדו עם הרשויות |האמריקאיות. לפי הערכות, בישראל ישנם מגעים מתקדמים בין הרשויות המקומיות לארה"ב לגיבוש הסכם שכזה, שבמסגרתו תהיה למעשה החלפת מידע הדדית על חשבונות הבנקים של לקוחות ישראלים ואמריקאים, מה שיהדק עוד יותר את הפיקוח על העלמות המס.

האירופים ראו את האפקטיביות של הצעדים שנקטו האמריקאים, והחליטו ליישר קו. אמנם אין למדינות סמכויות וכוח על בנקים זרים כמו לארה"ב, ולכן בשלב זה הן שמות דגש בהגברת הפיקוח על תושביהן. כך לדוגמה, צרפת שינתה את הכללים לגבי עבירות המס, והפכה אותן לעבירות בדרגת פשיעה חמורה יותר. גם במדינות כגרמניה, איטליה ואוסטריה הודק הפיקוח והענישה על מעלימי המס.

בגרמניה השלטונות אף מוכנים לשלם כסף לאנשים שיעבירו להן מידע מהימן על אנשים המעלימים מס. צעד שכזה גרם לכך, שלפני כמה חודשים קיבלו שלטונות המס הגרמניים דיסק ובו רשימה של כ-100 לקוחות גרמנים של לאומי שוויץ, כולל לקוח עם סכום גבוה מ-100 מיליון אירו, והשלטונות הגרמניים פשטו על בתיהם של כמה מאותם לקוחות.

כמו כן, מקור במערכת הבנקאית מספר כי לאחד הבנקים הישראליים הגיע באחרונה לקוח איטלקי, שביקש שינהלו לו את תיק ההשקעות, ואולם כשנשאל מה מספר הטלפון שלו באיטליה כדי שאפשר יהיה לדבר איתו על שינויים בתיק, הוא ענה: "אל תתקשר אליי, הרשויות אצלנו מצותתות לטלפונים כדי לחפש כספים של לקוחות המופקדים מחוץ למדינה".

מה יהיה?

לעת עתה, באירופה הידוק הפיקוח נעשה כלפי האזרחים, ואין לאירופים דרישות מיוחדות מהבנקים הזרים. עם זאת, הערכות הן שבשלב הבא באירופה יחל גם תהליך של חקיקה הדומה במתכונתו ל-FATCA בארה"ב, מה שייאלץ את הבנקים לדרוש הצהרה מהלקוחות על הדיווח לרשויות המס. הבנקים שכבר נכוו מהרשויות האמריקאיות בחקירה ובקנסות שהם צפויים לשלם, החליטו להקדים תרופה למכה, ולדרוש כיום מהלקוחות יותר ממה שהרגולטורים דורשים מהם.

כך לדוגמה, בשוויץ החלו בנקים לדרוש מהלקוחות האירופים הצהרות כי דיווחו על כספיהם במדינות המקור שלהם. בנוסף, בחודש שעבר פורסם כי HSBC בריטניה הגביל את משיכת המזומן של הלקוחות שלו מהבנקים ל-6,000 פאונד בלבד. לקוח שרצה למשוך סכום גבוה יותר, היה צריך להסביר לשם מה מיועד הכסף.

צעד זה של הבנק גרם לסערה, ואף לשמועות של-HSBC יש בעיות נזילות. אלא שהסיבה שבבנק פרסמו את ההנחיה, הייתה חלק מהגברת הפיקוח בנושא העלמות המס. עם זאת, בעקבות הביקורת על הצעד, הבנק נסוג מכך.

אין ספק, כל הצעדים הוולונטריים של הבנקים מלמדים על הלחץ שלהם בנושא העלמות המס, ועל כך שהם נחושים למנוע בכל מחיר חקירה נוספת של אחת מרשויות המס, גם במחיר של איבוד לקוחות.

בכיר במערכת הבנקאית סיכם זאת כך: "עוד מעט אי אפשר יהיה להפקיד סכומי כסף גדולים באף מקום בעולם, מבלי להצהיר כי הם דווחו לרשויות המס במדינה שממנה הגיע הלקוח - העולם הולך ונסגר".

ומה קורה בישראל?

ישראל אינה נחשבת מקלט מס במובן המקובל; אם כבר, ההיפך הוא הנכון, והמסים כאן גבוהים. ועדיין, ישראל מהווה באופן מסורתי מקום מקלט לכספי יהודים מרחבי העולם, כספים שעליהם אף אחד לא שאל מה מקורם.

ישראל שונה משאר העולם - חשבונות תושבי חוץ הם בעיקר של יהודים, שהעבירו כספים לישראל מסיבות היסטוריות של ציונות ושל פיזור סיכונים, ליום סגריר שבו האווירה נגד היהודים בגולה תהיה לא טובה. ואולם לתוך הסיבות הללו גם נכנסו כספים שלא דווח מס בגינם.

אלא שהידוק הרגולציה בעולם, ובמיוחד החקירה הסבוכה של בנק לאומי והקנס הכבד שהוא צפוי לשלם, גרם לבנקים לשנות גישה. לפני חודשים ספורים פרסמנו ב"גלובס" כי הבנקים הישראליים החלו להקשיח את גישתם כלפי לקוחות בעלי אזרחות אירופאית. במסגרת זו, חלק מהבנקים לא ממהרים לפתוח חשבונות ללקוחות בעלי אזרחות אירופית. כמו כן, במקרים שבהם הלקוח מתעקש שלא לקבל דואר מהבנק (נוהל hold mail), הוחלט בבנק לתחקר אותו על הסיבות, וזאת בשל החשש שהלקוח לא רוצה שיישלח אליו דואר, כדי שלא תהיה עדות לכך שהוא מחזיק בחשבון בנק בישראל.

הגברת הרגולציה - הן מצד הרשויות בחו"ל, הן מצד כללים שהבנק עצמו קובע - גובה מחיר לא מבוטל מהבנקים בעולם בכלל ובישראל בפרט. ראשית, גובה הקנסות האסטרונומי ששילמו ועוד ישלמו הבנקים מחק להם רווחים שהושגו במשך שנים רבות מאותן הפעילויות. נוסף על כך, דרישות ה-FATCA הביאו ליציאה מאסיבית של כספים של לקוחות, שהחזירו את הכספים הביתה, או לחלופין קנו בכספים הללו נדל"ן. כך לדוגמה יצא מישראל סכום המוערך ב-5 מיליארד דולר (!) של לקוחות אמריקאים, בעקבות העובדה שהם נאלצו להצהיר על הכספים.

כעת מתחילה מגמה דומה של יציאת כספים גם בקרב הלקוחות האירופים, אם כי היא עדיין בהיקפים הרבה יותר נמוכים. ואולם אם בנקים נוספים יישרו קו עם לאומי וידרשו מהלקוחות האירופים מסמכים, לא נתפלא אם נראה עוד גל של יציאת כספים.

מה זה FATCA?

ראשי תיבות של Foreign Account Tax Compliance Act. חוק אמריקני שייכנס לתוקף ביוני 2014, המחייב בנקים בעולם להעביר דיווח על חשבונות ונכסים שהם מנהלים בעבור אזרחים אמריקאים, במטרה לגבות מהם מס. בנק אשר לא יעביר את המידע הנדרש לרשות המסים, יהיה כפוף לסנקציות בארה"ב

רווחי הבנקים

עוד כתבות

גל סטאל, יו"ר ובעלים באנטרופי / צילום: יונתן בלום, גלובס

אנטרופי ממליצה לדירקטוריון לאומי על דירקטור בבזק לשעבר שתמך בעסקת בזק-yes

מדוח של אנטרופי לקראת האסיפה הכללית של בנק לאומי בעוד כשבועיים, שהגיע לידי "גלובס", עולה כי יצחק (איציק) אילדמן זוכה לתמיכתה של חברת הייעוץ לכהונה נוספת כדירקטור חיצוני בבנק

דונלד טראמפ / צילום: Leah Millis, רויטרס

טראמפ: "יש יהודים בארה"ב שאינם אוהבים מספיק את ישראל"

בנאום לפני כנס של המועצה הישראלית-אמריקאית, ארגון של מהגרים ישראליים בארה"ב, מנה טראמפ את פעולותיו למען ישראל והכריז: "אני מקיים את הבטחותיי" ● הצהיר: לא בטוח שאעזוב את הבית הלבן אחרי שמונה שנים ● "אל תצביעו בעד הדמוקרטים – הם ייקחו לכם את כל הכסף"

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

ההכנסות מארנונה ברשויות המקומיות צפויות לצמוח בשנת 2020

הסיבה לגידול הצפוי בהכנסות של הרשויות המקומיות מארנונה, היא נוסחת העדכון של משרדי הפנים והאוצר שלפיה המס המוניציפלי יעלה החל משנת 2020 ב-2.58%

דונלד טראמפ ובוריס ג'ונסון בפסגת G& / צילום: ארין שאף, רויטרס

חמישה דברים שאתם חייבים להתייחס אליהם לפני ששבוע המסחר מתחיל

תאריך הטלת המכסים של ארה"ב על סין מתקרב בצעדי ענק ● הפד צפוי להכריז על גובה הריבית בעוד הציפיות להפחתתה מתרחקות ● הבריטים שוב ילכו לקלפיות ● והאם בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח? ● התחזית השבועית של "גלובס"

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עתירה: התקציב לשיקום שורדות זנות לא נוצל – ועלול לרדת לטמיון

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר לבית המשפט נגד משרדי הרווחה והאוצר, בטענה שהכסף המוקצה עבור שיקום נשים בזנות לא הגיע ליעדו, ועשוי לשוב לקופת האוצר עם תום השנה ● בית המשפט הורה למדינה לנמק בתוך שבוע מדוע לא נעשה שימוש בתקציב

אודי אדירי/ צילום: דוד פרץ

ישראל מתנגדת לפיתוח מאגר הגז אפרודיטה בקפריסין

המהלך הישראלי מסכל למעשה את האפשרות שהמאגר יפותח ללא הסכם בין המדינות, כך לפחות טוענים בשותפות 'ישי' המחזיקה בזכויות על החלק הישראלי של המאגר

אמיר אוחנה, שלמה (מומו) למברגר, אביחי מנדלבליט / צילומים: רפי קוץ, לשכת עורכי הדין

משפט שלמה של אוחנה ומנדלבליט: העימות של שר המשפטים והיועמ"ש על ממלא-המקום של שי ניצן

אמיר אוחנה מאמין ששלמה למברגר יכול לכהן כמ"מ פרקליט המדינה ● אבל למברגר הוא המועמד המועדף של היועמ"ש, ולאוחנה חשוב להראות שהוא הבוס ● למה ליאת בן-ארי לא מועמדת להחליף את שי ניצן? יכול להיות שהתשובה נמצאת בכלל אצל בודהא ● פרשנות

שי ניצן / צילום: שריה דיאמנט

שי ניצן משיב לטענות שביצע הפיכה שלטונית: "מסע שיסוי שיביא להפלת יסודות הבית"

"אין זה מתקבל על הדעת שאדם שהקדיש את חייו המקצועיים למאבק המשפטי בטרור; למאבק בשחיתות השלטונית; למאבק בארגוני הפשיעה; למאבק על ערכיה של המדינה היהודית דמוקרטית - יקום בוקר אחד וינסה לבצע 'הפיכה שלטונית'", כך אמר פרקליט המדינה שי ניצן

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בעליות: סלקום זינקה ב-11%, דלק רכב ב-14%

מגה אור השתתפה בהנפקה של אפי נכסים כשרכשה מניות ב-83 מיליון דולר; ביג רכשה מניות בהיקף של 407 מיליון שקל ● שיכון ובינוי הגישה הצעה לרכישת השליטה בתהל ● גיל אגמון הגיע להסכמות עם קבוצת דלק לרכישת מניות דלק רכב, 7.5% מהון המניות, בכ-135 מיליון שקל

מוטי אלמליח מנכ"ל טלרד הנכנס / צילום: ורדי כהנא

טלרד: צמצום פעילות התקשורת בארה"ב גבה מחיקת ענק בדוחות

גם ברבעון השלישי הפסדי החברה ממשיכים להיערם, ואחד הגורמים הבולטים שהעיבו על התוצאות היו ירידות ערך בהיקף כ-9 מיליון דולר, שנרשמו בגין שירותי תקשורת אלחוטית בפס רחב (BWA) שהיא מספקת בארה"ב

האחים יעקובי / צילום: אריק סולטן

אחים יעקובי: הניסיון לשקם את אורתם סהר הוביל להסדר חוב נוסף בחברה הבת

בדוחות של יעקובי לרבעון השלישי, החברה מחקה את יתרת השקעתה באורתם סהר בהיקף של כ-7 מיליון שקל וכן רשמה הפרשות של יותר מ-12 מיליון שקל בגין ערבויות שהעמידה "למזמיני עבודות ולספקים של אורתם סהר" ● אלה גררו את יעקובי להפסד רבעוני של 28 מיליון שקל

שיווק על ידי משפיענים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מנהלי שיווק מצייצים בחרו: "ynet" האתר מועדף לפרסום במגזר הכללי, "גלובס" בכלכלי

כך עולה מסקר משותף של קבוצת הפייסבוק "מנהלי שיווק מצייצים" וחברת המחקר Segmanta ● "גלובס" מוביל בהעדפה של המפרסמים לפרסום מתוך כלל האתרים הכלכליים: 25.9% ממשתתפי הסקר ציינו כי יפרסמו בו בשנה הבאה

שליחי Wolt, תל אביב / צילום: יח"צ

תנגוס בתן ביס? אפליקציית משלוחי האוכל Wolt מתרחבת לרמת השרון

אפליקציית המשלוחים, שהחלה לפעול בישראל לפני כשנה בת"א, מרחיבה את אזור הפעילות ונכנסת לרמת השרון ● להערכת החברה, השירות החדש מקצר את זמני ההמתנה למשלוח מ-90 דקות ל-31 דקות בממוצע ● כיום עובדת Wolt עם כ-500 מסעדות

מנכ"ל תנובה, אייל מליס

תנובה מסמנת מנועי צמיחה חדשים: בוחנת כניסה לתחום האוכל המוכן

חברת המזון הגדולה בישראל בוחנת הקמת מערך ייצור למזון מוכן בוואקום המיועד לשוק המקצועי ● גובה ההשקעה בקווי הייצור מוערכת בעשרות מיליוני שקלים וצפויה להביא לחברה תוספת מכירות של 150 מיליון שקל בשנה

גיל אגמון / צילום: איל יצהר

גיל אגמון רוכש מקבוצת דלק עוד 7.5% ממניות דלק רכב בפרמיה של 20% על מחיר השוק

העסקה, בהיקף של 135 מיליון שקל, היא שלב נוסף של קבוצת דלק למכירת החזקות שאינן בתחום האנרגיה ● המניה הגיבה בזינוק של 15%, ובסך הכל עלתה בחודש האחרון בכ-40%

חממה לגידול קנאביס/ צילום: shutterstock א.ס.פ.קריאייטיב

בג"ץ הקפיא את רפורמת הקנאביס הרפואי, איך יושפע השוק?

בסוף השבוע הקפיא בג"ץ חלקית את האסדרה החדשה בקנאביס וקיבע את המחיר למטופלים שקיבלו את הרישיון לפני הרפורמה, עד חודש מרץ • מה יקרה עכשיו ומה יכול משרד הבריאות לעשות כדי להפחית את המחירים בלי לגרור את המגדלים להפסדים • "גלובס" עושה סדר

דקטלון תל אביב / צילום: יחצ

ענקית הספורט הצרפתית דקטלון מקימה מרכז לוגיסטי בישראל

בין המועמדות להקמת המרכז: החברה לפיתוח קיסריה • דקטלון חתמה חוזים לפתיחת שלוש חנויות נוספות בארץ

מדף של מוצרי תנובה/  צלם:תמר מצפי

חגיגת קניות בנובמבר? לא לשוק המזון: קיטון של מעל 100 מיליון ש' במכירות

אף שרשתות המזון הצטרפו למבצעים של חודש נובמבר, ענף מוצרי הצריכה רשם ירידה של 2.7% ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

2019 הייתה שנה טובה לבתי ההשקעות - ובעיקר לאלטשולר שחם

בית ההשקעות, שהנפיק השנה בהצלחה את חברת הגמל שלו, מציג רווחים אדירים של 213 מיליון שקל מתחילת השנה - ונהפך לבעל היקף הנכסים השני בגודלו בשוק ההון הישראלי

סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת בסיור בתחנת הכוח אורות רבין / צילום: ראמי אבוריש

מי יתחזק את הרכבת הקלה? המסלול שמהנדסי חשמל בורחים ממנו

בשנים הקרובות ישראל תזדקק להרבה מהנדסי חשמל המתמחים במערכות הספק, כדי לקדם מעבר לכלי תחבורה חשמליים וייצור חשמל פרטי, אבל רק סטודנטים מעטים בוחרים במסלול הזה, ויש מחסור במרצים ● במשרדי הממשלה נערכים ליום בו המהנדסים, עולי בריה"מ לשעבר, יפרשו