זהב באמצע המדבר: העיר שרוצה להיות בירת העולם

אסטנה, הבירה החדשה של קזחסטן, מבקשת למשוך אליה תושבים מקומיים חדשים, ומשקיעים מרחבי העולם ■ נכון להיום היא עדיין ריקה יחסית, אבל בעיר מצהירים שהשינוי הגדול קרוב

מרכז אסטנה / צילום: רויטרס
מרכז אסטנה / צילום: רויטרס

אחד הדברים הראשונים שמושכים את העין באסטנה, בירת קזחסטן, הוא המבנים האדריכליים הגרנדיוזיים המפוזרים במרכז העיר. נוסף להם, אי אפשר להתעלם גם מהמנופים הרבים, שבהם ניתן להבחין כמעט מכל נקודה, כמו גם בשטחים הרחבים והריקים, בינתיים.

למרות מגוון המסעדות ומרכזי הקניות, עדיין אין ברחובות מרכז העיר תחושה של עיר שוקקת, ולמרות שכמעט כל תושב בוגר מחזיק ברשותו מכונית פרטית, בקושי נתקלתי בעומסי תנועה.

מאז הכרזתה כבירת קזחסטן ב-1997, ובמיוחד מראשית שנות האלפיים, אסטנה מבקשת להתנער מהתדמית הסובייטית המיושנת שדבקה בה, למשוך תושבים חדשים, ובמקביל מחפשת במרץ משקיעים זרים, ושואפת לתת ביטוי לכולם. כך למשל, אחד ממתחמי המלונאות המפוארים והענקיים בעיר נקרא "אבו-דאבי פלאזה".

"הפרויקט הזה, למשל, הוא של חברת בנייה קוריאנית", הסבירה לי מארחת מקומית, מצביעה על שורת רבי קומות הנמצאים בעיצומה של בנייה. "כל הדירות בו הן בטכנולוגיית 'הבית החכם'. זה יהיה אחד הפרויקטים היוקרתיים ביותר כאן".

בקזחסטן, ובעיקר בבירתה, פונים גם לישראל. לשאלת "גלובס" השיב שר החוץ הקזחי, ארלן אידריסוב, כי: "שיתופי הפעולה עם ישראל הם לא אתגר, הם עובדה. יש לנו יחסים טובים מאוד עם ישראל, ואנו רואים בה מקור לחדשנות. יש בה חברות לטכנולוגיות מתקדמות ויצירתיות בתחומי ההיי-טק והחקלאות, שאותם אנחנו רוצים וצריכים לפתח".

אבל כאמור, קזחסטן פותחת דלתה לכולם: לשכנותיה הקרובות באירו-אסיה, בראשן רוסיה ובלרוס, שאיתן יש לה הסכמי סחר, למדינות אירופה ולמדינות ערב. אסטנה עצמה מצהירה כי היא סמל לשילוב העמים והדתות, והפתיחות הזו היא צעד קל יחסית, בבירתה של מדינה שאין לה בכלל אויבים.

מדיניות הדלת הפתוחה המזמינה הזו היא גם הכרחית, כי לא רק אויבים אין לקזחסטן, גם תעשייה מקומית אין לה. נכון, היא אמנם עשירה במשאבים כמו נפט, גז, מחצבים וחקלאות, אולם בכל היתר קזחסטן מסתמכת כמעט רק על יבוא.

באסטנה הבינו את זה, ובמקום להציג זאת כחיסרון, הם ממנפים את הפוטנציאל ומתגאים בכך. באתר אקספו 2017 (ראו בהמשך), היא מצהירה כי את העיר החדשה בנה העולם כולו: 71 ערים ברחבי העולם, 135 מפעלים, ולא פחות מאשר 432 חברות בנייה שונות, לקחו חלק בתהליך, ואדריכלים כמו נורמן פוסטר האנגלי, וקישו קורוקאווה היפני המנוח.

אי אפשר לדבר על עתידה של אסטנה בלי קצת היסטוריה קזחית: אסטנה היא בירה צעירה של מדינה שמאז נטעו שורשיה במאה ה-16, ידעה בעיקר טלטלות. בתקופת השלטון הסובייטי זכתה המדינה לכבוד מפוקפק, כאשר בה ערכה ברה"מ ניסויים גרעיניים ואליה הגלתה אסירים ומגורשים. העבר הזה, הוא אחת הסיבות לצורך בהתחלה חדשה ורעננה, ולהכרזתה של אסטנה כבירה במקומה של אלמטי, הבירה הקודמת. את השינוי יזם נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, בשל מיקומה הגיאו-פוליטי האסטרטגי במרכז המדינה (ובמרכז מעצמת אירו-אסיה), בעוד שאלמטי ממוקמת בדרום מערב, קרוב לגבול עם סין.

"באסטנה עובדים, באלמטי מבלים"

נזרבייב מבקש לעשות באסטנה, את מה שעשתה ברזיל בשנות ה-60 בברזיליה, אבל בגרסה שונה מעט, עם דגש גדול יותר על מיקומה בכלכלה הבינלאומית, ובתקווה שלמרות הקשיים, היא תתברר בסופו של דבר גם כמוצלחת יותר.

לא כולם מרוצים מהשינוי. נראה כי תושביה הוותיקים של הבירה הישנה, אלמטי, אינם אוהבים את העובדה שהתואר המכובד ניטל מהם. בכל זאת - אלמטי גדולה יותר, סואנת ומפותחת יחסית, גרים בה כמעט 1.5 מיליון תושבים, והיא מהווה מרכז עסקים ופיננסים.

כדי שהשינוי יהיה חד משמעי, שינה הנשיא את שמה המקורי של העיר, אקמולה, לאסטנה - שפירושה בקזחית: "עיר בירה", שלא יהיה ספק. הוא העביר אליה את כל משרדי הממשלה והזמין אדריכלים כדי שיגשימו בה את החלומות התכנוניים הנועזים ביותר שלהם. כזה הוא למשל, ארמון הנשיאות המפואר שבו הוא יושב. תושבי העיר החדשים מעידים כי אין כל קשר בין מה שהיה בימי אקמולה למה שקורה היום באסטנה.

"הרבה צעירים עוזבים את אלמטי ועוברים לכאן", סיפרה לי תושבת אסטנה. "נולדתי בה, למדתי שם באוניברסיטה, ההורים שלי עדיין גרים שם, אבל כמו צעירים אחרים, גם בעלי ואני החלטנו לעבור", היא אומרת ומודה שנכון להיום, מבחינתם מדובר בהחלטה נבונה.

"תושבי קזחסטן נוהגים להגיד שבאסטנה עובדים ובאלמטי מבלים", אמר אזרח קזחסטן, אבל השינוי קורה לאט. התחבורה הציבורית העירונית מבוססת רק על אוטובוסים ומוניות. עם זאת, בתחבורת אופניים, כך לפחות לדברי התושבים עצמם, הם לא רואים כרגע צורך דחוף, ולו רק בגלל העובדה שהחורף הארוך והקשה, שהטמפרטורות במהלכו יורדות למינוס 40 מעלות, אינו מאפשר רכיבה. בעיר פועלים כבר קניונים ובתי מלון ברמות שונות, ועל פי ההצהרות, עד 2017 יקומו מלונות ומרכזי קניות נוספים.

אקספו 2017 - רוצה להיות עיר הכנסים של אירו-אסיה

עוד אחת מהדרכים של אסטנה לקבל הכרה מהעולם היא באמצעות קיומם של כנסים פוליטיים וכלכליים בינלאומיים בבירה, שלשמם היא הקימה מבנים מפוארים שנתנו חופש יצירתי לאדריכלים מובילים.

במאי האחרון הייתה זו הפעם השביעית שבה אירחה העיר בארמון העצמאות את הפורום הכלכלי הבינלאומי של אסטנה, אשר מבחינתה הוא מקביל לכנס דאבוס. בשלושת ימי הכנס התקיימו עשרות רבות של מושבים והרצאות תחת הכותרת "מניעת המשבר הכלכלי הבא", ונגעו גם בייצור שיתופי פעולה מסחריים, צמצום מאגרי הנשק הגרעיני וקידום חשיבותה של האנרגיה הירוקה.

קידום חשיבותה של האנרגיה הירוקה עשוי להתקבל בתמיהה במדינה עשירה בנפט, שליטר דלק עולה בה כשלושה שקלים, אבל קזחסטן מבינה שהעולם צועד לכיוון הזה, ומעדיפה להיתפס כמי שמובילה את המגמה, מה גם שהודות לאקלים המגוון קיים בה פוטנציאל לייצור אנרגיית רוח ושמש.

הסיסמה שחזרה על עצמה בכנס הייתה: G-GLOBAL, ובכך ביקשה אסטנה להבהיר שבעולם של היום כבר אין מקום לארגונים מצומצמים כמו ה-G-20 אלא רק לפורומים רחבים. "כולם צריכים להתמודד עם משבר כלכלי. 10-G ו-G-20 הם ארגונים חשובים, אבל היום צריך גוף יותר קולקטיבי", הסביר שר החוץ אידריסוב.

מקפצת מיתוג נוספת שתעניק דגש לכוחם של הסמלים האדריכליים, היא בהכרזתה של אסטנה כמארחת הרשמית של תערוכת אקספו 2017, וגם כאן חשיבות המעבר לאנרגיה ירוקה היא המסר המרכזי. "אנו מצפים שהתערוכה תביא תיירים לאסטנה", אישר רפאל. ס. זהושיבאייב, הקומיסר הקזחי הממונה על הקמת המתחם. "ב-2010 נכנסו לשנחאי יותר מ-12 מיליארד דולר רק מתיירים. אנו מקווים שגם לאסטנה תתרום התערוכה בהתאם".

עד 2017, נראה כי לאסטנה יש עדיין עבודה רבה ומאתגרת: בבירה המתחדשת מבטיחים כי עד אז כבר תפעל בעיר רכבת קלה שתנוע ברחבי העיר ותקשר אותה עם שדה התעופה.

הכותבת הייתה אורחת הפורום הכלכלי של אסטנה.

צרו איתנו קשר *5988