חברות כרטיסי האשראי הרוויחו 660 מיליון שקל ב-2013

מנכ"ל לאומי קארד, חגי הלר: "הנזק שייגרם לבעלי כרטיס האשראי מהקדמת ימי התשלום, הרבה יותר גדול מהיתרון לבתי העסק" ■ מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר: "אני חלוק על הגישה לפיה אין תחרות בענף כרטיסי האשראי"

בצל התגברות הרגולציה, והרפורמה שמתכנן הממונה על ההגבלים העסקיים, מסכמות חברות כרטיסי האשראי שנה חזקה. רווחיהן של ישראכרט, לאומי קארד וכאל ב-2013 הסתכמו ב-660 מיליון שקל, עלייה של 1.5% לעומת שנת 2012. בפועל, הנתונים חזקים יותר, אלא שכאל הגדילה בשנה החולפת משמעותית את התמלוגים שהיא משלמת לדיסקונט והבינלאומי, בעלי השליטה בה, מה ששחק את רווחיה בכ-37%. בישראכרט הרווח צמח בכ-18% ובלאומי קארד בכ-11%.

בימים אלה מקדם הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, רפורמה הכוללת שני חלקים מרכזיים: החדרת כרטיס חיוב מיידי לשוק (כרטיס דביט), והקדמת התשלום של חברות כרטיסי האשראי לבתי העסק לכשלושה ימים בלבד.

על רקע הכוונה להכניס כרטיס דביט, הודיעה היום לאומי קארד כי תפעל להכניס כרטיס שכזה עוד השנה. "הכוונה להכניס כרטיס דביט הייתה בתוכנית העבודה שלנו עוד לפני שנודע על הרפורמה, אולם הידיעה כי גם הרגולטור מתכוון לפעול בתחום, זירזה את ההשקה", אמר מנכ"ל לאומי קארד, חגי הלר.

כרטיס הדביט של לאומי קארד שיושק במהלך השנה הקרובה יבצע חיוב וזיכוי מיידיים ללקוחות ולבתי העסק. יחד עם זאת, עמלת הסליקה שלו תהיה דומה לעסקאות רגילות. כמו כן, לקוחות שישתמשו בכרטיס יהיו פטורים מעמלת ערוץ ישיר (לשעבר עמלת שורה) בבנק בגין כל שימוש. נזכיר, כי יוזמה זו מצטרפת ליוזמה של ישראכרט מהחודש האחרון, שהשיקה גם היא כרטיס חיוב מיידי. אלא, שבעוד שבסוגיית כרטיס הדביט משתפות חברות כרטיסי האשראי פעולה עם הרגולטור, הרי שבנושא הקדמת ימי התשלום, גישתן אחרת.

"הקדמת ימי התשלום תהרוג את האשראי בחיוב נדחה", אומר הלר. "לטעמי, הנזק שייגרם לבעלי כרטיס האשראי הוא הרבה יותר גדול מהיתרון שיווצר לבעל העסק. אולי בתי העסק ייהנו קצת מירידה בהוצאות המימון, אבל אני לא מאמין שהם יגלגלו את זה לצרכן".

עוד לדברי הלר, "צעד שכזה יחסל את שוק העסקאות בתשלומים. התשלומים יהיו רק בקרדיט. אני לא מבין למה רוצים לחסל אפשרות טובה שיש בשוק הישראלי כבר 40 שנה, והיא החיוב נדחה".

- אבל הממונה על ההגבלים מסכים לפצות אתכם על ידי העלאת העמלה הצולבת. זה לא מספיק לטעמך?

"אני לא יודע איך להתמודד עם זה. לוקחים נושא שקשור למימון ומכניסים אותו לרכיב העמלה הצולבת. זה יוצר בלבול בכל החישובים. ומה יעשו כשריבית הפריים תעלה? יתחילו להצמיד את העמלה הצולבת לעליית הריבית? לא ברור לי איך זה יעבוד".

דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט, חושב לעומת זאת שפיצוי באמצעות עמלה צולבת הוא אפשרות רלוונטית. "הממונה על ההגבלים כתב כי הוא מציע להעלות את העמלה הצולבת. עכשיו עולה השאלה בכמה, ועל השאלה הזו יהיו לנו שיחות עם הרגולטור. לא ארחיב מעבר לכך", אמר.

- ועדיין, האם לדעתך מדובר בצעד נכון?

קוטלר: "אני חושב שהאשראי בחיוב נדחה הוא מוצר מצוין. במצב הנוכחי לקוחות נהנים מכ-17 ימי אשראי ללא ריבית, מה שמגדיל את הפדיון של בתי העסק, כך שיש כאן שיווי משקל שכולם נהנים ממנו".

השימוש גדל, ההכנסות כמעט ולא

ובחזרה לתוצאות. למרות ההאטה במשק, השימוש בכרטיסי אשראי ממשיך לצמוח, וב-2013 היקף העסקאות בכרטיסים הגיע קרוב ל-230 מיליארד שקל, עלייה של 7% לעומת 2012.

העלייה בשימוש בכרטיסי אשראי אינה מחלחלת לשורת ההכנסות, ואלו צמחו רק ב-1.2% אשתקד לסך מצרפי של 3.92 מיליארד שקל. בכאל ההכנסות אף רשמו ירידה קלה של 0.4% ל-1.11 מיליארד שקל. הסיבה לצמיחה המתונה בהכנסות היא הירידה בעמלה הצולבת שמכבידה על שורת ההכנסות. אמנם נרשמה צמיחה בשימוש בכרטיסי אשראי, אך ישנה התמתנות בקצב הצמיחה - כך לדוגמה בשנת 2012 צמח קצב השימוש בכרטיסים ב-8%, בשנה שעברה הוא ירד ל-7%, והצפי הוא להמשך התמתנות המגמה.

"התחזית היא שהצריכה השנה תגדל פחות מאשר ב-2013, וזה יתבטא גם בשימוש בכרטיסי אשראי. אך עדיין תהיה צמיחה חיובית", אמר קוטלר.

אלא שההאטה הצפויה במשק אינה הבעיה המרכזית של חברות כרטיסי האשראי, כי אם הרגולציה ההולכת והמתהדקת בעקבות הביקורת כי התחרות בענף נמוכה, וכי הוא נשלט על ידי שלוש חברות בלבד. מנהלי חברות כרטיסי האשראי לא חושבים שהביקורת הזו מוצדקת.

קוטלר אומר בהקשר זה כי "אני חלוק עם הגישה לפיה אין תחרות בענף. אנו רואים שמדי יום במשך שנים יש מאות בתי עסק שמעבירים את פעילות הסליקה בין החברות. באשר לצד של הלקוח, יש לנו כיום קרוב למיליון כרטיסים חוץ בנקאיים, מה שמראה כי יש תחרות בתחום".

אחד הנושאים המרכזיים שסופג ביקורת הוא הריבית שגובות חברות כרטיסי האשראי. ריבית זו אמנם נמצאת במגמת ירידה (בעיקר בשל הירידה בריבית בנק ישראל), אולם היא עדיין גבוהה למדי - מרבית החברות גובות מהלקוחות 9.7%, ובכאל היא הגיעה אשתקד ל-11.2%.

"הריבית אצלנו ירדה מעבר לפריים", טוען הלר. "הריבית הממוצעת אצלנו היא 8.6%, שזה פריים פלוס 6%, כלומר ריבית דומה לזו שגובים הבנקים באוברדראפט. צריך לזכור שהאשראי של חברות כרטיסי האשראי הוא בסיכון גבוה".

נציין כי הריבית הממוצעת בלאומי קארד היא הנמוכה ביותר מבין חברות כרטיסי האשראי, אולם הסיבה המרכזית לכך היא שחלק גדול מהאשראי שמעניקה החברה הוא לרכישת רכב, כלומר הוא כולל שעבוד, ולכן הריבית עליו נמוכה יחסית.

בלאומי קארד שמים דגש על צמיחה בתחום האשראי החוץ בנקאי, והחברה, שהפכה לגדולה ביותר בתחום, הגדילה את האשראי בשנה החולפת בקרוב ל-25%, ל-2.32 מיליארד שקל. "אשראי חוץ בנקאי מוגדר אצלנו כמנוע צמיחה מרכזי. אנחנו מתכוונים להמשיך לגדול בקצב דו ספרתי, אך לא באותו שיעור כמו בשנה שעברה", ציין הלר.

בישראכרט צמח האשראי החוץ בנקאי בכ-6% והגיע ל-725 מיליון שקל. על אף שישראכרט היא החברה הגדולה בענף, בתחום זה היא הקטנה ביותר, אולם קוטלר מעריך כי צמיחתה בתחום תואץ. "בשנתיים הקודמות היינו בסטגנציה בעקבות התהליכים של טיוב תיק האשראי. אנו עולים כעת על מסלול צמיחה, ומצפים להמשך גידול ב-2014", הוא אומר.

עלות שכרו של קוטלר - 4.4 מיליון שקל; של חגי הלר 2.9 מיליון שקל

פרסום הדוחות של חברות כרטיסי האשראי מאפשר הצצה אל השכר של בכירי החברות. עלות שכרו של מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר, עמדה בשנה החולפת על 4.4 מיליון שקל. בחמש שנות כהונתו כמנכ"ל ישראכרט, הסתכמה עלות שכרו של קוטלר ב-27.3 מיליון שקל.

עלות שכרה של היו"ר לשעבר, אירית איזקסון, הגיעה ב-2013 ל-3.34 מיליון. איזקסון הודיעה כי תתרום מחצית מהמענק שהגיע לה השנה, קרי כ-680 אלף שקל, לעמותת אלו"ט לילדים אוטיסטים. נזכיר כי איזקסון סיימה בתחילת השנה את תפקידה בישראכרט לאחר חמש שנים, בעקבות דרישה של בנק ישראל כי תבחר האם לכהן כיו"ר החברה או כדירקטורית בבנק הפועלים. בחמש שנותיה בתפקיד יו"רית היא צברה שכר בעלות של כ-23.1 מיליון שקל.

בלאומי קארד עלות שכרו של המנכ"ל חגי הלר עמדה אשתקד על 2.9 מיליון שקל, מתוכם 960 אלף שקל מענק. במקום השני בחברה נמצא אשר רשף, מנהל אגף מערכות מידע, עם 1.66 מיליון שקל. בסך הכול, עלות שכרם של חמשת מקבלי השכר הגבוה בלאומי קארד היא 8.6 מיליון שקל.

תוצאות חברות כרטיסי האשראי
 תוצאות חברות כרטיסי האשראי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988