כך מאבדת המדינה הכנסות של 26 מיליארד שקל בשנה

נשיא התאחדות המלונות הנכנס, אלי גונן, אומר כי משרד התיירות אינו פועל בכיוונים הנכונים לעודד את התיירות ואת המלונאים: "התשואה בענף עומדת על כ-5% בשנה, במקרה הטוב, והמשקיעים בורחים"

עממי זה אני? לא אם שואלים את אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות הנכנס. גונן - הנשיא החדש-ישן (הוא כבר כיהן בתפקיד זה בעבר) - מותח ביקורת חריפה על האסטרטגיה החדשה שמוביל משרד התיירות. אסטרטגיה המתמקדת - פוסט המחאה החברתית - בפיתוח התיירות העממית בדרך של מתן מענקים למלונות ברמת שלושה כוכבים, לאכסניות ולאתרי קמפינג וקרוואנים, במטרה להוזיל את עלויות הנופש בישראל ולהנגישו לכמה שיותר שכבות באוכלוסייה.

"אנחנו, המלונאים, לא מתנגדים לאתרי קמפינג וקרוואנים ולגיוון חבילת התיירות - אבל זה לא מה שיביא לפריצת דרך ולגידול משמעותי בכניסת תיירים למדינת ישראל. התיירות העממית שמשרד התיירות שואף אליה חשובה, אבל היא לבדה לא תביא את התרומה שלה אנו מקווים ומצפים לתמ"ג. זאת טעות עצומה לשים את הדגש על זה. אם זה חלק מהעניין של לרצות את המחאה החברתית ולגוון את המוצר - אז על הכיפאק. אבל זה צריך להיות בפרופורציה. התיירות הלא עממית מכניסה יותר כסף", אומר גונן.

משרד התיירות פועל לקדם את התיירות העממית בשלושה ערוצים עיקריים: הראשון, תיעדוף (ניקוד גבוה יותר) של מלונות ברמה C (שלושה כוכבים ואכסניות) במתן מענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון (20%-28% מענק מגובה ההשקעה); ושלא במסגרת החוק, משרד התיירות העביר לרשות הטבע והגנים (רט"ג) כ-3 מיליון שקל לצורך מתיחת פנים (שדרוג, השבחה והתאמה) של 23 אתרי קמפינג קיימים של רט"ג ברחבי הארץ; כמו כן, המשרד מגבש בימים אלה חוזר מנכ"ל לתמרוץ בניית אתרי קמפינג חדשים ברחבי הארץ, עם דגש על אזור סובב כנרת וירושלים. ל"גלובס" נודע כי המשרד, במשותף עם משרד החקלאות, הקצו לטובת העניין 5 מיליון שקל.

מבדיקה שנערכה במשרד התיירות, מדובר בהשקעה של כ-8,000 שקל למיטה באתר קמפינג לעומת 412 אלף שקל בהקמת חדר בבית מלון עירוני ברמה C (במרכז עיר) ולעומת 480 אלף שקל לחדר במלון נופש ברמה C (ליד הים), או לחילופין לעומת 820 אלף שקל השקעה בהקמת חדר בבית מלון עירוני ברמהA (5 כוכבים) ו-930 אלף שקל לחדר במלון נופש באותה רמה.

עוד נודע כי סיוע יינתן גם לקמפינג בעיר תל אביב.

בתגובה לדבריו של גונן אומר מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי: "בעשר שנים שלוקח לבנות כאן בית מלון, אפשר לבנות היצע אדיר של אתרי קמפינג ולגוון את המוצר. תיירים מחו"ל רוצים לישון על אדמת הקודש, במיוחד שיש לנו מזג אוויר שמתאים לכך. לא נכון שהם מחפשים רק מלון חמישה כוכבים". עוד לדבריו, "אנחנו לא מסכימים עם הטענה של גונן לפיה הישועה לא תבוא מהתיירות העממית ושתרומתה לתמ"ג מועטה. לאכסניות אברהם, שאליהן מגיעה תיירות הלואו קוסט, יש תרומה ניכרת. המלונאים הולכים לכיוון חד-צדדי ולנו יש את צורך בראייה רוחבית. צריך לירות לכל הכיוונים".

עוד לדברי הלוי, המלונאים לא באמת רוצים להגדיל את ההיצע, כדי לשמור על רמת מחירים גבוהה, ולכן מתנגדים לתיירות העממית. "אנחנו לטובת הציבור ולא לטובת התאחדות המלונות. אנחנו פועלים עם המלונאים בשיתוף פעולה, אבל משרד התיירות הוא של כולם. רוצים להנגיש את התיירות לכולם ובמחירים סבירים".

"אנחנו מדינה יקרה בכל", אומר גונן. "יוקר המחיה מחייב אותנו לתמחר גבוה. יש לנו הוצאה עודפת של יותר ממיליארד שקל, שהם כ-14% מהמחזור, על אותה פעילות באירופה. היינו שמחים מאוד לגלגל הוזלות לצרכן אבל אנחנו לא יכולים להתחרות בעלויות כוח האדם של טורקיה למשל".

"ליזום רשת ביטחון"

תעשיית התיירות, מזכיר גונן, עדיין אינה תוספת את המקום הראוי לה בכלכלה הלאומית. "מחדל הזנחת התיירות של ממשלת ישראל: 26 מיליארד שקל לשנה אובדן הכנסות למשק", הוא אומר.

"המדינה צריכה, ולאלתר, להגדיל את תקציבי שיווק התיירות בחו"ל. כמו כן, עליה ליזום רשת ביטחון ליזמים ולסוכני נסיעות למקרה שחס וחלילה יקרה כאן משהו שיבריח את התיירים וגם להגדיל את מענקי ההשקעה מ-20%-28% ל-30%-37% לכל האזורים, גם במדינת תל אביב.

"אילו מימשנו את הפוטנציאל התיירותי של מדינת ישראל והיינו מארחים בארץ בכל שנה 6.5 מיליון תיירים אמיתיים, התרומה לתוצר הייתה מגיעה ל-47 מיליארד שקל והיינו מספקים עוד עשרות אלפי מקומות עבודה. אבל מדינת ישראל, לדאבוני, מסתפקת במועט, כך שהתרומה מהתיירות הנכנסת לתוצר כיום מגיעה לכ-21 מיליארד שקל. כואב הלב. פשוט חוסר הבנה, היעדר חזון ופספוס מתמשך לאורך השנים של הפוטנציאל התיירותי. הכלכלה הישראלית יכולה הייתה להיראות אחרת אילו רק היינו מתייחסים לתעשיית התיירות ברצינות הראויה, כמו במדינות אירופה ובארה"ב".

השאלה כמה חדרי מלון באמת חסרים בארץ נשארת ללא מענה. משרד התיירות מדבר על מחסור של 15 אלף חדרים כדי לעמוד ביעד של 5 מיליון כניסות (כולל תיירים שבאים לביקור חד-יומי ואינם לנים בארץ) עד 2017, ואילו גונן מספק מספר אחר לחלוטין. "בישראל יש כיום כ-48 אלף חדרי מלון וצריכים להיבנות עוד כ-30 אלף חדרים באילת, בירושלים, בצפון ובאזורי תיירות נוספים כדי לעמוד ביעד של 6.5 מיליון תיירים".

כך או כך, חסרים אלפי חדרים. מבקר המדינה, שהתייחס בעבר לנושא, קבע כי האשם למחסור טמון בחסמים ביורוקרטיים ובקשיים סטטוטוריים בלתי נסבלים הניצבים בפני יזמי תיירות פוטנציאליים. בראיון ל"גלובס" ביולי אשתקד, אמר שר התיירות, עוזי לנדאו, כי "שלטון הפקידות בארץ עוצמתי יותר מהשלטון הפוליטי. יש דברים שצריך לקדם ושלטון הפקידות מציב מסלול מכשולים אדיר. זה דבר נורא", אמר.

לא לשימושים מעורבים

הסטטיסטיקה שלפיה לוקח כעשור לבנות בית מלון חדש בארץ בשל נבכי הביורוקרטיה, מקוממת גם את גונן. "תוספת חדרים חשובה לצמיחת התיירות, אבל באזורים רבים בארץ פשוט לא משתלם בתנאים הכלכליים הקיימים להשקיע בבתי מלון חדשים שלא דרך שימושים מעורבים או שיטות אחרות שמגדילות את הכדאיות ליזמים", אומר גונן.

מנכ"ל ההתאחדות, שמואל צוראל, מציין כי יש יותר יזמים ישראלים שבונים בתי מלון באירופה מאשר בישראל: "אם יפשטו את הרגולציה, הכדאיות הכלכלית בענף תגדל, היצע החדרים יגדל אף הוא והמחירים לתייר ירדו".

- מה החזר ההשקעה בענף?

גונן: "התשואה עומדת על כ-5% בשנה, במקרה הטוב. התשואה הנמוכה מבריחה את המשקיעים. אני לא רוצה להישמע בכיין, אבל אין היום רווחיות שמצדיקה את ההשקעה במלונאות. גם בתל אביב, שבה נפתחים מלונות בוטיק בקצב מסחרר, עדיין חסרים חדרים בגלל חוסר כדאיות כלכלית. מצד שני, אם המדינה תעשה צעדים: הורדת עלויות כמו ארנונה, פישוט הליכי הרגולציה וכיו"ב, נוכל להגיע לתשואה המקובלת בעולם: כ-10%-15%, ואף יותר מזה".

- במשרד התיירות לא אוהבים את השימושים המעורבים. למה?

גונן: "משרד התיירות מתנגד לזה בטירוף, בטענה שאין לו יכולת לדעת ולאכוף כמה דירות מגורים יימכרו בסופו של דבר. אני אומר שלא כולם גנבים, מה עוד שאפשר לאכוף את זה בדרך של מתן טופס 4 לדירות רק אחרי שהמלון מתחיל לעבוד. זה המפתח המרכזי. צריך לאפשר ליזם למכור גם דירות מגורים כי מכירת דירות תהפוך את כל העסק הזה לרווחי יותר".

"ארנונה מלונאית: בישראל 3% מהמחזור לעומת 0.8% באירופה"

אחד הנימוקים של המלונאים לעלות הגבוהה של מחירי הלינה בבתי המלון בישראל בהשוואה למלונות רבים באירופה הוא גובה הארנונה. על פי התאחדות המלונות, מלונות בירושלים משלמים ארנונה בשיעור של כ-103-137 שקל למ"ר (תלוי באזור), בתל אביב כ-55-113 שקל למ"ר, באילת כ-81-110 שקל ובים המלח כ-87 שקל למ"ר למועצה האזורית תמר.

"ארנונה באירופה היא 0.8% בממוצע מהמחזור של המלונות ואצלנו 3% בממוצע מהמחזור. בשנים לא טובות הגענו גם ל-7%-8% מהמחזור", אומר גונן. "הארנונה המלונאית בישראל מחושבת לפי מ"ר. זה לא הוגן כי המלונות הם עתירי שטח, ולא כל השטחים במלון מניבים הכנסות. הלובי, למשל, מניב רק 28% מההכנסות. בעולם, לעומת זאת, השיטה המקובלת מבוססת על הפעילות העסקית, לפי מספר אורחים ולא לפי מ"ר.

"שנים שאנחנו מנסים לשנות את השיטה, אך עד כה ללא הצלחה. אם רוצים לפתח את התיירות ולא לפספס אותה - גם לא כיצרנית מקומות תעסוקה - ישראל צריכה להתאים את עצמה למה שקורה בעולם. שר התיירות צריך להניח על שולחן הממשלה הצעה שאומרת שיש לאמץ מודלי ארנונה שקיימים בעולם ושמביאים בחשבון את הארנונה כחלק מההכנסה ולא לפי שטח מ"ר רץ ובלי קשר אם יש או אין אורחים/משבר ביטחוני".

צרו איתנו קשר *5988