סיסמאות בגרוש על צבא העם

רוצים שוויון? תיטיבו עם כל מי שהתגייסו בצה"ל. ככה, פשוט

"שוויון בנטל" ו"צבא העם" - סיסמאות מכובסות ושקריות. בלוף מוסכם. היה ויישאר, גם אחרי שהממשלה והכנסת יצביעו על מה שיצביעו. נכון להיום רק 65% מבין המועמדים לשירות ביטחון אכן מתגייסים (74% מהגברים, 57% מהנשים) ומספרם הולך ויורד בהתמדה. האחרים, שלא יבואו בשערי הטירונות של צה"ל, הם מוסלמים, חרדים, נשים המצהירות על "אורח-חיים דתי", מצב גופני או נפשי ירוד, וכן "ספורטאי מצטיין", "רקדן מצטיין" "מוזיקאי מצטיין", מתנגדים אידיאולוגיים, מגדירים עצמם כפציפיסטים, ועוד מיני מינים של דרכי התחמקות/אי-גיוס.

בד בבד עם הנ"ל, גם בין המתגייסים מתקיימים תנאי אי-שוויון ברורים, כבדים ומעוותים. בצה"ל יש עשרות מסלולי שירות שמשמעותם מתבטאת הן באיכות, בצורך בשירות והן גם באורכו (פניות חוזרות ונשנות לדובר צה"ל לקבל את רשימת מסלולי השירות, נדחות שוב ושוב).

שירות הבנים לא זהה לשירות הבנות, חיילי ישיבות-ההסדר ומקביליהם חיילי הנח"ל משרתים פחות משנה וחצי. יש מי שמתגייסים בהסדר מיוחד מראש לחודשים ספורים; ורבים משתחררים תוך כדי השירות הסדיר כי אין מה לעשות איתם, והם עולים לצבא יותר מהתמורה שהם נותנים. וכולם נהנים אחר-כך משלל ההטבות שניתנות ליוצאי צבא.

גם השירות הלאומי-אזרחי של בנות ובנים שכל-כך מתהדרים בו - מבטא אי-שוויון בולט. ההתנדבות ברוב המוחלט של המסלולים נמשכת שנה אחת, עם מגבלה של 40 שעות עבודה בשבוע; "המתנדבים" מקבלים מגורים, נסיעות, ימי חופשה, אפשרות ללימודים ולעבודה, וגם דמי-כיס חודשיים גבוהים יותר ממה שמקבלים מרבית חיילי הסדיר. ואחרי כל זה הם גם נהנים מהטבות החוק לקליטת חיילים משוחררים.

בקיצור, לא "צבא העם", וגם אחרי שיתממשו כל המלצות ועדת שקד - לא יתקיים כאן שום "שוויון בנטל". זה אומר, שהירידה בגיוס תימשך, וכן שתימשך תחושת ה"אנחנו פראיירים" המסוכנת, שהתחילה במילואימניקים ועברה למתגייסים.

יש דרך אחת ויחידה לתקן את ההפליה לרעה, והיא: להעדיף באופן חד-משמעי וברור את המתגייסים לצה"ל, ולהיטיב רק עם אלה שעוצרים את המרוץ של ה"להסתדר בחיים", ועושים את העבודה הקשה והמסוכנת של שירות צבאי לטובת כולם.

הדרך הזו אומרת כך: חוק שירות ביטחון יחול על כולם, ללא הבדל דת, גזע, מין, אידיאולוגיה ותירוצים. אבל הצבא יבחר מתוכם רק את אלה שהוא צריך; רק את מי שמסוגל ומוכן לשרת את צורכי הביטחון כפי שיוגדרו בכל עת. ואז - כל מי שיגויס יקבל שכר חודשי נאה והוגן לאורך כל חודשי השירות, מדורג על-פי מסלולי השירות הקיימים.

בדומה לדירוג המתקיים היום בדמי-הכיס שמקבלים חיילים: חייל עורפי מקבל 433 שקל לחודש; תומך לחימה - 628 שקל; ולוחם - 863 שקל לחודש. אפשרות למחשבה: חייל עורפי יקבל שכר-מינימום; לוחם יקבל את השכר הממוצע במשק; ותומך לחימה - בין לבין.

מאיפה יבוא הכסף? ראשית, מביטול כל ההטבות שמהן נהנים המוני המתהדרים בתואר "יוצאי צבא". כמו מענקים, הטבות-מס, דמי-אבטלה, מענק שחרור, פיקדון אישי, הטבת לימודים ועוד. הטבות יקרות שניתנות לכל מיני וסוגי ה"מתגייסים", לרבות כאלה שלא מגויסים באמת. יצוין, כי העלות האמיתית הכוללת של ההטבות לסוגיהן לא ידועה, שכן מדובר בתקציבים שבאים ממשרדים שונים וממקורות שונים, שאיש לא איחד וסיכם אותם.

שנית, ויש אומרים שזה יכול להיות חלק מרכזי במימון העתידי: לא עוד עלויות העבודה הזולה של המוני חיילים שהצבא לא זקוק להם באמת (למשל, משרתי 5:2 - יומיים בבסיס חמישה ימים בבית).

וכן, אפשר, אחרי שייעשה החשבון המדויק, שיהיה צורך שתקציב הממשלה יצטרך להשלים חלק מהעלויות. זה בלי ספק שווה את התוצאה.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988