עכשיו באים?

מעריב ועובדיו שילמו את המחיר הכי כבד על כניסת ישראל היום

יהיה שווה לעקוב אחר "הצעת החוק לקידום והגנת העיתונות הכתובה בישראל". בעיקר משום שברור שמי שעומד במרכז הסיפור כאן הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"ישראל היום" אינו עיתון אידיאולוגי, הוא עיתון שנועד לשרת אדם אחד. כל מי שמבקש לפגוע בעיתון, מכוון בבירור אל נתניהו ויוצא למסע פוליטי ותקשורתי מרתק.

מעניין יהיה לבדוק מה היחס שלו יזכו בעתיד הקרוב חברי הכנסת המציעים ב"ידיעות אחרונות", מעניין לראות כיצד תתפלג הקואליציה בעת ההצבעה על החוק ותמורת מה, אם בכלל, השותפות בה יוותרו על התמיכה. ומה באמת שווה יותר ומבטיח עתיד פוליטי מתוק יותר - שותפות בקואליציה או סיקור מוצלח ב"ידיעות אחרונות"? בחוק זה הולך ומצטמצם מאזן האימה - בנימין נתניהו -"ישראל היום" אל מול יאיר לפיד- "ידיעות אחרונות".

בתחום התקשורת, נשמעת זעקתם המהדהדת של עובדי "מעריב" התוהים, "עכשיו באים?!". "מעריב" ועובדיו שילמו את המחיר הכבד ביותר של כניסתו של "ישראל היום" לשוק. לא בגלל הקול שהביא, לא בגלל השפעתו על הקוראים, אלא בשל שינוי חוקי המשחק והכנסת עיתון נייר שמחולק בחינם - בניגוד, מר רגב, לאתרי האינטרנט ולערוצי הטלוויזיה, שהציבור רגיל לצרוך ללא תמורה כספית.

"ישראל היום" שינה את הסנטימנט הישראלי כלפי נייר העיתון, את הערך שלו בעיניו, ובזאת תרומתו המכרעת למותו של העיתון הוותיק.

"ישראל היום" שינה את כללי המשחק במחירי הפרסום בתחום, ובעובדה שהתנהל במשך תקופה ארוכה ללא היגיון כלכלי ברור. יש בישראל רשויות שהיו צריכות, ועדיין צריכות, לטפל בנושא הזה בקפדנות. הכנסת היא לא הרשות שאמורה לעשות זאת. אם רוצים להציל את העיתונות, חקיקה שתקבע מספר עמודים לגיליון, ימים בהם יופץ ומחירו, היא לא הדרך לעשות זאת.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988