*** הכתבה בשיתוף ארקיע
שני ספרדים נלהבים, בחור איראני שתקן אחד, שלושה צ'יליאנים ספורטיביים וחמישה ישראלים מותשים נפגשים בכיכר העיר העתיקה של פראג, ליד הפסל של יאן הוס.
זו לא תחילתה של בדיחה אלא השקתו של סיור קונספטואלי ללא עלות מטעם חברת הסיורים הבינלאומית SANDEMANS, שמציעה מבחר סיורים חופשיים בערים שונות מדבלין, דרך בריסל ועד לונדון, פאריז ורומא. לא צריך לקבוע מראש, לשלוף ארנק או לנווט ב- Waze, פשוט להיות ספונטניים ולהצטרף לקבוצה המתגבשת ביעד.
את המדריכים החייכנים תזהו על פי החולצות האדומות או המטריה האדומה (תלוי באיזו עונה של השנה בחרתם לבקר). סיור כזה יוצא מדי יום, כל מספר שעות, באחד המוקדים המרכזיים בעיר, ועובר בתחנות וציוני דרך מרכזיים בסביבה, מלווה בהסברים מרתקים, מתובל בבדיחות פיקנטיות ורכילות מקומית והכל ללא כסף. הרעיון הוא - אם תיהנו, תפרגנו בטיפ ואתם קובעים איזה טיפ. זה יכול להיות 5 אירו והנדיבים, שנהנו במיוחד, גם יתנו 100 אירו ואפילו יותר.
בחזרה לפראג. כריס, מדריך מקסים תוצרת מקאו, שהגיע לפראג בשביל ההרפתקה, מספר לנו שהוא כאן כי לחשוף בפניניו למה הוא כל כך אוהב את העיר העתיקה הזו. יש לו מבטא מצחיק, אבל הוא סוחף אותנו מהשיממון התיירותי, הישר להיסטוריה הצ'כית האגדתית, שמתחילה הרבה לפני הספירה. מתברר שבפראג שלטו הרבה נסיכים ובני אצולה. בהמשך, פראג הפכה לבירת הרפובליקה הקומוניסטית ורק במהלך שנקרא "מהפכת הקטיפה" שוחררה מההשפעות הסובייטיות והפכה למדינה חופשית.
תוך כדי צעידה, אנחנו מסתנוורים מהאדריכלות המרשימה של פראג - שילוב בין מבני אר נובו, אומנות קוביסטית, אדריכלות גותית וגם חדשנות אולטרה מודרנית כמו מרכז הקניות המפורסם - פלדיום.
האטרקציה הראשונה היא השעון האסטרונומי של פראג, ששרד מימי הביניים ונחשב לשעון העתיק בעולם שעדיין פועל, כל שעה עגולה הפסלים שלו זזים ותרנגול הזהב מקרקר וכולם מוחאים כפיים בהתרגשות או מפלישים כדי להנציח את הקסם. משם אנחנו עוברים לבית העירייה, שעומד על תילו מאז המאה ה-14, כיום נערכים בו כל מני אירועים חגיגיים, אבל מסתבר שבעבר הושלכו מהחלון הזה חברי מועצה על ידי קבוצת הוסיטים שפעלו לשחרור אסירים. אנחנו מביטים אל החלון הגבוה ומנסים לדמיין את מה שעבר כאן פעם, אבל פראג הרומנטית של ימינו מסרבת לשתף פעולה, היא עדיין אותו יעד אליו בורחים לחופשה אינטימית וקלאסית, בלי מחשבות שליליות על העבר.
כישראלים, אנחנו מיד מבקשים מכריס שייקח אותנו לאזור היהודי, מחפשים את הקשר שלנו לפראג. למרבה הפלא, המשתתפים הזרים וביניהם גם האיראני השתקן, לא מתנגדים. כריס שמח להראות לנו את הרובע היהודי של פראג, כאן עדיין מריחים חלות לשבת ואפילו רואים מותגים ישראלים ושלטים בעברית. התחנה המעניינת בסיור ברובע הוא הפסל המרשים של פרנץ' קפקא, שנוצר על ידי הפסל יורסלאב רונה וניצב במקום הולדתו של הסופר - זה הוא קפקא יושב על כתפיה של דמות ענקית, עוטה את המבט הקפקאי שלו על העולם. רבים מנסים לטפס עליו ולהצטלם אך הפסל חלק והם מתגלגלים למטה, משועשעים מהניסיון.
הרובע היהודי מושך תיירים רבים, אנחנו מסיימים מול בית הכנסת העתיק אלטנוישול שנקשר בעיקר לאגדה המהלכת על הגולם מפראג - על פיה, הרבי יהודה ליוא בן בצלאל יצר דמות כדי להציל את היהודים מעלילות הדם שסופרו עליהם, והיה יוצא בלילות וחושף את המזימות של הגויים. אך יום אחד, הרב שכח להוציא מהגולם את רוח החיים והגולם חילל את השבת. הרב רדף אחריו, הצליח להוציא ממנו את רוח החיים ועל פי האגדה, שרידי הגולם מונחים בעליית הגג של בית הכנסת עד ימינו, אולי מחכים להזדמנות הבאה שלהם.
כריס הצליח להפחיד אותנו קצת ואולי כי כבר החשיך בחוץ, פרשנו בשיא למסעדה צ'כית טובה, כזו שמגישים בה צלי בקר טובע ברוטב ושותים בה המון בירה.
הטיפ שלו היה גדול הפעם, הוא הלך שמח וטוב לב לדרכו ואנחנו המשכנו בסיור עצמאי לגשר קארל, גשר הפסלים המפורסם של פראג, כדי ללכת שלובי ידיים ולהתבונן במים המנצנצים באורות העיר. עכשיו שאנחנו יודעים יותר על פראג, אנחנו יכולים להמשיך ולטייל במוזיאונים, הארמונות, המצודות והכיכרות ולהרגיש שאנחנו באמת מכירים את העיר.
*** מה עוד יש לאירופה להציע? בדקו כאן
חיפוש באתרי גלובס
חיפוש ני"ע
