חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות מסביר מדוע ישראל כה מושחתת

ד"ר נבות על אחת הבעיות הגדולות בישראל: "לבני לא עושה מספיק; המשטרה פועלת רק בלחץ; מבקר המדינה שם את המלחמה בשחיתות במקום השני"

בתיאור תהליכים היסטוריים ישנה מטפורה נפוצה השאובה מעולם הפיזיקה: כשאנחנו מסתכלים על כוכבים בשמיים, אנחנו רואים בעצם אור שיצא לפני זמן רב, ולכן מביטים בעבר הרחוק מאוד של היקום. הרומנטיקנים אוהבים לחשוב (למרות שהסבירות הפיסיקלית לכך אינה גבוהה) שבמקרים מסוימים הכוכבים שאנחנו רואים דעכו כבר ומתו, והנקודות המנצנצות אינן אלא האור שמגיע אלינו מיליוני שנים לאחר מכן. המשמעות הסמלית של הדבר הזה היא שישנם תהליכים שהסתיימו כבר מזמן, ושרק עכשיו אנחנו רואים את תוצאותיהם. על-פי חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות, תחושת המאבק בשחיתות של התקופה האחרונה היא כוכב מת שכזה.

לכאורה, הוא אומר, המאבק בשחיתות רשם לאחרונה בזה אחר זה ניצחונות גדולים (ששיאם הגיע השבוע בשלב הטיעונים לעונש של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, לאחר שהורשע בקבלת שוחד - מעמד שבו שופט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, העביר שוב, ובאופן חד משמעי, מסר של אפס סובלנות כלפי שחיתות שלטונית). אבל רק לכאורה. בעצם, אומר נבות מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, "המציאות כיום היא שאנחנו רואים את פירותיו של מאבק רציני שנוהל לפני שנים" - מאבק, הוא טוען, שכל קברניטיו הוחלפו באנשים עם פחות "שיניים".

"הכרעת הדין בפרשת אולמרט מתעתעת", הוא אומר, "כי היא מייצרת רושם שעכשיו מתנהל מאבק בשחיתות הפוליטית בישראל. אבל האמת היא שכרגע לא מתנהל מאבק. אתה צריך הרכב אמיץ וחזק שיהיה מסוגל לעמוד בלחצים כבדים - אנשים כמו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז או פרקליט המדינה לשעבר משה לדור - שעמדו בלחצים בלתי נסבלים ולא נשברו. אבל כל שומרי הסף המוסדיים והאנשים שאמונים על אכיפת החוק במדינת ישראל התחלפו בשנים האחרונות ובמקומם מונו דמויות עם פחות שיניים".

- תן דוגמאות.

"החילופים המשמעותיים ביותר הם של היועץ המשפטי לממשלה - ממני מזוז ליהודה ויינשטיין. אני חושב שוויינשטיין הרבה פחות אסרטיבי כשזה נוגע למאבק בשחיתות. תראה מה קרה בתיק ליברמן. שמונה שנים של חקירה ובסוף הוגש כתב אישום דליל, שבסופו של דבר נגמר בזיכוי, שאפילו לא זכה לערעור".

- אתה שוכח משהו: ויינשטיין הוא זה שהגיש כתב אישום נגד ליברמן.

נבות צוחק: "התיק הזה היה בשלבים מתקדמים כשויינשטיין נכנס לתפקיד והוא מרח אותו. ככל שאתה מעכב את ההחלטה, אתה מקטין את הסיכוי לכתב אישום או להרשעה. אני לא חושב שהוא פועל במזיד, אבל זה לא נראה טוב".

- אתה לא עושה אידיאליזציה למזוז? גם הוא ספג ביקורת קשה על התנהלותו. למשל על סגירת תיק האי היווני בתחילת הקדנציה שלו.

"בעיניי, מני מזוז בא עם אג'נדה נכונה מאוד באשר למאבק בשחיתות. הרבה אנשים חשבו שזה לא נכון לסגור את תיק האי היווני, אבל אני לא ביניהם. אם אין ראיות נחרצות קשה ללכת להרשעה. אני לא חושב שמני מזוז רצה לשאת חן בעיני השלטון, והוא היה חרוץ ואמיץ מאין כמותו".

- אז בטח יש לך מה להגיד על מבקר המדינה.

"נכון. הסגנון של המבקר הנוכחי, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, והקו שהוא מוביל שונים מאוד מאלה של הקו של קודמו, מיכה לינדנשטראוס. הדבר הראשון בסדר העדיפויות של שפירא זה מאבק למען זכויות חברתיות. זה דבר מאוד חשוב, אבל מבחינת השלטון זה גם דבר מאוד נוח. עושה רושם שהמבקר הנוכחי לא שם בראש סדר העדיפויות את המאבק בשחיתות, כפי שעשה לינדנשטראוס. ייתכן שהוא גם צודק, אבל השורה התחתונה היא שהוא יותר נוח לשלטון".

- אולי לינדנשטראוס חרג מהגדרת התפקיד? אולי שפירא דווקא מכניס את התפקיד לפרופורציה הנכונה?

"לינדשטראוס אכן עשה דברים לא טבעיים לתפקיד, ושפירא פועל במתווה של מבקר המדינה, ולכן אני לא מתייחס אליו כמועל בתפקידו או מזיק, אבל עדיין אפשר לקוות שתהיה לו תרומה למאבק בשחיתות האפורה, התשתיתית. הוא צריך לדבר בצורה יותר חזקה וברורה".

- והזרוע השלישית, פרקליט המדינה? אתה לא יכול להגיד שלשי ניצן אין שיניים.

"הוא עדיין צריך להוכיח את עצמו. אני מקווה שהכרעת הדין בתיק הולילנד תשפיע עליו ועל הפרקליטות ותיתן להם את העוז, את הנחישות ואת הרצון להילחם בצורה חזקה בשחיתות".

- אני לא מבין אותך. נכון, ויינשטיין ושפירא אולי שומרים על פרופיל נמוך יחסית, וניצן אולי עוד צריך להוכיח את עצמו, אבל תראה את המציאות: חקירות משטרה מרובות נגד אנשי שלטון, כתבי אישום, הרשעות. מה רע לך?

"למשטרת ישראל, כמו לכל משטרה בעולם, יש קושי גדול להוביל חקירות נגד אנשים כמו אהוד אולמרט. המשטרה והפרקליטות, במידה רבה, לא רוצים להוביל חקירות כאלה. הם לא צריכים את הרייטינג הזה, בניגוד למה שאנשים חושבים. מתי המשטרה כן פועלת? כשהתקשורת לוחצת עליה מספיק; כשהתקשורת משאירה לה ברירה, הנטייה הטבעית של המשטרה זה לא להוביל תיקים".

- או קיי, תן לפחות קצת תקווה: ציפי לבני, שרת המשפטים, זאת שעומדת בתוך המערכת. אי-אפשר לפקפק ברצון שלה להילחם בשחיתות.

"היא לא עושה מספיק. יש כלי חשוב ללוחמה בשחיתות ששוכב במשרד המשפטים כבר חמש שנים, ולבני והיועץ המשפטי לא נוקפים אצבע".

- למה הכוונה?

"בספר החוקים יש כל מיני עבירות שלא מכסות כל שחיתות: עבירת מרמה והפרת האמונים הקיימת בעייתית מאוד, כי היא לא מגדירה מה אסור לעשות. בגלל שהיא עמומה, שופטים לא נוטים להרשיע בגינה, ובפועל היא נותנת כמעט תעודת ביטוח נגד הרשעה. הפתרון הוא להוסיף לסעיף הכללי פירוט של כמה מצבים. ההצעה כבר קיימת ומי שלא מעבירה את התיקון זו שרת המשפטים. זה משהו שצריך היה להיעשות מזמן".

"בשנים האחרונות הפוליטיקה הישראלית השתנתה, ויש יותר ויותר פוליטיקאים מהסוג של נתניהו ופחות מהסוג של אולמרט. הסוג הזה של פוליטיקאי מושחת, בעל היכולות האלה, הולך ונעלם לטוב ולרע. אני מניח שמה שיהיה לנו בעתיד זה דברים שנוגעים יותר לעניין הציבורי ופחות לחוקי - למשל הפרשות האחרונות של הוצאות בית ראש הממשלה, שמעוררות תרעומת ציבורית".

- ומה היה מיוחד כל-כך באולמרט?

"לאולמרט היו גם מיומנויות יוצאות דופן שהוא פיתח במשך השנים. היו לו אנשים כמו שולה זקן ואורי מסר וכל מיני פילנתרופים. הדברים הללו בסופו של דבר התנקזו לפרשה הגדולה ביותר של שחיתות פלילית שאנחנו יודעים עליה כציבור. בהערת אגב, זו שחיתות שונה מהסוג שאפשר לראות בסדרות כמו 'בית הקלפים'. זו לא שחיתות של כוח אלא של כסף, של חמדנות, אבל גם של מניעים יותר 'יפים', כמו לעזור לאחיו. קשה לדמיין את נתניהו מתגייס ככה כדי לסייע למישהו אחר".

תסמונת הרגולטור השבוי

טוב, אני אומר לו בסיום השיחה המדכדכת למדי הזו, בוא נדבר על הפתרון. מה אתה מציע?

כדי להילחם בתופעות כאלה בעתיד, מציע נבות מדיניות ברורה של מתן תמריצים משמעותיים לעריקים מרשתות השחיתות שיהפכו לעדי מדינה: "אני מאוד מקווה ששולה זקן תהפוך לדוגמה", הוא אומר. "צריך שאנשים כמוה ידעו שהם יכולים לבגוד בבוס הנערץ שלהם ולקבל הקלות. הבוס צריך לדעת שהוא עשוי להיות חשוף. כך אתה בעצם נוטע ספקות בכל מי שירצה לנהל רשת של שחיתות. אתה צריך לדאוג לזה שהמושחתים לא יוכלו לסמוך זה על זה".

לגבי שחיתות שלטונית שאינה פלילית, מדגיש נבות את חשיבות מניעת המעבר של רגולטורים לשעבר לחברות שעליהן הם פיקחו. "כיום אנחנו מדברים על תסמונת 'הרגולטור השבוי', שבה הפקיד חושב על התפקיד הבא שלו במקום לדאוג לאינטרס הציבורי. יש מודעות לתופעה הזו, ואחת הדרכים להיאבק בה היא לבנות שירות ציבורי מקצועי שבו אתה נותן לאנשים שורה של תמריצים משמעותיים בכל מיני תחומים. בנוסף, חייבת כמובן להיות תקופת צינון משמעותית שבה אתה חייב לשלם לרגולטור שכר.

"תראה, למשל, מה עשה יהודה וינשטיין לפני שנתיים. הוא קבע הקלות בתקופת הצינון. אז הייתה תקופת צינון לא מספקת של שנה, ובא היועץ המשפטי לממשלה וקבע שפרק הזמן הזה יחול רק לגבי המנהלים הבכירים, צמצם את ההגדרה של מנהל בכיר ואפשר לאחרים לעשות תקופת צינון של חצי שנה. בעצם הוא נתן קארט בלאנש לפקידות הבכירה לעבור לחברות שהיו תחת פיקוחם".

לדידו של נבות, ויינשטיין לא עשה זאת ממניעים בלתי טהורים, חלילה, אלא שזה פשוט עניין של אידיאולוגיה: "בעיניי, המוטיבציה שלו במקרה הזה היא חלק מתפיסת עולם ניאו ליברלית, המפרשת את הקפיטליזם בצורה מאוד מסוימת, שאומרת: אני לא רוצה התערבות מדינתית בחיים שלנו ולא לקבוע לאנשים היכן הם יעבדו. התרגום המעשי של תפיסת העולם הזו היא דה-רגולציה. זה רק מראה לך שויינשטיין הוא יועץ משפטי מהסקטור הפרטי שנבחר על שום אופיו, מזגו, נטיותיו, האנשים שהוא מסתובב איתם, האג'נדה שלו באופן כללי - והוא מתרגם אותה להחלטות קונקרטיות".

- יש לך משהו טוב להגיד על מישהו בכל הקלחת הזאת?

"אני חושב שכיום אנשים שמחליטים לדבר על שחיתות שבה הם היו מעורבים ממלאים את החסר".

- לא נפתחה אפילו חקירה אחת בעקבות אמירות מהסוג הזה.

"שמע, לנהל חקירות כאלה זה דברים שהמערכות השלטוניות לא רוצות לעשות - לא המשטרה, לא הפרקליטות, לא נציבות שירות המדינה. אם הם עושים את זה אתה צריך להביא להם את החומרים לעוסים ומוכנים וממוסמכים ומבושלים כדי שהם רק יצטרכו מבחינתם לחמם אותם בתנור. מה שצריך לקרות זה שהתקשורת תבדוק את הסיפורים, ואם הם נמצאים נכונים, למנף אותם על מנת ללחוץ על הרשויות לחקור. אחרת, הן יתמהמהו. השיחה הזו איתך, למשל, זה חלק מזה".

תגובות שרת המשפטים ציפי לבני והיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין נמסרו ממשרד המשפטים:

בעניין ההחלטה בפרשת ליברמן: "כידוע, בדיונים אצל היועץ המשפטי לממשלה הושמעו דעות שונות, וכל הפרקליטים המליצו פה אחד לסגור את התיק. עובדה זו מדברת בעד עצמה, ואין מקום להצגה חד-צדדית ומגמתית של הדברים. העיקרון הבסיסי שהנחה את היועץ בהחלטתו היה מבחן הסיכוי הסביר להרשעה, ועל כך שאין להקל, כפי שגם אין להחמיר, עם שר בממשלה לעניין מבחן דיני הראיות. בה בעת פעל היועץ על-פי פסיקת העליון, שלפיה נוכח ההשלכות הרחבות שייתכנו להחלטה, יש לנקוט מהלכי בדיקה מיוחדים, זהירות והקפדה.

"ודוק: זהירות והקפדה - כן; אך יישום סטנדרט ראייתי שונה - לא ולא. היועץ סבור כי האחריות לקבוע אם קיים סיכוי סביר להרשעה רובצת לפתחו של התובע ולפתחו בלבד. החלטות התביעה התבססו ויתבססו אך ורק על שיקולים משפטיים גם אם תהיה ביקורת. היועץ משרת את הציבור באמצעות קבלת החלטות נקיות, המתעלמות מלחצים ומשיקולים של רייטינג ושל יוקרה".

באשר להנחיה בנוגע לתקופת הצינון: "בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, גיבוש העמדה אמור להיערך לאחר בחינת מגוון השיקולים, וכן על בסיס נסיבות העניין הפרטניות בכל מקרה ומקרה. בהתאם לכך, העמדה אינה נקבעת על יסוד מדרג הבכירות בלבד, אשר מהווה שיקול אחד מבין מגוון שיקולים רלבנטיים".

לעניין תיקון עבירת המרמה והפרת אמונים: "במשרד המשפטים נבחנת הצעת חוק שמטרתה להחליף את הנוסח הקיים של עבירת מרמה והפרת אמונים, כשמטרת התיקון להבהיר את גדריה, את יסודותיה ואת תכניה של העבירה, ובכך להגביר את הוודאות בנוגע להיקפה - הן כלפי הציבור שאליו מכוון החוק, והן כלפי מערכות האכיפה ובתי המשפט.

"הנוסח המוצע גובש בעבודת מטה ובסדרת דיונים בראשות היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מר מני מזוז, ולאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה מר יהודה ויינשטיין, ובהשתתפות מחלקת יעוץ וחקיקה (פלילי) ופרקליטות המדינה, תוך התייעצות עם הסנגוריה הציבורית, וכן בשים לב לעבודת מחקר בנושא זה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. ככלל, מטרת התיקון המוצע היא הבהרה ופירוט תכניה וגדריה של עבירת המרמה והפרת אמונים, ולא שינויה. נושא זה לא קודם בשעתו בשל מחלוקות ושאלות שונות ביחס לטיוטת הצעת החוק, אך לאחרונה עלה הנושא שוב והעניין נבחן מחדש".

ממשרד מבקר המדינה נמסר: "מדיניותו של מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, כפי שהיא מנוסחת גם במבוא לדוח השנתי שיתפרסם ב-13.5.14, הקובע כי: '...בצד המשך המאבק בשחיתות הציבורית ולמען טוהר המידות (יש) לטפל באורח מעמיק בנושאים כלכליים וחברתיים...'. כלומר, על-פי מדיניות המבקר, על משרד מבקר המדינה להרים שני דגלים - המאבק בשחיתות הציבורית ולמען טוהר המידות, בד בבד עם טיפול מעמיק במצוקות חברתיות-כלכליות.

"די להזכיר את דוח מבקר המדינה על אוניברסיטת בר-אילן, שחשף שחיתות ואילץ את מנכ"ל האוניברסיטה להתפטר ולהחזיר כספים. כך גם לגבי נפוטיזם ולגבי הצהרות הון, נושאים שד"ר נבות כותב עליהם בספרו 'שחיתות פוליטית בישראל'. מבקר המדינה צפוי לפרסם בקרוב עוד דוח, בנושא מינוי קרובים ומקורבים.

"היה זה ד"ר נבות שאמר בכינוס באוניברסיטה הפתוחה, ב-18.2.13 את הדברים הבאים: 'זה שמבקר המדינה הקודם והנוכחי בכלל מוכנים להתעסק עם זה (הון-שלטון), זה בעיניי כמעט נס. כי מבקר המדינה פועל בתוך מסגרת חוקית שמקבלת את הבעיה כנתון. היכולת לפעול בתוך הבעיה הזאת מאוד מוגבלת...'.

"לסיכום, בימים אלה נמצאת על סף סיום עבודת מטה מקיפה, שבוחנת את עבודת האגף לתפקידים מיוחדים (שעיקר תפקידו המאבק בשחיתות הציבורית ולמען טוהר המידות), ומגבשת דרכים לבסס את עבודת האגף ומתן הגנה וסיוע לחושפי שחיתויות".

מלשכתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נמסר: "הדברים אינם ראויים להתייחסות".

הכתבה המלאה - במגזין G

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא יומן קורונה?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988