אישה חזקה לא טועה

אם סרן ר' לא וידא הריגה, כמו שקבע ביהמ"ש, למה דיין לא מתנצלת?

אילנה דיין / צילום: דור מלכה
אילנה דיין / צילום: דור מלכה

בימים אלה בחר העיתון "הוליווד ריפורטר" באילנה דיין לאחת הנשים החזקות בטלוויזיה. בהחלט מגיע לה. באחרונה הוכח שיש לה כוח רב, רב אפילו ממערכת בתי המשפט, בבית המשפט העליון.

זה קרה בפרשת תביעת הדיבה שהוגשה נגדה ונגד מערכת "עובדה" על-ידי סרן ר'. 3 ערכאות עברה תביעה זו שעניינה שידור כתבה, שלפיה סרן ר' ביצע וידוא הריגה בילדה פלסטינית במוצב בגזרת עזה.

בבית המשפט המחוזי חויבה דיין בהוצאת דיבה; בערעור בעליון זכתה; וכך גם בשבוע שעבר בערעור בדיון נוסף בעליון בפני 9 שופטים.

"יש בכתבה לשון הרע"

השופט נעם סולברג במחוזי (כיום בעליון) קבע כי דיין הוציאה דיבה, ופסק דינה היה בהתאם: פיצוי גבוה והתנצלות. בשני הערעורים גם כן נקבע כי "יש בכתבה לשון הרע", אבל את דיין ואת הדיבה הלבינו השופטים באמצעות ההגנות הקבועות בחוק.

כלומר, באופן ענייני-מהותי קבעו השופטים ב-3 הערכאות (בסך-הכול 13 שופטים) כי דיין הוציאה דיבה על סרן ר' (!) - אך שופטי העליון החליטו בערעורים כי אין מקום לחייבה בלשון הרע כמשמעותו בחוק, בשל קיומן של הגנות שעומדות לה.

עריכה מגמתית

נימוקי השופטים, ולא רק בעליון, אינם תואמים אפילו את מה שהם עצמם קבעו בפסקי הדין. למשל, ש"לא היה זדון"; כאשר במקביל הם קבעו כי היא הציגה את סרן ר' ואת חבריו חוגגים את הרג הילדה - כאשר צילומי החגיגה נלקחו מאירוע אחר לחלוטין. איך אפשר לעשות עריכה מגמתית בלי זדון?

"גם דיין סבלה"

"לא רק התובע סבל במהלך המשפט. גם אילנה דיין סבלה. בחקירתה הנגדית הייתה נסערת". את זה קבע השופט סולברג בערכאה הראשונה. כלומר, הוא עשה גזירה שווה בין קורבן הדיבה, לבין מי שהוציא אותה עליו. בין מי ששמו הטוב נרמס בצורה גסה, לבין מי שרמסה?

האם שופטים היו מגלים אותה אמפתיה למוציא דיבה שאינו סלבריטאי, ושאינו משתתף קבוע בכינוסי השופטים בתור מנחה של דיוניהם? האם זה לא מלמד כי בתי משפט הם מגרש ביתי של אחת העיתונאיות החזקות בעולם?

אמת או לא אמת?

בתגובותיה לפסקי הדין חוזרת דיין על המנטרה כי "מה ששידרנו היה אמת ונשאר אמת". זאת למרות שסרן ר' זוכה בבית דין צבאי, למרות ש-3 הערכאות כתבו כי הדבר העיקרי שדיין פירסמה לא היה אמת. כלומר, בניגוד לפרסום, כך קובע פסק הדין, "סרן ר' לא ביצע וידוא הריגה". וזה הרי עיקר העניין.

מדוע דיין לא נשאלת בראיונות הרבים שהיא נותנת: האם סרן ר' ביצע וידוא הריגה, כפי שאת טענת? ואם התשובה שלילית, כפי שקבעו כל הגורמים המשפטיים, למה את לא מתנצלת?

אבל אישה חזקה, מתברר, לא טועה - ובוודאי לא מתקנת ומתנצלת.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא יומן קורונה?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988