מבחן דרכים: ב.מ.וו 428 קבריו - נאה, הרמונית ומרשימה

ה-4, גרסת הקופה מופשלת הגג של סדרה 3, היא מכונית נאה להפליא וניחנה גם במלוא התכונות המוטוריות המאפיינות את מוצרי ב.מ.וו ■ ל-235M, גרסת הקופה השרירית של סדרה 1, לעומת זאת, חסרה אותה חדות החלטית ועוצמה מהממת שיש ל-M

האם זה זאב ערבות שחמק כרגע אל שיפולי הגבעה? אולי רק סלע מוזר? או שמא, חלילה, אחד מפועליו החרוצים של השריף המקומי, משחר שם לטרף... והנצנוץ המוזר הזה שהבהיק פתאום משולי הדרך - קופסת שימורים ישנה שקלטה קרן שמש, או כוונת לייזר של ממל"ז?

כבישי נבאדה הם מקום מוזר להתנסות בהם בנהיגה על דגמי ב.מ.וו. חדשים. הפעם זוהי גרסת הקבריו מופשלת הגג החדשה של סדרה 4. ובמקום להתענג על מנעמיה, יכולותיה ואיכויותיה (מנוע כפול מגדשים, 3.0 ליטרים, 306 כוחות סוס, 40 קג"מ זמינים מאוד וגיר מבריק בן 8 הילוכים), אני אחוז בלהה מפני אלה המבקשים את נפשי, או - ליתר דיוק - את ממוני. ראשי נע ונד מצד אל צד כממטרה, מחפש בקדחתנות את מקום מחבואו של קלגס התנועה אשר ידביק את הרפורט למצחי המיוזע.

גג הקבריו היה מופשל. נחבא אל הבגאז', ולמרבה הפלא הותיר בו די והותר מקום למטען. 220 ליטר. מזוודה, סט מקלות גולף וכרטיס אשראי - ייבלעו בו בנקל. שדה הראייה היה על כן מלא, מקיף ונוח. הנוף היה עוצר נשימה. סלעים אדומים כשלהבת באחד מנקיקי המדבר שסביב לאס-וגאס.

הנה הניידת! מאחורי הסלע ההוא. "הו, הסלע האדום, האדום", זמזמתי לי בלאט. צריך מיד להיכנס למצב "חמקנות". מבט מיתמם, האטה, תנוחה נון-שלנטית, פרצוף עגום של מהמר שהפסיד זה עתה את מכנסיו (והותיר אותם מופשלים לצורך ביקור באחד מבתי הזונות שבשולי הדרך). בשום-פנים לא להסתכל לו בעיניים!

עברנו בשלום. קול צפירה לא נשמע. אפשר לנשום עמוק.

סהדי במרומים, אני לא מצליח להבין את הראש האמריקאי. הלא הם שוחרי המנועים המגודלים. לפחות 5 ליטרים. מינימום 300 כוחות-סוס. רק מפלצות כוח וממדים הם רוצים. ועם כל הג'מוסים הללו הם אמורים להתנהל במהירות מרבית מותרת של 100 עד 120 קמ"ש?

אומרים שהסיבה האמיתית טמונה בכך שכספי הדוחות מתפיחים את תקציבי הרשויות המקומיות, לרבות תקציב משרד השריף. התירוץ - כרגיל - "בטיחות". אלא מה?

לו היו שואלים לעצתי, הייתי מציע לרשויות האמריקאיות לחדול מן ההתעמרות בבעלי ב.מ.וו ודומותיה, ולשוב ולהנהיג "תקופת יובש" נטולת אלכוהול. המאפיה - זו שבנתה את לאס וגאס - אמנם תפרח, אבל מספר התאונות יצנח פלאים.

בינתיים סגרתי את הגג, כדי למנוע מלהקות הרמשים המעופפים לחלוק עמי את המרחב הפנימי המרהיב של ה-435. ארבעה מושבים נוחים, עור בהיר, סביבת נהג מוצלחת כמקובל, הגה (חשמלי, מה לעשות) דשן, פרפרי החלפת הילוכים על ההגה, מחזיקי ספלים, מסך מולטימדיה, מערכת קול. יותר מדי טוב עבור ברחשים. הגג אפף אותי תוך 20 שניות. קול דממה דקה השתרר.

ה-4, גרסת הקופה של סדרה 3, היא מכונית נאה להפליא גם בתצורתה הרגילה. גג המתכת המתקפל בגרסת הקבריו עושה אותה עוד יותר נאה. היא חדה יותר, הרמונית יותר, מרשימה יותר. וזה כשלעצמו הישג עיצובי מרשים. ההישג עוד מעצים כאשר מגלים שגם צמד יושבי האחור לא סובלים ממצוקת מרחב כלשהי, אפילו כאשר הגג פרוס.

מן הנהיגה המבוהלת הזאת לא יכולתי ללמוד רבות על יכולותיה הדינמיות של ה-4 הזאת, אך מניסיון קודם עם גרסת הלא-קבריו שלה, שבה נהגתי במרחבים משוחררים יותר, אני יכול להעיד שהיא ניחנה במלוא התכונות המוטוריות המאפיינות את מוצרי ב.מ.וו.

מן ה-4, עברנו להתנסות קצרצרת ב-235M חדשה לחלוטין. סדרה 2, על-פי שיטת הסדרות הנוהגת עתה בב.מ.וו, היא גרסת הקופה של סדרה 1. וה-235 היא הגרסה השרירית. ממדים קצת נדיבים יותר עושים אותה למרווחת יותר מאשר הקופה היוצאת של סדרה 1, וגם פה עיקר ההישג הוא במרווח המחיה של היושבים מאחור.

לצד המספר, כפי שחדי-עין בוודאי הבחינו, מצויה האות רבת המשמעות M. כל חובב מוטוריקה יודע שזו אות המבטיחה רבות. ב.מ.וו M הן כמעט תמיד יצירות מרהיבות.

המנוע, הזהה בנפחו ובתצורתו למנוע המותקן ב-4 קבריו, מנפיק כאן 326 כוחות סוס ו-45 קג"מים שימושיים ונעימים. תיבת הילוכים האוטומטית די זהה, וגם גיר ידני בן 6 הילוכים.

אבל... זו לא M. זו M performance. ואף שהשם המלא מבטיח לכאורה יותר, הוא בעצם נותן טיפונת פחות. ההבדל הוא זה: גרסאות M הן תוצר של חברת M - המרענן הרשמי של ב.מ.וו. מן המסד ועד לטפחות - M. גרסאות M performance הן דגמי ב.מ.וו, המיוצרות בב.מ.וו., אך זכו לסדרת חינוך מוטורית וקוסמטית בסדנאות חברת M. אלה מכוניות הנראות נפלא, מנועיהן קיבלו קצת סטרואידים, מתליהן הן מתלי ספורט ולכן הן נמוכות מאחיותיהן הרגילות. סמל M גאה מעטר אותן לצד אגזוזים מודגשים, הן מעוטרות בשבכות מרשימות יותר, ספוילרצ'יק, חישוקים מוגדלים וקלסתר כוחני.

למודי ניסיון, לא יצאנו אל כבישי המדבר גדושי הממל"זים. הסתפקנו במסלול המרוצים של לאס-וגאס. רובו מסלול אובאלי, חלקו הפנימי - מסלול הנדלינג מפותל. שלוש-ארבע הקפות לימדוני כי זו עוד ב.מ.וו משובחת ומענגת. מהירה, מדויקת, בנויה לתלפיות, ו... לא M. היא באזור של M, ליד M, קרוב ל-M, אבל לא M. חסרה לה אותה חדות החלטית ועוצמה מהממת שיש ל-M. היא קצת רכה יותר, אולי אפילו קצת ידידותית יותר למשתמש. אבל לא ממש M.

זו, דומני, בעייתה היחידה; ההתמודדות עם הציפיות המתעוררות למראה סמל ה-M על הירכתיים. ולחלוטין לא ברור לי מדוע בחרו אנשי ב.מ.וו "לדלל" קמעה את ה-M הקדושה. למה לא נבחרה אות אחרת, סימון אחר, צירוף אותיות אחר, כדרך שנוהגים לא מעט יצרנים עם דגמיהם החמים? לא מבין.

ובכל-זאת, ועל אף הפער הזה בין ציפיות למציאות, הלוואי עליי 235M פרפורמנס שכזאת. אין לי ספק שמאוד מאוד נתיידד.

הכותב היה אורח החברה בנבאדה

ב.מ.וו קבריו
 ב.מ.וו קבריו

חלק מהמתחרות

אאודי A5 קבריו

ב-429 אלף שקל מציעה אאודי את גרסת הבסיס של ה-A5 קבריולה המרהיבה: שלדה מלוטשת ומנוע 1.8 ליטרים טורבו, שמסתפק בהספק של 170 כ"ס. התאוצה מאפס ל-100 קמ"ש אורכת 8.9 שניות. האחות החזקה S5 קבריו, עם 333 כ"ס, עולה 629 אלף

אאודי / צילום: יחצ
 אאודי / צילום: יחצ

מרצדס E250 קבריו

ב-503 אלף שקל מציעה מרצדס את גרסת הקבריו של ה-E250: תא נוסעים מפואר, גג חשמלי "רך" ומנוע 1.8 ליטרים טורבו חדש, שמייצר 204 כ"ס ומומנט נאה של 32 קג"מ. 7.8 שניות ל-100 קמ"ש. ה-E400 החזקה עם 333 כ"ס עולה 591 אלף שקל

מרצדס / צילום: יחצ
 מרצדס / צילום: יחצ

אינפיניטי G35 קונברטיבל

מנוע 3.7 ליטרים, שמייצר 320 כ"ס וגג מתקפל קשיח, הופך את המכונית לקופה אלגנטית במצב הסגור. התאוצה ל-100 אורכת 6.2 שניות, האבזור מפואר והמחיר 580 אלף שקל לפני מבצעים

אינפיניטי/ צילום: יחצ
 אינפיניטי/ צילום: יחצ

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988