תשכחו כל מה שחשבתם על קזחסטן - ותקראו את זה

העיר אסטנה, בירתה החדשה של קזחסטן, עושה הכול כדי להתרחק משאריות הדימוי הסובייטי ■ לשם כך גויסו מיטב האדריכלים הבינלאומיים לבנייה יצירתית, שתבטא את מסר החדשנות, האחווה והשלום הגלובלי, ובעיקר תעודד משקיעים זרים

אסטנה - קזחסטן / צילום: רויטרס

שיהיה ברור: לא רק אני אבקש מכם לשכוח כל מה שחשבתם על קזחסטן. גם בקזחסטן עצמה רוצים שתעשו את זה, והם אפילו הקימו לשם כך בירה חדשה, כזו שתסייע להם לנפץ כמה דימויים שגורים וכמה מיתוסים. כן, עדיין יש בה הרבה מאוד כפרים קטנים, יש בה מדבריות, הרים וערבות עצומות, אותן היטיב לתאר צ'ינגיס אייטמטוב בספרו "והיום איננו כלה", אבל יש בה גם ערים גדולות, וישנה בה אסטנה (Astana), שמבלי לבקר ברבות מבירות העולם, אני יכולה לקבוע שאין כמותה.

מבחינת העובדות והנתונים המספריים, יש לקזחסטן ולבירתה הצומחת פוטנציאל פופולריות גבוה בהרבה מזה שהיא זוכה לו בפועל. היא יכולה גם לככב בכבוד בחידוני טריוויה: היא המדינה התשיעית בגודלה בעולם; בדרום מזרח המדינה נמצאת הימה בלחש, שהיא השנייה בגודלה באסיה; בדרומה ממוקם נמל החלל הראשון והגדול בעולם - קוסמודרום בייקונור (אף שעד 2050 הוא יהיה תחת בעלות רוסית).

זאת ועוד: אסטנה היא עיר הבירה הקרה השנייה בעולם (תואר מפוקפק, אולי, אבל הוא נשמע רומנטי ואקזוטי אחרי שמגלים שהקיץ שלה חם יותר מזה של תל אביב). זוהי עיר הבירה היחידה בעולם שפירוש שמה בשפה הקזאחית המקומית הוא "עיר בירה". שמה של העיר הישנה ששכנה שם היה אקמולה, ויש המאמינים שהסיבה לשינוי היא רצונו של הנשיא נורסולטן נזרבייב שהעיר תיקרא על-שמו אחרי מותו, ולכן השם נשאר בעצם פנוי.

באסטנה כדאי לבקר באביב, בסתיו ובראשית הקיץ. היא מושלגת בחורף, בימי השיא הטמפרטורה בה עשויה להגיע למינוס ארבעים מעלות, וכאמור באותה המידה שהיא קרה בחורף, כך היא לוהטת בקיץ. באביב לעומת זאת הטמפרטורה קיצונית פחות, אך היא עדיין יכולה לנוע בין עשר מעלות ביום אחד ל-24 מעלות למחרת (שזה בסך-הכול די נחמד). אבל לא רק בגלל תנאי מזג האוויר הנוחים יחסית מדובר בעונה אידיאלית: בחודש מאי, למשל, מארחת העיר פורום כלכלי בינלאומי, מאורע שיוצר תכונה מוקדמת. במהלך ימי הכנס קשה למצוא חדרים פנויים בבתי המלון (ואלה, אגב, סבירים בהחלט עד מפוארים), אבל ההיערכות בסמוך לו עשויה להקל על מבקרים שאינם דוברי רוסית ומצפים להסתדר באנגלית בלבד. אגב, באסטנה היום באמת אינו כלה כל-כך מהר בימי האביב והקיץ. במאי, למשל, השמש שוקעת אחרי תשע בערב - מה שמזמן עוד כמה שעות של ראות בהירה ונופים.

המסר של הבירה החדשה

את המקומות החשובים באסטנה אפשר לזהות ממרחק. מדובר במבנים אדריכליים יצירתיים במיוחד ופוסטמודרניסטיים, המבקשים לבטא את המסר של הבירה החדשה, דהיינו אחווה עולמית ושלום גלובלי, משהו שינתק אותה לחלוטין משרידי השלטון הסובייטי, ובעיקר יזמין משקיעים. עם ההכרזה על אסטנה כבירה במקומה של העיר אלמטי בשנת 1997, פצח נשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב בתנופת בנייה מסיבית שעדיין לא הסתיימה, והתמקדה לא מעט בהקמתם של מונומנטים מרשימים בסיוע מדינות בעולם. וזו בדיוק מטרתם: להזמין את כולם, להתרשם, ובעיקר להשקיע.

מגדל באייטרק (Baiterek): יש שיגידו שזה הסמל של אסטנה - מגדל תצפית בגובה 105 מטרים, פרי תכנונו של האדריכל האנגלי נורמן פוסטר. צורתו הייחודית של המגדל מסמלת עץ (בשם באייטרק) ובראשו קן עם ביצת הזהב של הציפור המיתולוגית סמרוק (את העמוד ובראשו פסל הציפור עצמה ניתן למצוא לא רחוק משם, בסמוך לארמון העצמאות, מונומנט בפני עצמו).

קומת התצפית הראשונה במגדל היא בגובה 97 מטרים מהקרקע, זכר לשנת הכרזתה של הבירה החדשה. במעלה המדרגות קומת תצפית נוספת. מומלץ מאוד לפתוח את הביקור במגדל, וכדאי מאוד שיהיה זה יום בעל ראות סבירה ומעלה. הנוף מרשים ונותן מצד אחד מושג להשקעה הרבה באדריכלות, ומצד שני ניתן לראות עד כמה העיר שטוחה, גדולה, וכמעט ריקה ממבנים.

פירמידת ארמון השלום והפיוס: באייטרק, הפסל של סמרוק וארמון השלום שצורתו פירמידה, אמורים להוות שלוש נקודות ציון עיקריות בעיר, המשתלבות זו בזו. גם את הארמון הזה תכנן האדריכל נורמן פוסטר, כאשר שלבי ההקמה הייחודיים בשנת 2006 מתועדים בתערוכה בקומה הראשונה. המבנה הוקם במטרה לארח קונגרסים בינלאומיים ואת נציגי כל הדתות, כאשר באחת הקומות פועל בית אופרה, ובקומה העליונה נמצא שולחן עגול וגדול המשקיף גם הוא דרך החלונות השקופים אל העיר. קבלו תיקון: החלונות לא ממש שקופים, הם תכולים ומעוטרים בעשרות ציורים של יונים לבנות; שלום כבר אמרנו? ניתן להיכנס לארמון הפירמידה בתשלום (500 טנגה, ששווים פחות מ-10 שקלים), וליהנות מסיור מודרך בן כחצי שעה באנגלית ללא דופי.

חאן שאטיר (Khan Shatyr): חובבי הקניות יכולים לנשום לרווחה. אסטנה בהחלט על המפה. גם כאן זהו מבנה ארכיטקטוני יוצא דופן, בצורת חרוט הנוטה על צדו, או ליתר דיוק אוהל ענק (ומכאן השם חאן), גם הוא פרי תכנונו הפרוע של פוסטר האנגלי. מדובר, נכון להיום, באוהל הגדול ביותר בעולם, ששטחו כעשרה מגרשי כדורגל. בתום שורת דחיות, המקום נפתח רשמית לקהל ברוב פאר והדר ב-5 ביולי 2010, תאריך שבו חל גם, איזו מקריות, יום הולדתו של הנשיא, שהיה מעורב כמובן בתכנון. ולא מדובר בסתם עוד קניון. באסטנה קוראים למרכזי הקניות "מרכזי בילוי והנאה". אחרי שמבינים שבחאן שאטיר יש גם תיאטרון ובריכת שחייה מפוארת שבשוליה חול ים, אפשר להבין גם למה הם מתעקשים. סיור ממוקד וקצרצר בחאן שאטיר גילה כי רבות מרשתות הבגדים המערביות הבינו את הפוטנציאל וכבר השתכנו באסטנה.

אק-אורדה, (Ak-Orda) ארמון הנשיאות: קזחסטן אמנם מצהירה כי היא רפובליקה דמוקרטית, עם זאת קצת קשה להתעלם ממעורבותו הגבוהה של הנשיא במתרחש במדינה, ובבירה אסטנה יש לך ביטוי ויזואלי בכל מונומנט כמעט. בארמון הנשיאות המפואר (שבנייתו הושלמה לפני כעשור), הממוקם מעברו של נהר אישים החוצה את העיר, ניתן להבחין גם בנסיעה בכביש, והוא אפילו עוד יותר מפואר כשרואים אותו ממגדלי התצפית. במבט מרחוק, הוא נמצא בין שני מגדלי ענק מוזהבים (מונומנט אדריכלי בפני עצמו), בולט, ושובר גם הוא את קו האופק השטוח והריק יחסית. פירוש השם בקזחית: העדר הלבן.

מתחם אטמקן (Atameken): מתחם צנוע ופשוט, גרסה מקומית למדורודם ההולנדית, או אם תרצו ל"מיני ישראל". הביקור בו מומלץ, לא משום שהוא נוצץ ומפואר, להפך, אלא מפני שהוא נותן מושג על אסטנה הצעירה ועל קזחסטן עצמה, על ההיסטוריה המפוארת, המשאבים האדירים - נפט, גז ומחצבים - שברחבי המדינה, המסגדים העתיקים והשרידים הארכיאולוגיים המרתקים.

האתר בעיקר עוזר לקלוט איפה אנו נמצאים על המפה, ועד כמה המדינה הזו עצומה. סיבה נוספת היא הדגל המתנשא בכניסה - הגדול ביותר בקזחסטן (ויש אומרים הרביעי בגודלו בעולם) - לא פחות מ-450 מטרים רבועים של בד. ולא אמרנו כלום על כביסה.

בנות שותות לאט

אסטנה שואפת להיות חדשנית, אבל בכל הנוגע לתחבורה יש לה עוד כמה מסלולים לעבור. אפשר כמובן לשכור מכונית, אך אם לא תעשו זאת, תצטרכו להסתמך בתוך העיר על מוניות ואוטובוסים, שגם הם, איך לומר, לא נמצאים בחזית הקדמה. מוניות ניתן למצוא מחוץ למרכזי התיירות, כאשר במקרים רבים מדובר במונית "חאפר" שאינה רשמית, וזה מקובל. אבל יש תקווה. אסטנה תארח בעוד כשלוש שנים את תערוכת האדריכלות היוקרתית אקספו 2017, וכחלק מההיערכות היא כבר הצהירה שהיא תסיים עד אז את פרויקט הרכבת הקלה.

אי-אפשר להתרשם מאסטנה מבלי להתייחס לעולם הקולינרי. אומר זאת כך: טבעונים וצמחונים עלולים להיתקל בקשיים במסעדות המסורתיות, אבל הם יכולים למצוא היצע סביר במסעדות גיאורגיות וטורקיות, וכאלה אינן חסרות במרכז העיר. התפריטים הקזחי והאוזבקי מתמקדים בעיקר בבשרים - בכבש ו/או בבקר, וכמות נדיבה של בשר סוס, מנה מקובלת מאוד במדינה המגדלת סוסים למאכל (אפשר לומר שזו מנה פופולרית בערך כמו החציל בטחינה שלנו).

מניסיון אישי, מוטב שלא להיות הרפתקניים יותר מדי; אבל כך או כך, לצד מבחר מסעדות מסורתיות המציעות תפריט אזורי חוצה מדינות מרוסיה עד טורקיג'יסטן, ניתן למצוא גם מסעדות המכונות "אירופיות", ואפילו מזון מהיר, אסייתי, ואיך לא - סושי. אם בכל זאת בחרתם במקום מסורתי, מומלץ לנסות את הלחם הקזחי המוגש לעתים לצד המנה. אם הטעם מאוד מוכר לכם - אתם צודקים. זו לגמרי סופגנייה.

ועוד דבר: הביאו בחשבון שכאשר אתם מזמינים תה, יגיע לצדו גם חלב, אלא אם כן תבהירו שאתם רוצים לימון. בכל הנוגע לאלכוהול - המבחר עשיר בעיקר בגזרת הוודקה והברנדי. קזחסטן אולי מוסלמית ברובה, אבל אסטנה אינה דתית. במסעדות אפשר למצוא בירה לא רעה בכלל, כאשר נשות החבורה יקבלו אותה בכוס עם קשית. הסבירו לי שזה משהו שקשור לעובדה שבנות מעדיפות לשתות לאט. הבלגתי.

אפרופו אסלאם - רבים מתושבי העיר מוסלמים, ואת זה ניתן לראות גם במספר המסגדים המפוארים והלא ותיקים בכלל שבעיר. יש בה בית כנסת אחד בלבד, אבל כך או כך, אפשר לחוש משהו נוח ומעורר שלווה בעיר הזו, שחרטה על דגלה פתיחות וסובלנות, קוראת לשיתוף ולאחדות בין העמים, והיא באמת מסבירת פנים.

ובכלל, השילוב הזה בין תושבים שהם מלוכסני עיניים, שהם מוסלמים ודוברי רוסית, תורם גם הוא, מנקודת המבט הישראלית, לייחודיותה של העיר ובכלל של המדינה.

וכמה מילים מעשיות לאלה השוקלים להגיע לאסטנה: לישראלים הכניסה לקזחסטן מחייבת ויזה. אין טיסות ישירות מישראל לאסטנה, אך ניתן להגיע אליה בעיקר דרך מוסקבה או טורקיה. ועוד פרט קטן, אך משמעותי: בשל הסכמי הסחר בין קזחסטן ורוסיה, לא ניתן לרכוש מוצרים בדיוטי פרי במעבר ממדינה אחת לאחרת.

* הכותבת הייתה אורחת שגרירות קזחסטן לוועידת הפורום הכלכלי של אסטנה

צרו איתנו קשר *5988