האוכל בסופר יקר? חולי הצליאק משלמים הרבה יותר

חולי הצליאק משלמים כ-15 שקל על לחם ו-20 שקל על אריזת פסטה ■ האם אב אחד שגייס את ילדיו למחאת פייסבוק שצוברת תאוצה יצליח לשנות את התמונה?

דן סולומון וילדיו - מחאת הגלוטן / צילום: משפחת סולומון
דן סולומון וילדיו - מחאת הגלוטן / צילום: משפחת סולומון

זו אינה הפעם הראשונה שבה עולה כאבם של חולי הצליאק על הפרק, והסוף כנראה עדיין לא קרוב. מחאת המילקי והקצפת מדגישה שוב דווקא את מצוקתם של מי שנאלצים לשלם על מוצרי בסיס כמו לחם ופסטה מחירי-עתק, ללא כל סבסוד או מאמץ לפתוח את השוק לחלופות זולות יותר.

כעת, בניסיון נוסף לשים קץ למצב האבסורדי, עולה שוב מחאה ברשתות החברתיות - כשבזה אחר זה מעלים ילדים רגישים לגלוטן תמונות ובהם כיתוב הקורא לשינוי מצבם.

מאחורי המחאה הנוכחית עומד דן סולומון, תושב גבעת ישעיהו בעמק האלה ואב לילדה שאובחנה לפני שנים ספורות כרגישה לגלוטן.

"ישבתי לפני יום כיפור", הוא אומר, "ואמרתי - די, כמה אפשר להמשיך ככה? החלטתי לעשות מעשה, קניתי פלקטים, לקחתי את הילדים שלי לירושלים, עמדתי והפגנתי. שר האוצר יאיר לפיד עבר לידי, שאל שאלות, אמר שהנושא חדש לו - רק אחר-כך ראיתי הקלטה שבה הוא נשאל על הנושא כבר לפני שנה וחצי ומבטיח ללמוד אותו לעומק".

לו היה לומד את הנושא לעומקו, היה שר האוצר מגלה כי מחירו של לחם ללא גלוטן עומד על כ-15 שקל; מחיר פסטה מתקרב ל-20 שקל, וכך גם אריזה קטנה של קורנפלקס. קרטון "לחמית" ללא גלוטן יעלה כ-40 שקל למי שמוצא בו תחליף ללחם.

בדף הפייסבוק שהקים סולומון מועלות כל העת תמונות המשקפות הן את פערי המחירים במוצרים ללא גלוטן לעומת מקבילותיהם הרגילות, לצד ילדים נושאי כרזות מחאה המביאים את נקודת מבטם על יוקר המחיה הדרמטי שמחייב את הוריהם להוציא סכומי-עתק.

למעלה מ-300 אלף איש נחשפו למחאה בתוך ימים ספורים, לא מעט בזכות הבמה שניתנה לה בעמוד "סטטוסים מצייצים", וסלומון מאמין שהשינוי בוא יבוא. "המודל הנכון לתמיכה בחולי הצליאק הוא שילוב מערכתי", הוא אומר: "500 שקל בחודש לחולי צליאק כדי לעזור במחיה, הורדת מיסוי על מוצרים ללא גלוטן, ושרשתות השיווק יפסיקו להיות חזירות ויצמצמו את מתח הרווחים המטורף".

עשרות אלפי חולים

עשרות אלפי חולי צליאק (כרסת) חיים היום בישראל ומשלמים ביוקר על אותם תחליפים, מבלי שיזכו לכל צורה של סבסוד או התחשבות של הרשויות במצבם.

בעולם המערבי מקובל שאחוז אחד מהאוכלוסייה חולה בצליאק, כך שניתן להעריך כי בישראל ישנם כ-80 אלף חולים. מדובר במחלה כרונית של אי-סבילות מולדת לגלוטן המצוי בדגנים השנים.

מבחר המוצרים הולך וגדל בשנים האחרונות, לא רק על רקע זיהוי הולך וגובר של הרגישות אלא גם על רקע טרנדים תזונתיים של המעטה בגלוטן, אך המחירים נותרים גבוהים באופן חריג.

כשמדובר בכמה בני משפחה הסובלים מבעיה דומה, או כשהמשפחה כולה משנה את הרגליה התזונתיים בהתאם לילד הרגיש, הנטל כבד אף יותר.

ומה קורה בעולם?

לישראל יש מה ללמוד מארצות דוגמת בריטניה, הולנד, איטליה ואחרות, המסייעות לאוכלוסייה הרגישה ברכישת המוצרים ההכרחיים. בבריטניה והולנד זכאים הלוקים בצליאק לסיוע ברכישת מוצרים ללא גלוטן.

ואצלנו? הצעות חוק בנושא כבר קמו ונפלו בעבר על-ידי יוזמים שונים, בהם חברי הכנסת מאיר שטרית ואורי אורבך, כשבמרכזן הקריאה לתמוך בחולי הצליאק בישראל על-ידי סבסוד מחירי לחם ללא גלוטן וייצור מוצרים המותאמים למצבם, באמצעות הטבה כספית ישירה לחולים הנזקקים לכך, לקבוע מחיר גג ללחם ללא גלוטן או לתמרץ את יצרני המזון והיבואנים (באמצעי מיסוי ובדרכים אחרות) לספק מזון ללא גלוטן.

הצעת חוק אחת כבר אושרה ב-2011 על-ידי ועדת שרים לענייני חקיקה, אך נתקעה בדיוק שם; הצעה אחרת נדונה בוועדת העבודה והבריאות, והסתיימה בהחלטה ערטילאית "לבחון אפשרויות סבסוד מול משרדי הבריאות והאוצר".

בפועל, גם היום המצב נותר בעינו - והחולים נאלצים להתמודד כלכלית עם מצבם: לא הלחם ולא העוגות נותרים נגישים כמו לכל אזרח אחר.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988