ייצוגית: דיסקונט מאפשר חריגה ממסגרת האשראי וגובה עמלה

לקוח דיסקונט טוען כי הבנק מאפשר לבעלי חשבונות, ללא הסכמתם, להיכנס לחריגה ממסגרת האשראי המוסכמת וגובה עמלה של 68 שקל על כל חריגה כזו

‎‎בנק דיסקונט מאפשר לבעלי חשבונות, ללא הסכמתם, להיכנס לחריגה ממסגרת האשראי המוסכמת וגובה עמלה של 68 שקל עבור כל חריגה כזו, וזאת בניגוד לכללי בנק ישראל - כך נטען בבקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף 13.6 מיליון שקל נגד הבנק, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז.

‏בשנת 2006 קבע המפקח על הבנקים כללים מחייבים, שמטרתם הסדרת מסגרות האשראי בחשבונות הבנקאיים וצמצום התופעה של ניהול חשבונות עו"ש תוך חריגה ממסגרת אשראי מאושרת (הוראה 325, באשר ל"ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב"). במסגרת ההוראה, חייב המפקח את הלקוחות והתאגידים הבנקאיים לחתום על מסגרת אשראי כתנאי לקבלת אשראי.

הוראות אלה אוסרות, כעיקרון, על התאגידים הבנקאיים להתיר חריגה ממסגרת האשראי המוסכמת. במקרים מיוחדים, התאגידים בנקאיים יכולים לאפשר ללקוחות לחרוג ממסגרת האשראי המוסכמת באמצעות העמדת אשראי חד-צדדי מצד התאגיד הבנקאי. ואולם, המפקח אסר על הבנקים לגבות עמלה או ריבית בגין העמדת אשראי חד-צדדי בסכום גבוה יותר ממה שהוסכם בכתב בין הצדדים בהסכם מסגרת האשראי.

‏לטענת לקוח בנק דיסקונט, באמצעות עורכי הדין עמית בן-ארויה וניסן יזרסקי, הבנק נקט גישה של "הבה ונתחכמה לו" ו"מעדיף לעתים, על דעתו בלבד, לכבד חיובים, ובכך להכניס חשבון לחריגה ממסגרת האשראי המוסכמת, תוך יצירת אשראי חד-צדדי".

בתביעה נטען כי משידוע לבנק כי הוא אינו רשאי לגבות עמלה או ריבית בשל הקצאת האשראי הנוסף, הוא שולח הודעה בכתב ומדווח על "טיפול בחריגה" - וכך גובה עמלה ב"דלת האחורית" בסך 68 שקל.

‏‎‎‏"טיפול בחריגה"

התובע הוא לקוח סניף דיסקונט ברמת-גן, ומסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת שלו עם הסניף עמדה על 16 אלף שקל. מהתביעה עולה כי ביולי 2012 נפרצה מסגרת האשראי בחשבון בגין חיוב בתשלום פנסיה, וסכום יתרת החובה עמד על כ-16.3 אלף שקל. בהמשך, נטען, כיבד הבנק על דעת עצמו צ'ק בסך כ-8.8 אלף שקל, וסכום יתרת החובה בחשבון עלה ל-25 אלף שקל - כ-9,000 שקל מעל תקרת מסגרת האשראי המאושרת. בהמשך התייצבה יתרת החובה על סכום של כ-19 אלף שקל.

‏לטענת התובע, במקום להחזיר צ'ק ולגבות עמלה של 17 שקל, העדיף הבנק לכבד את הצ'ק ולשלוח לו הודעה על "טיפול בחריגה" ולגבות עמלה של 68 שקל.

לדבריו, הבנק גבה את העמלה האמורה "בדרך עקלקלה, תחת הגדרה ערטילאית של 'טיפול בחריגה', כאשר תחת זאת היה עליו להתריע על כך שמסגרת האשראי עומדת להיפרץ, לקבל את עמדת הלקוח, ואו-אז להקים או לא להקים מסגרת אשראי נוספת בתנאים מוסכמים בכתב".

‏התובע מוסיף וטוען כי "אם החליט הבנק מיוזמתו לכבד את הצ'ק ולגרום לחריגה מהמסגרת המאושרת הכוללת, וזאת מבלי לתאם מול הלקוח או לקבוע מסגרת אשראי זמנית מוסכמת נוספת בכתב - הרי הבנק אינו יכול ליטול על דעת עצמו עמלה בסך 68 שקל, גם אם יכנה עמלה זו בכל שם שיבחר, לרבות 'טיפול בחריגה'". ‏‎‎‏

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988