גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הבורות תורמת לאומללות. ידע ומחקר תורמים לחיסולה"

פרופ' מרים פאוסט תעשה היסטוריה בשבוע הבא, כשתהיה לאישה הראשונה שעומדת בראש האקדמיה של אוני' בר אילן ■ עד לרגע האחרון התלבטה אם להיקרא "רקטור" או "רקטורית"

מרים פאוסט/ צילום: איל יצהר
מרים פאוסט/ צילום: איל יצהר

כמה ימים לפני שתיכנס בשבוע הבא לתפקיד החדש והרם, נתקלה פרופ' מרים פאוסט במטרד קטן ובלתי-צפוי: "מה לכתוב", שאלו אותה, "פרופ' מרים פאוסט - רקטור או רקטורית אוניברסיטת בר אילן?" זה אמור להיות פשוט וקל: גבר רקטור, אישה רקטורית. אבל זה לא. טלפונים, מיילים, מכתבים, שיחות. תזהרי, שימי לב, כדאי לך, לא כדאי... אנשים שהיא מעריכה אמרו לה: "יש משהו מקטין במילה רקטורית. בצליל הסיומת xית מתחבא משהו מקטין. שלא כמו יושבת-ראש, ראשת, מנהלת, שרה ונשיאה - דיקנית, רקטורית, מנכלי"ת ודירקטורית עלולים להעביר לתודעה תחושה של הקטנת התפקיד והמעמד".

כך, בלי שהתכוונה - כשברור לה ול-150 חברי המועצה האקדמית העליונה, שבה 80% גברים, שבחרו בה בהצבעה חשאית בזכות היותה מדענית, מרצה ומנהלת, ולא בגלל או למרות שהיא אישה - התייצבו האמוציות בהיסטוריה של "תקרת הזכוכית" בחזית התוספת הקטנה למונח, לתפקיד.

"על עצמי באמת לא אכפת לי, מקטין/מגדיל. אחרי הכול, המעמד הוא בזכות עצמו ולא בגלל המילה, ובעיקר, חובת ההוכחה לגודל מוטלת עלי. אבל זה כן חשוב בגלל מעמד הנשים בכלל. נשים בכירות אמרו לי: 'תהיי הרקטור'. אני מתלבטת. עד הבוקר חשבתי שלכבודו של התפקיד זה יהיה הרקטור מרים פאוסט, אבל לא נוח לי עם זה. נראה לי שאני הולכת על רקטורית. המצחיק הוא שאני גם חברה בוועדה לשמירת הלשון העברית בכנסת", אומרת פאוסט בראיון ל"גלובס".

רקטור/רקטורית - כך או אחרת, מדובר במי שעומד בראש האקדמיה, מנהל את הצד האקדמי של האוניברסיטה. הרקטור אמון על מימוש מטרת העל של האוניברסיטה: לייצר ידע ולהפיץ אותו. על התהליך של הוספת ידע לעולם והדרכים להפצתו בהוראה, פרסום, כנסים וכיוצא באלה אחראי הרקטור של האוניברסיטה. בקרוב הרקטורית.

לשמוע את המוח רץ

פרופ' מרים פאוסט, הרקטורית הראשונה באוניברסיטת בר אילן, מהבודדות אי פעם בישראל ובעולם, מדענית ומנהלת, חוקרת קשרי מוח ושפה, חייכנית, מתלהבת, תזזיתית, דתייה. "כן, אני בהחלט יכולה להיות אישה דתית ופלורליסטית מאוד", אומרת פאוסט, הנשואה לעו"ד רפאל פאוסט. היא בתו של פרופ' יוסף שטיין המנוח, אחד האונקולוגים הגדולים של העשורים הקודמים, חילוני אוהב תנ"ך שנישא לאמה הדתית המוקפדת ("שבלעדיה אני לא הייתי אני"). אוהבת ללבוש שחור ("גם יפה גם נוח") עם תכשיט, מערבת שירה עם מדעי מוח, מטופחת ולא מתביישת להודות שהיא אוהבת את זה. ידיה - ידי אישה עובדת במעבדה, במטבח, עם הנכדים, תמיד ובעיקר עכשיו, כשההכנות ל-6 סעודות ראש השנה בשיאן. גם בזה היא גאה בדיוק כמו במאמרים, במחקרים, בהצלחה ובהכרה העולמית. פרופ' מן-המניין בבר אילן, ראש המחלקה לפסיכולוגיה וראש המעבדה למוח ושפה וסגנית הרקטור, שתכנס לתפקידה החדש כרקטורית עם כניסתה בברכה של שנת תשע"ה.

- מי את, פרופ' מרים פאוסט?

פאוסט: "בהכשרתי הראשונית הייתי קלינאית תקשורת. אני פסיכולוגית קוגנטיבית, ובשלב מסוים עברתי למדעי המוח. המעבדה שלי יושבת במרכז הרב-תחומי לחקר המוח. המחקרים שלי עוסקים באופן שבו המוח האנושי מבין ומפיק שפה. זה משיק להמון תחומים. אני מצד אחד פסיכולוגית, אז אני ממדעי החברה; מצד אחר אני מתעסקת בחקר המוח ועובדת למשל עם שיטות הדמיה מוחית - וזה כבר בכיוון מדעי החיים. כיום אני מתעסקת במודלים מתמטיים של רשתות מוחיות ורשתות אסוציאטיביות, אז אני קצת במדעים מדויקים, המון במטאפורות ושירה, וכך גם קרובה למדעי הרוח".

- את מדברת על כך בהתלהבות יוצאת דופן. איך תוכלי להיפרד מכל זה?

"שאלה כואבת מאוד. ועוד יותר כואבת נוכח העובדה שבעצם התחלתי את הקריירה המדעית שלי רק בגיל 40. הייתי קלינאית תקשורת מגיל 22 עד 33, קבלתי דוקטורט בגיל 37-38, ואז עשיתי סוג של פוסט-דוקטורט, שכן בגלל המשפחה - ההורים שלי ושל בעלי - לא יכולתי לעזוב את הארץ ולצאת לחו"ל. רק בגיל 40 קבלתי משרה, וכיום אני בת 61. זה אומר שאני 'רק' 21 שנה מתעסקת במדע, ועדיין זה נושא שאני נורא רעבה אליו, לא מרגישה שהגעתי לאן שרציתי. אבל נראה שבסוף, אדם עושה מה שמתאים לו לעשות, אם יש לו מזל, כמובן".

- מה רצית להוכיח, והוא בנשמתך, שייעצר בגלל התפקיד הניהולי הבכיר הזה?

"להוכיח תהליכים נוירו-קוגניטיביים שקשורים בהגמשה של החשיבה".

- סליחה?

"נוירו-קוגניטיביים - זה גם בהיבט המוחי, וגם בהיבט הפסיכולוגי. תהליכים פסיכולוגיים, התנהגותיים ונוירולוגיים. אני רוצה לראות שזה עובד יחד".

- מה שפשוטי-עם מכנים 'גוף-נפש'.

"אפשר לומר שזה קשור לשאלת הגוף-נפש. אני חוקרת יצירתיות. זה מרתק. המוח השמאלי מבצע הליכי עיבוד שפה המבוססים על מילים בעלות משמעות ברורה. המוח הימני, לעומת זאת, אחראי על הבנה ועיבוד שפה ומילים שיש בהן דו-משמעות, במצבים הדורשים גמישות, יצירתיות וקשרים לא שגרתיים בין מילים. התחלתי עם זה לפני הרבה שנים; כקלינאית תקשורת טיפלתי בפגועי מוח אחרי תאונה, גידול, חסימה או שטף דם. התברר שבפגיעות מסוימות, הפגוע נראה כמדבר וכמבין, אבל יש אצלו פער בין הבנת המילה במשמעות הליבה שלה לחיבור הרעיוני שלה. אז נכנסה השירה לתמונה. למשל הביטוי 'שולחן אהבתי' - לשולחן יש משמעות בסיסית, וגם משמעויות נוספות. כדי שאת תוכלי להתגמש על הרגע, און-ליין, ולהבין את הביטוי 'שולחן אהבתי', הכול במוח צריך לעבוד במקביל.

"עם זאת, יהיו הבדלים אינדיווידואליים בהבנת הדו-משמעות, בהבנת שפה מטאפורית. בזמן 'צוק איתן' נסעתי והקשבתי לתוכנית רדיו. אמרו שראש הממשלה לא מבין שהוא 'יושב על מנהרות', ותיכף יצוץ לו מישהו מלמטה. ואני, כמו כל מאזין, צריכה במיידי להגמיש את החשיבה, להעביר את המושג הפיזי של מנהרות למושג פוליטי וגם לתת משמעות אחרת לאותו מישהו שיצוץ מלמטה... המוח האנושי נולד מסוגל לרכוש משמעויות, בגלל זה אנחנו יכולים לתקשר, להבין מה יש מעבר למילה, למשמעות הפשוטה שלה, ואנחנו עושים את זה בלי שום בעיה. ההומור בנוי על דו-משמעות ועל קונוטציות, השירה בנויה על מטאפורות. אם המוח נפגע, תלוי איפה נפגע, זה כבר אחרת".

- זה מוח, או שפה, או מה שיש או שאין ביניהם?

"הרבה שנים לא התעסקתי בשפה יצירתית, אפילו לא נתתי לזה את השם הזה. התעסקתי במוח - בחצי הימני, בחצי השמאלי ובמבחנים - אבל המעבדה שלי עסקה הרבה במטאפורות. רק שהעבודה המדעית זה אחד הדברים שבהם אתה פשוט חי בטריפ מתמיד, כל הזמן מתגלגל למקומות שלא חשבת. פתאום הראש שלך מגיע לזה, פתאום זה נהיה ההוא, כנראה שזה קשור ליצירתיות וליכולת להרחיב רשת אסוציאטיבית בצורה גמישה, ששולחן זה שולחן, אבל אם אני קוראת בשיר על 'שולחן אהבתי', 'סופת מצפון', 'מחלפת סודות', 'בכי נעול' - אז פתאום זה יכול להיות משהו לגמרי אחר. כך התחלתי להתעסק בנושא הזה, ביצירה המופלאה הזו.

"למשל לשמוע ולקרוא את שיריה של אגי משעול, זו שירה של המוח. לפני הרבה שנים ארגנתי ערב והזמנתי 3 משוררים ו-3 מדענים לדבר על שירה. זה היה מדהים. נראה לי שאף פעם לא הגיעה כמות כזו של אנשים, מכל התחומים, מכל המקצועות. אחר כך הזמינו אותי למכון ויצמן לפורום של מדענים, גם את אגי משעול המשוררת הנפלאה ביקשו לשמוע, איך הראש שלה רץ בצורה פראית, עם אסוציאציות מילדות, ואיך היא צריכה להחזיק את עצמה. היא תיארה שהיא ממש שומעת את המוח רץ ומתרוצץ בין המילים. זה מאפיין משוררים, אנשים יצירתיים, וזה אגב קורה לפעמים גם לאדם עם הפרעת חשיבה או מחלת נפש כמו סכיזופרניה. רק שלמשורר יש שליטה, אז הוא לוקח את זה ועושה עם זה משהו. בקיצור, הנושא הזה התחיל לרתק אותי נורא, והתחלתי לבדוק את הנושא של רשתות אסוציאטיביות. מה זה? זה כשאני אומרת לך מילה, לאן הראש שלך הולך. מה המשמעות של צירופים קונספטואליים חדשים, מטאפורות חדשות, דו-מילים. וזה רץ קדימה, כל הזמן מתפתח".

- תתכנסי לנושא האחד הגדול שתצטרכי לעזוב ולחכות איתו עד שתחזרי להיות חוקרת.

"זה המשהו הזה שקוראים לו 'יצירתיות', זו איזושהי תכונה של יכולת לעשות חיבורים חדשים. פרופ' דן שכטמן שקיבל פרס נובל בכימיה, חוקר מבנה החומר, עושה תכשיטים. אשתו סיפרה שהוא גם עושה סלט בצורה אחרת ומיוחדת. הייתי רוצה לגלות את מוקד המומחיות הזה במוח והעיבודים שלו ברשתות המוח: מתי הוא רדום, או שמא לא קיים; מתי הוא קופץ. התהליכים הלא מודעים. למה המצאות מתגלות הרבה פעמים בטעות. החשיבה המודעת מקובעת, המוח הלא-מודע הרבה פעמים כאוטי".

עושים פה דבר חשוב

- אני עוצרת אותך באמצע הלהט, ושואלת שאלה שמכעיסה כל מדען חוקר: אז מה יוצא מזה? ויותר בוטה: למה קופה ציבורית מממנת מראש מחקרים שלא ברור מה יוצא לנו מהם?

"אני יודעת שיש לזה הסתייגויות, אבל אני מאמינה שבורות תורמת לאומללות. אני מאמינה שידע ומחקר תורמים לחיסול אומללות. כשלמדתי הפרעות בתקשורת היו עדיין אנשים שאמרו שילדים אוטיסטים הם כאלה בגלל שהאימא קרה, לא מחבקת את ילדה בחום. סטודנטית שלי ממדעי הטבע, שנולד לה ילד אוטיסט, הילד השלישי שלה, סיפרה מה עברה, ועד היום יש לי צמרמורת כשאני מספרת את זה. כשבאה למטפלים ואמרה: 'הילד לא בסדר, 'הוא מתנהג אחרת מאחיו', אמרו לה: 'את היסטרית, את קרה'.

"ילד אוטיסטי, הרבה פעמים לא נענה לחיבוק, לא מתרפק, לא יוצר קשר. אז בסוף גם האימא הכי חמה - ותמיד תזכרי כמה סבל וכאב יש בזה - נשברת. או אז באו ואמרו לה שזה הכול בגלל שהיא קרה. וזה לא היה בימי הביניים, זה היה לפני 30-35 שנה. עכשיו, ברוך השם, זה כבר לא כך. וזה רק בזכות המדע והמחקר. אני פריקית של ידע, אני כל הזמן רצה אחרי חדשות, עיתונים וספרים, ואני מאמינה שהכול מתחבר בסוף. אם את יודעת - את נהיית אדם עשיר יותר ואת עושה דברים טובים יותר. העולם עושה דברים טובים יותר. לי יש איזו גאווה בידע באופן כללי".

- זאת אומרת: "אני עובדת על מה שמעניין, ותוצאות בוא יבואו".

"התוצאות באות, הן תבואנה, והן משפיעות על העולם. אני מאמינה גדולה בזה. לפעמים, בעבודה בכלל - ואני מכירה את העבודה שאני עובדת בה - יש כל כך הרבה ויכוחים, גורמים, עניינים ואינטרסים, מעל פני השטח ועמוק מתחתיו. את מרגישה שאת טובעת בבוץ, למרות שנראה לך שאת טובה בפוליטיקה ובהתכתשויות. אלה דברים מעצבנים ומרגיזים, את הולכת איתם הביתה, לא ישנה בלילה, הולכת לך הבריאות. ובסוף אני אומרת לעצמי: עושים פה דבר חשוב, יוצאים מפה אנשים שיעשו עולם טוב יותר. חייבים חשיבה ביקורתית, חשיבה אלטרנטיבית, חשיבה אחרת. הבנה של חשיבה זה דבר עצום, אם יש לזה משמעויות".

- ויצירתיות, המילה הזו שמעלה אצלך חיוך חם בעיניים?

"העולם נראה כמו שהוא נראה כיום, בכל התחומים, בגלל אנשים יצירתיים, ולא בגלל אנשים שעשו יותר מאותו דבר. אם יש היום טכנולוגיה ורפואה ואמנות ומוזיקה וחינוך - זה בגלל אנשים שחשבו אחרת. גם היצירתיות 'הקטנה' - בבית שלך, בעבודה שלך - יכולה להשביח את העולם. יושבים בישיבות ודנים באיזו בעיה, כולם מדברים, ופתאום בא מישהו בכלל מכיוון אחר, והוא משנה את כל התמונה. הוא משדרג את השיח ואת הפתרון. אנשים יצירתיים הם אנשים שמשנים את העולם. אז אני אומרת, אם אנחנו מבינים מה זה יצירתיות, מבינים את המושג, איזה מנגנונים פסיכולוגיים ומוחיים מעורבים - בסופו של דבר צריך להגיע לתקווה שנוכל גם לתמוך ביצירתיות, להביא, לשפר, וכך אולי גם לעזור לאנשים. לפעמים זה גם הולך לצד הפתולוגי. גם איש שהמציא את פצצת האטום, או וירוס קטלני, או גז רצחני - הוא יצירתי, כי זה עובד. אז כמובן צריך את הצד האתי. את המנגנונים האחרים".

"בניגוד לעבודה באוני', בישול זו עבודה ידנית עם סיפוק מידי"

- אנחנו ערב ראש השנה, ואת אישה רב-תחומית ועמוסה. את מאלה שמארגנים את המשפחה המורחבת ונוסעים לבית מלון לחג?

פרופ' מרים פאוסט: "תמיד, כל שנה, אומרים לי: 'הכי טוב לנסוע'. אבל אני אוהבת ללכת לבית הכנסת שלי, להיות במיטה שלי".

- אז איך נראה השבוע שלך שלפני ראש השנה?

"זה התחיל מזמן, עם איזה פתק קטן שכתבתי לעצמי, ועוד אחד ועוד אחד, כי תמיד זה מתחיל בזה שאני מתוכננת ומאורגנת. כבר ישבתי, רשמתי, יצרתי תפריט לכל הארוחות, והזמנתי באינטרנט, בחברה מסוימת שאני מזמינה ממנה אוכל טוב וטעים לכולנו. כן, זה הפתרון שלי בלהיות גם-וגם, ולרצות להיות טובה גם-וגם-וגם-וגם. כמובן שאני גם מבשלת, אבל אני אבשל שיהיה ריח, שתהיה הרגשה של סירים מתבשלים. אני אוהבת לבשל, זה נותן לי איזה סוג של מנוחה. בישול זו עבודה ידנית עם סיפוק מידי, בניגוד לעבודה שלי באוניברסיטה שהיא תמיד עם סיפוקים ארוכים נורא. אני מתוכננת די הרבה זמן מראש מבחינת קניות, אוכל, בית הכנסת, מי מהאורחים נשאר ללון ויש לסדר לו מקום נוח.

"בעלי עושה את הקניות הגדולות. סליחה שאמרתי 'בעלי'. לא יודעת אם אוהבים להשתמש בזה עדיין, אבל אני קוראת לו תמיד 'בעלי', ולא מתחכמת עם המובן שמישהו יכול לתת לזה של בעלות או משהו כזה. שבוע לפני ראש השנה כבר תכננתי כל ארוחה בחג הזה, שיש בו 6 ארוחות. רשימת הקניות בוצעה וכל ארוחה תהיה קצת אחרת. תכננתי אילו תהיינה חלביות ואילו בשריות. זה דורש המון תכנון, שהוא תנאי בסיסי. נורא חשוב לי גם להכין רשימה למי להתקשר, שלא אשכח אף אחד בלהט התפקידים. אני אפילו מתכננת מה ללבוש, אם יש משהו שאני רוצה לקנות".

- זה מלהיב וחדשני: את מדענית, מנהלת, מצליחנית מוכחת, לא נערה, וגם מעיזה לדבר על "מה ללבוש".

"אגיד לך בסוגריים, קצת לא נעים לי. אבל להתלבש יפה חשוב לי, אני חייבת להגיד, זה נותן לי אנרגיות. אולי באמת לא תכניסי את זה לראיון. לא יודעת".

- למה "לא נעים"? למה המבוכה?

"שאלה טובה. לא יודעת. אולי, זה כאילו שאת מתעסקת בדברים חיצוניים או לא חשובים".

- ולמה זה "את", ואינך מדברת ב"אני"?

"כן. אני. מעניין שזה קורה לי, וזה בהחלט לא בגלל 'המעמד' החדש שלי. אני חושבת שההתעסקות בבגדים לחג, לשנה הבאה, בהחלט חשובה ומהותית לי. אימא שלי הייתה דמות מיוחדת, זיכרונה לברכה. היא הייתה אישה הכי ערכית, הכי רוחנית, הכי אינטלקטואלית שאני מכירה, והיא הקדישה תשומת לב עצומה לבגדים. המסר שהעבירה לי, כל חיי, הוא שכל יום הוא חגיגה ששווה להתלבש לקראתה. היא הייתה עקרת בית, וכך חיה כל חייה. אני זוכרת אותה לבושה עם תשומת לב עד לימים האחרונים שלה, והיו לה תנאים לא טובים: היא הייתה נמוכה ומלאה, כלומר לא אישה שהיה לה קל להתלבש, והיא הייתה מתלבשת, ותמיד יושבת עם ספר.

"היא הנחילה לי את המשהו הזה שאני מאמינה בו: כשאתה קם בבוקר ואומר לעצמך 'החיים זה דבר ששווה להתלבש לקראתו', אתה מתלבש. אני אוהבת לראות אנשים לבושים יפה. גם ברחוב אני מתבוננת. זה לא היופי, לא עשיר/עני, יהלומים ומחיר. זה העניין הזה שבו אתה משקיע בעצמך, בחיים. בהרגשה הזאת, שכל יום את הולכת לאירוע יוצא דופן חדש ואומרת לעצמך: 'אני מתלבשת יפה'. ככה כל יום. וזה נותן לי אנרגיה וכוח. יש ימים שאני קמה בבוקר ואני יודעת שיהיה לי יום קשה נורא, באמת, עם ישיבות שאני יודעת שיוציאו לי את המיץ. זה מוזר קצת, אבל זו האמת - אני מתלבשת, אני אומרת לעצמי: 'התלבשת יפה', ואז יש לי כוח לצאת".

- ארון הבגדים שלך, רובו שחור?

"נכון, שחור, רוב רובו, אולי גם חום. יש לי 30 ומשהו חולצות שחורות, ורק אני יודעת להבדיל ביניהן, אף אחד לא יודע מה ההבדל. חברות שלי אומרות: 'עוד פעם בשחור?' ואני עונה: 'העולם כל כך כאוטי, שום דבר לא ברור ולא ודאי. אז לפחות תסמכו על דבר אחד - שאני אבוא בשחור'. אני אוהבת דברים יפים, שונאת סטים. כך גם הבית שלי נראה - אין סטים. אף פעם לא קונה סט סלון למשל, הכול כאוטי. הכורסה הזו, התיק החדש. אני כל הזמן משנה, אני גם לא מתלהבת משמלה, כי שמלה הולכת רק עם שמלה. אני אוהבת חלקים, באה בבוקר ואומרת: 'וואו, עשיתי חיבור חדש, איזה כייף'. על מה אני מדברת בכלל, את בטוחה שעל זה את רוצה לדבר איתי?"

- כן, בטח - על יצירתיות המוח, השפה, החיים, הבגדים...

"וכל זה נותן לי אנרגיות עצומות. נכון, גם שמחה גדולה".

פרופ' מרים פאוסט

תפקיד: רקטורית אוניברסיטת בר אילן

גיל: 61

משפחה: רעיית עו"ד רפאל פאוסט ("התלבטתי והתלבטתי, ואני בכל זאת קוראת לו בעלי") אם לארבעה ילדים וסבתא לנכדים ("תמיד תשתפו את הילדים בענייני העבודה, כדי שיהיו שותפים ל'חיים האחרים' של אימא")

מסלול קריירה: קלינאית תקשורת בביה"ח שיבא; תארים בפסיכולוגיה קוגנטיבית בהצטיינות; ראש המחלקה לפסיכולוגיה; חוקרת מוח-שפה; הייתה חברה במועצה המדעית למחקר ופיתוח שליד משרד המדע; חברת מערכת בכתב העת המדעי הבינלאומי "Brain and Language"; ערכה את הספר "The Handbook of the Neuropsychology of Language"

אמירה משלה: "אם לאשה חילונית קשה להתקדם באקדמיה - לאשה דתית על אחת כמה וכמה"

מילת מפתח: "מצוינות, מצוינים, מצוינות"

ציטוט נבחר: "על ידי הוצאת קולות מהפה אנו מצליחים לייצר, באופן מהימן, קומבינציות חדשות של רעיונות, ולטעת אותם במוחו של האחר. היכולת הזו באה לנו כל כך בטבעיות, שאנו נוטים לשכוח שמדובר בנס של ממש" (סטיבן פינקר)

המספרים של אוניברסיטת בר אילן

עוד כתבות

קים קרדשיאן ובר רפאלי בקמפיין של קרולינה למקה ברלין  / צילום: יח"צ

עכשיו זה רשמי: קסטרו וקרולינה למקה נפרדים מקים קרדשיאן

קים קרדשיאן לא סיפקה את הסחורה וקסטרו מסיימת עמה את ההתקשרות

"גינת ההסתדרות" / הדמיה: חוי לבנה

אחרי עשרות שנים: המדשאה של בניין ההסתדרות בת"א נפתחת לציבור; ככה זה הולך להיראות

אחרי עשרות שנים בהן בניין ההסתדרות ברחוב ארלוזרוב היה תחום בגדר, החליטו בארגון העובדים להסיר את הגדרות המקיפות אותו ולאפשר מעבר חופשי ושימוש ציבורי במדשאה רחבת הידיים שבמתחם ● המהלך קודם בעזרת עיריית ת"א

לוגו הבנק הלאומי של אוסטרליה / צילום: רויטרס

בנק באוסטרליה לא יספק הלוואות לעסקים הפוגעים ברווחת בעלי החיים; האם ישראל הבאה בתור

הבנק האוסטרלי הלאומי (NAB) הודיע כי לא יספק הלוואות לעסקים המפרים סטנדרטים של רווחת בעלי חיים ● עמותת 'אנימלס': "יש לקוות שגם בישראל המגזר העסקי יפנים שיש לו אחריות כלפי בעלי החיים ויותר תאגידים יאמצו מדיניות הכוללת התחייבות לשיפור הגנת בעלי-חיים"

ערן פרץ / צילום: תמונה פרטית

"רשימת הקשיים ארוכה. להיות עצמאי זה לחיות תמיד באי ודאות"

ערן פרץ בעל משרד לייעוץ כלכלי ומימוני, הוא בן 36 וחושב שהוא לא יוכל לדעת לעולם מה תהיה ההכנסה שלו בחודש העוקב ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il

טראמפ ומקרון בוועידת נאט"ו / צילום: רויטרס

בשולי כנס 70 שנה לנאט"ו: במערב יש קצת חדש

הדמוקרטיות המערביות מציינות 70 שנה לברית שהצילה אותן מן הקומוניזם ● אבל התקוטטות טראמפ-מקרון מעיבה על המסיבה ● נשיא צרפת חושב שנאט"ו סובלת ממוות מוחי, ונשיא ארה"ב חושב שמקרון צריך להתבייש לו ● האם הגיע הזמן להחליף את "האופציה האטלנטית" ב"אופציה אירופית"?

דניאלה פיק בקמפיין החדש של Yes / צילום: רותם לבל

סקר הפרסומות: דניאלה פיק ו-yes כבשו את הצמרת

גיאוקרטוגרפיה: הקמפיין הכי מושקע בשבוע החולף - הפרסומת לפליי קארד עם השקעה של 1.2 מיליון שקל

ג’ולי סוויט, מנכ”לית אקסנצ’ר / צילום: רויטרס

מתמודדים על תפקיד בתוך החברה? תהיו נחמדים ליריבים

המינוי של ג'ולי סוויט למנכ"לית ענקית הייעוץ אקסנצ'ר יכולה לסמן את האסטרטגיה לבכירים: מועצות מנהלים מעדיפות לקדם אנשים שמפרגנים לחבריהם לעבודה

מחאה על תוכנית לצמצם הפנסיה של עובדי חברות ממשלתיות בצרפת / צילום: Jean-Paul Pelissier, רויטרס

צרפת משותקת: שביתה נרחבת נגד רפורמת הפנסיות שמוביל מקרון

ביומה הראשון של שביתה במחאה על תוכנית לצמצם הפנסיה של עובדי חברות ממשלתיות, שותקה 90% מתנועת הרכבות ובוטלו 30% מהטיסות הפנימיות ● מחר מאיימים "האפודים הזוהרים" להצטרף למחאה

שי ניצן, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

מהישיבה ועד כתב אישום נגד ראש הממשלה: מי אתה שי ניצן?

פרקליט המדינה, שי ניצן, מסיים את תפקידו בקרוב, ומפנה את השולחן לקראת סיום הקדנציה בהגשת כתבי אישום חסרי תקדים ● כך הפך נער הישיבה לאיש המכריע בתיקי השחיתות החמורים בתולדות המדינה ● האזינו

ריקול בסדרת מוצרי פסטה של המותג הפרטי של שופרסל / צילום: יח"צ

שופרסל מודיעה על ריקול לעשרות מוצרי פסטה של המותג הפרטי

הסיבה: חשד להימצאות חרקים זעירים ● החרקים נמצאו במספר אריזות ממוצרי הפסטה של המותג הפרטי בתוצרת "ברוטו" איטליה

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

המסחר בבורסה ננעל במגמה מעורבת: ת"א 35 נסוג ב-0.24%, טבע צנחה ב-4.1%

מזרחי טפחות, אופקו ובזק בלטו בצד החיובי; נייס נחלשה ב-1.5% ● טאואר טיפסה ב-2%, אפי נכסים זינקה בכ-4%, אלקטרה עלתה ב-2.3% ופז עלתה בכ-1% ● מחזור המסחר, כולל הפקיעה השבועית, הסתכם ב-3 מיליארד שקל

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה  / צילום: יוסי זמיר

פרשנות: בדיקת מדיניות החילוטים חשובה, למרות שהמניע שלה לא ברור

ל"מהפכת החילוטים" מטרות ראויות, כמו סגירת צינור הכספים לעבריינות כלכלית ולארגוני פשיעה ● אולם נדמה שרשויות האכיפה איבדו קצת את הדרך לאחרונה ● פרשנות

הטרדה במקום עבודה, אילוסטרציה / צילום: שאטרסטוק

עובדים צעירים חווים ושמים לב לאפליה יותר מאשר עמיתיהם המבוגרים

כך לפי סקר חדש של גלאסדור ומכון האריס שסקר 1,100 עובדים מקבוצות גיל שונות ● הצעירים דיווחו יותר גם על אפליה על רקע גיל (גילנות)

נכס של אול יר/ צילום: מצגת החברה

אג"ח חברת הנדל"ן אול-יר חזרו לצנוח אחרי הפסד של 45 מיליון דולר ברבעון השלישי

להפסדי החברה הזרה, שגייסה יותר מ-2 מיליארד שקל באג"ח בת"א, תרמו בעיקר מחיקה של 10 מיליון דולר בערך הנדל"ן להשקעה של החברה וזינוק של 180% בהוצאות המימון

חקלאי בוחן שתילי קַנַבּוֹס, הצמח שממנו מופק קנאביס, לקראת הקציר / צילום: NICK OXFORD, רויטרס

החקלאים בארה”ב התנפלו על הפוטנציאל של גידולי הקנאביס - עכשיו הם נאלצים להתמודד עם היצף והפסדים צפויים

מזה שנים רבות, מחפשים החקלאים באמריקה גידולים רווחיים יותר מתירס ופולי סויה ● הלגליזציה של הקנאביס הלהיבה מגדלים רבים והביאה להתנפלות על הצמח ● אבל לשוק כידוע יש חוקי היצע וביקוש משלו, ועכשיו חלק מהחקלאים עומדים בפני מציאות עגומה

אביגדור ליברמן / צילום: טל שניידר, גלובס

ליברמן: "לצערי הולכים לבחירות, רק נס חנוכה יכול עוד לעזור"

חבר הכנסת אמר הבוקר כי אין לו כוונה לשבת בממשלה צרה, וכי נתניהו וגנץ "קיבלו את ההחלטה ללכת לבחירות בעיניים פקוחות" ● עוד ציין כי לא יחתום על טפסי ה-61 לאף אחד מן הצדדים

סוחר בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס, ברנדן מקדרמיד

בורסות וול סטריט ננעלו ללא שינוי מהותי; מניית טבע צנחה בכ-5% ללא דיווח מצד החברה

המדדים בוול סטריט ננעלו סביב רמת הפתיחה ● נעילה שלילית באירופה, מלבד מדד הקאק הצרפתי ● מניית גלנקור נפלה ב-9% בלונדון בצל חקירה וחשד לשוחד ● ההזמנות ממפעלים בארה"ב בחודש אוקטובר האחרון עלו ב-0.3%, אך הנתון לספטמבר עודכן מטה

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 4 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 11 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

שוק הכרמל בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

בדרך לתייר ה-5 מיליון? תל אביב על המפה בדירוגים עולמיים גם בגזרת הפוד'יס

שני דירוגים חדשים מציבים את הקולינריה של תל אביב בעשירייה הפותחת שלהם בזכות המטבח הטבעוני המגוון, הברים, שוק הכרמל והפתיחות שמאפיינת את העיר העברית הראשונה ● ומי עוד ברשימות?

משפחת פליטים סורים / צילום: Alia Haju, רויטרס

דוח חדש: מדי שתי שניות אדם נאלץ לברוח מביתו בגלל אסון טבע

לפי דוח חדש של ארגון אוקספאם, יותר מ-20 מיליון בני אדם בשנה נאלצו לברוח מביתם בשל אסונות שנגרמו כתוצאה ממשבר האקלים ● ד"ר משה טרידמן: "המזרח התיכון נמצא בסיכון רב"