קופות גמל: "החברות עושות הכל כדי להתיש את הלקוח"

המסקנה העיקרית מנתוני משך הטיפול בתביעות שפרסמו החברות המנהלות קופות גמל היא שבכל הנוגע להעברת כספים לגוף אחר החברות איטיות למדי ונדרשות לימים רבים

דורית סלינגר / צלם: תמר מצפי
דורית סלינגר / צלם: תמר מצפי

בעקבות הנחיות האוצר פרסמו לאחרונה החברות המנהלות קופות גמל את מדד משך הטיפול בתביעות. הנתונים מספקים הצצה חדשה וחשובה לאופן ההתנהלות בפועל של הגופים האלו בממשק החשוב של הטיפול בבקשות הלקוחות להעביר את הכסף שלהם למקום אחר. התמונה שעולה לפי שעה אמנם אינה מהימנה לחלוטין, אך היא אינה מרגיעה מבחינה צרכנית.

מהנתונים שפורסמו לאחרונה באתרי החברות נראה שניתן להסיק כמה מסקנות. המרכזית שבהן אולי אינה מפתיעה, אך היא בכל זאת חשובה: כשהחברות צריכות לטפל בקבלת הכספים של הלקוחות, הן ממהרות לעשות כן. אבל כשהן צריכות להעביר לגוף מנהל אחר את הכספים של הלקוחות, שניצלו את זכותם בהתאם לתקנות הניוד החופשי, הן איטיות בהרבה.

נראה שלא אחת מדובר באיטיות שממצה את כל מה שמותר בהוראות הניוד החופשי של האוצר. אגב, התנהגות שכזו אינה ייחודית לענף הגמל; היא קיימת גם בתחומי פיננסים וחיסכון אחרים - וגם בענפים שונים לגמרי.

"אני מניח שרוב החברות נמצאות באזור של לוח הזמנים שנקבע בתקנות, ולא חורגות יותר מדי", אומר גורם בכיר בשוק, שמעורה היטב במתרחש בו. "אבל אין לשכוח שרבות מהחברות מתישות בכוונה את הלקוח בהליך קבלת הנתונים - כך שהן עומדות בתקנות, אבל מקשות במכוון על הלקוחות ומריצות אותם הלוך ושוב להביא חתימה או משהו אחר, עד שהן מואילות ומסכימות להעביר את הכספים. למיטב ידיעתי, זה כן מייצג ברמת ענף".

לנו נראה שיש הבדלים גדולים מדי בפרקי הזמן בין המועדים בפועל של כניסת כסף, למועדים בפועל של יציאת כסף מהגוף המנהל. נראה שהחברות עומדות בהנחיות הניוד החופשי, אבל הן מנצלות כל מה שהן יכולות כדי לעכב את הוצאת הכספים.

הנתונים שפורסמו בעקבות הנחיות האוצר הן לפי מספר ימים, כולל ימים שאינם ימי עסקים, בעוד שתקנות הניוד מכריחות גופים להעביר את הכסף תוך 20 ימי עסקים - מהרגע שלגוף המעביר הגיעו כל המסמכים הנדרשים, מלאים וחתומים כנדרש.

כמו כן, מדדי השירות הללו של האוצר ראויים וטובים ברמת העיקרון, אבל עדיין לקויים. לפי שעה לא ברור כמה אמינות ניתן לייחס לדירוג החברות במדדים אלה ברמת החברות. זאת בגלל התייחסות שונה של כל חברה לאופן שבו סופרים את הנתונים שעליהם מסתמך הדירוג. גם באוצר מבינים שהציון לחברות השונות אינו ודאי עדיין, ועדות לכך ניתן למצוא בעובדה שבאוצר הותירו להראל את נתוני משך הטיפול בבקשות להעברות כספים, משום שהסכימו שהראל החמירה עם עצמה יתר על המידה.

כך הראל, למשל, ואולי גם חברות נוספות, אמורה לפרסם בקרוב נתונים מתוקנים שצפויים להראות תמונה שונה. מהנתונים נראה שיש שונות רבה מאוד (ומעבר לרצוי) בפרשנות להוראות האוצר לגבי אופן מדידת הנתונים; יש כאלו שהחמירו ויש כאלו שהקלו עם עצמם. הראל, למשל, סופרת מיום קבלת הבקשה, בעוד שחברות אחרות ספרו רק החל מהיום שבו קיבלו את החתימה האחרונה שהלקוח היה צריך להעביר (הקלו עם עצמן הרבה יותר מדי). מכאן שלפי שעה בחרנו שלא לעשות השוואה בין החברות. אמינות הנתונים אינה טובה דיה עתה, ואנו מאמינים, ומצפים, שהיא תתחזק עם השנים.

לאומי שוקי הון: מניות הביטוח נסחרות בחסר עמוק של עשרות אחוזים אך אינן אטרקטיביות לטווח הקצר

"מניות הביטוח המקומיות נסחרות בחסר פונדמנטלי של עשרות אחוזים, חסר ממוצע של 30% לערך... מניות הביטוח נסחרות בחסר עמוק ומובהק, מה שהופך אותן להשקעה אטרקטיבית עבור משקיעים ארוכי-טווח - המודעים לחוסר יכולתם לתזמן את השוק".

כך אומר אייל דבי, מנהל מחלקת מחקר ני"ע ישראליים בלאומי שוקי הון, שמתחיל לסקר את מניות חברות הביטוח. דבי מזהיר כי "ניתן גם להבין את הרתיעה שהן גורמות למשקיעים קצרי-טווח... סטיית התקן הגבוהה שמאפיינת אותן, כמו גם עוצמת המתאם עם שוק ההון, הופכות אותן להרבה פחות אטרקטיביות כהשקעה לטווח קצר (שזה כולל גם שנה)".

ואולם, כאמור, "ככל שאופק ההשקעה ארוך יותר, כך הופכת סטיית התקן לפחות ופחות רלוונטית". עוד הוא אומר עוד ביחס לענף, כי "הדעה הרווחת היא שרווחיות הענף נשחקת, כתוצאה מהחרפת התחרות ובעיקר נוכח הכבדת הרגולציה. הדבר אכן בולט בתוצאות הפעילות של החברות, אך חשוב לציין כי הצמיחה החדה בהיקף הנכסים המנוהלים גוברת על הפגיעה בשולי הרווח".

ברמת החברות, דבי אומר כי "למרות הדמיון הרב בין החברות, הן במישור הריאלי והן בזה הפיננסי, אנחנו מעדיפים את הראל השקעות, ופחות נלהבים ממגדל ביטוח". למגדל הוא נותן שווי כלכלי של 7 מיליארד שקל, שמשקף פער כלכלי של כ-20% ביחס למחירה בבורסה. להראל הוא נותן שווי כלכלי של כ-6.7 מיליארד שקל, שמשקף פער כלכלי חיובי של כ-48% מהמחיר בבורסה.

הפניקס מקבלת מדבי שווי כלכלי של כ-4.3 מיליארד שקל, שמשקף פוטנציאל לעליות של כ-37%, וגבוה משמעותית מתג המחיר שהוצמד לה במגעים למכירתה למשפחת קושנר. למנורה מבטחים הוא מצמיד שווי כלכלי של כ-3.7 מיליארד שקל, שמשקף פוטנציאל עליות של כ-42% ביחס למחירה בשוק, בעוד שלכלל ביטוח הוא נותן שווי כלכלי של כ-4.8 מיליארד שקל - פער חיובי של כ-34% ממחיר המניה בבורסה.

קופות גמל
 קופות גמל

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988