"הוסיפו תקנים לרשות המסים - וקבלו עוד 4-6 מיליארד שקל"

בכירי רשות המסים לשעבר מגיבים לדוח המבקר שחשף את כישלון המאבק בהון השחור: "במקום להעלות מסים - על המדינה להשקיע בגביית מסים"

היועץ המשפטי של רשות המסים, עו``ד משה מזרחי / צילום: איל יצהר

בכירים ברשות המסים לשעבר מצטרפים היום (א') לקריאתו של מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח שפורסם בשבוע שעבר: במקום להגדיל את הגירעון או להטיל מסים חדשים, הם טוענים, על המדינה להשקיע כספים באכיפת החוק כלפי משתמטי מס.

"בידי רשות המסים יש נתונים שיכולים להצביע על החזר ההשקעה הממוצע מכל מפקח, ההשקעה משתלמת מאוד", אמרה עו"ד טלי ירון-אדלר, נציבת מס הכנסה לשעבר.

"כל מערך פקחי השומה מונה כמה מאות תקנים ומביאים לתוספת גבייה של בין 4 ל-6 מיליארד שקל מדי שנה", מסר היועץ המשפטי לשעבר של הרשות, עו"ד משה מזרחי. לדבריו, "בהכפלתו של המערך - כלומר הוספה של מאות תקנים - ניתן להוסיף לתקציב המדינה בין 4-6 מיליארד שקל בשנה".

"הבעיה היא השנים שיידרשו עד שההשקעה בהגברת האכיפה ברשות תניב פירות. שר אוצר שרוצה להילחם בהון השחור צריך להבין שהפירות לא ייקטפו בקדנציה שלו", אמר מנהל רשות המסים לשעבר, דורון ארבלי.

"כל עת שהמדינה שוקלת להעלות את שיעורי המס, עליה להביא במכלול השיקולים את האפשרות להטיל על הרשות לפעול בנחרצות רבה יותר נגד מי שאינם נושאים בנטל המס כחוק, ולגבות מהם את הסכומים הנדרשים", כך כתב מבקר המדינה בדוח שפרסם בשבוע שעבר אודות כשלון המדינה במלחמה בהון השחור.

כפי שדווח ב"גלובס", המלצה זו נכללה בפרק שיוחד למערכת דיווח ממוחשבת חדשה שהושקה ב-2010, אשר חשפה עד כה, לפי הדוח, חשבוניות פיקטיביות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, אך למרות זאת לא הביאה לעלייה משמעותית בנתוני הגבייה, וזאת עקב המחסור בכוח-אדם העוסק באכיפה ברשות המסים.

"חלק לא מבוטל מהליקויים נבעו ממחסור מתמשך בכוח-אדם", מסרה רשות המסים בתגובתה לדוח. "אכן, בשנתיים האחרונות נוספו עובדים רבים למערכי החקירות, השומה והביקורת, אולם נדרשת עדין תוספת כוח-אדם משמעותית".

לדרישות שמעלה הרשות לתוספת כוח-אדם מצטרפים היום 3 בכירים לשעבר ברשות המסים. מדבריהם עולה כי העסקת מאות עובדים, שעלותם לפי הערכות היא מאות מיליונים לכל היותר בשנה, תוכל להוסיף לקופת המדינה מיליארדים רבים בכל שנה. הקושי: המהלך יניב פירות בתוך שנתיים עד שלוש - שעה שהפוליטיקאים רוצים הישגים מהירים.

החזר השקעה חיובי

בשלהי 2012 קיבלה רשות המסים תוספת משמעותית של תקנים שאיפשרה לה להגדיל את מצבת כוח-האדם שלה בכ-350 מפקחים, מבקרי חשבונות, אנשי חקירות, אנשי גבייה ויועצים משפטיים.

לדברי ארבלי, מנהל רשות המסים באותה תקופה, המהלך של מיון, קליטה והכשרה של מרבית אותם עובדים נמשך כשנה וחצי ולכן, רק לפני כמה חודשים החלו בעבודתם.

"מאחר שגם צבירת ניסיון מקצועי בשטח נדרשת כדי להביא תוצאות, סביר להניח שרק בימים אלה יתחילו ברשות המסים לראות את הפירות של אותה תוספת כוח-אדם", דברי ארבלי.

אם כך, ייתכן כי מצב רשות המסים היום הוא טוב יותר ממה שמשתקף מדוח המבקר שפורסם בשבוע שעבר. על כל פנים, נראה כי תוספת כוח-אדם נוספת לא תזיק לרשות המסים.

לדברי ארבלי, "עניין כוח-האדם אינו מתמצא רק בהוספת תקנים. בנוסף לנושא גיוס כוח-האדם, חשוב שלרשות המסים תהיה היכולת לשמר כוח-אדם איכותי לאורך שנים, לשמור על המוטיבציה של העובדים וכן לבנות מערכות שיכולות למקד את כוח-האדם ברשות לטיפול בתיקים המשמעותיים שבהם פוטנציאל הגבייה הוא הגבוה היותר".

"כל שקל שיושקע בכוח-האדם העוסק באכיפה, ישתלם", מסרה ל"גלובס" עו"ד טלי ירון-אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר וכיום שותפה מייסדת במשרד ירון-אלדר פלר-שורץ ושות'.

לדבריה, רשות המסים מחזיקה בסטטיסטיקות אישיות על כל מפקח במס הכנסה ויודעת להגיד כמה כסף הניב לקופת המדינה, ולכן "אין קושי להגיד, על בסיס הנתון הממוצע, כמה 'תרוויח' המדינה מהוספת תקנים למפקחים".

כאמור, היועץ המשפטי לשעבר של רשות המסים, עו"ד משה מזרחי, שכיהן בעברו גם בתפקידים במערך השומה ברשות המסים, העריך כי בהוספת מאות תקנים בלבד ניתן להוסיף לתקציב המדינה בין 4-6 מליארד שקל בשנה.

לדברי מזרחי, היום שותף מייסד במשרד משה מזרחי, נח, קריגל ושות', "יש ויכוח אודות התוספת המדויקת, בשל התועלת השולית הפוחתת של כל פקח, אבל אין ספק כי תוספת ההכנסות למדינה ממהלך כזה תהיה במיליארדים".

ירון-אלדר מבהירה מדוע יש להשקיע דווקא בכוח-אדם ולא בשיפור המערכים הממוחשבים: "מי שחשב שמערכת דיווח חכמה היא תרופה לחשבוניות פיקטיביות, טעה. גם לאחר שהמערכת מאתרת חשבונית פיקטיבית לכאורה, נדרש גורם אנושי שיטפל בחשד שהתעורר ויברר אותו. כל עוד אין את כוח-האדם לזה, לא נראה עלייה משמעותית בנתוני הגבייה", דברי ירון-אלדר.

"גם טרם השקת המערכת, כמות החקירות והביקורות שהיה ביכולתה של רשות המסים לנהל הייתה קטנה מכמות 'קצוות החוט' החדשים", מסרה ירון-אלדר. לדבריה, "השקעה במערכת שמייצרת עוד ועוד 'קצוות חוט' אינה דווקא הפתרון - צריך להשקיע בכוח-האדם ברשות ובמיוחד בתקנים לפקחים".

ארבלי, לעומת ירון-אלדר, מצדד בהשקעה במערכות ממוחשבות, בתנאי שמערכות אלה יהוו מכשיר לניצול מיטבי של כוח-האדם ברשות. לדבריו, "אם מערכת ניהול סיכונים כמו זו שפועלת במכס, לדוגמה, תופעל ברשות המסים - ומדובר בפרויקט שהחלו בו - יהיה ביכולתה של המערכת לשלוח את הפקחים לטפל בתיקים המשמעותיים ולהשקיע את המאמצים בצורה נכונה שתניב למדינה יותר כסף".

יחד עם זאת, ארבלי סבור אף הוא כי "כל פקח שיתווסף יביא למדינה הכנסה הגבוהה משמעותית מעלותו".

מזרחי סבור כי "עיקר ההשקעה צריכה להיות במערך האכיפה האזרחית. בשנים האחרונות השקיעו כספים רבים במערך הפלילי, שזה מבורך, אבל מי שרוצה להגדיל את הכנסות המדינה, צריך להשקיע במערך השומה".

לדבריו, "היום רשות המסים עורכת ביקורת ב-2% בלבד מהתיקים המוגשים לה. חשבו על נישום שעורך תכנון מס שמיטיב עמו ב-10 מיליון שקל. הוא יודע שהיום יש כ-2% סיכוי שיגלו את התכנון הלקוי שהגיש, ומחשב שמשתלם לו לקחת את הסיכון. ככל שיהיו יותר פקחים, נוכל להעלות את שיעור הביקורת - ובכך גם לגבות יותר כסף וגם להרתיע רבים יותר מתכנון מס לקוי".

שיפור באכיפה הפלילית - התייחסות לדוח המבקר

"במישור הפלילי חל שיפור משמעותי ביכולותיה של הרשות להביא עבריינים לדין בעשור האחרון. גם היכולת לקבל מידע מבנקים זרים סייע רבות למאבק הפלילי בעברייני מס", מסר מזרחי.

גם ירון-אלדר סבורה כי חל שיפור בנושא הפלילי, המתבטא בין היתר בהקמת יחידת החקירות יהלום ב-2011. "עוד תופעה שמסייעת מאוד היום היא בכך שהמידע הבנקאי הולך ונעשה יותר ויותר גלוי", אומרת ירון-אלדר.

"נכון שראינו ביקורת קשה של המבקר בנושאים כגון שיתוף-הפעולה עם המשטרה", מסר מזרחי, "אבל צריך להבין שמדובר במערכות מורכבות ובתהליכים ארוכים. אני סבור כי מדובר בחבלי לידה ושכבר היום התקשורת בין המערכות השונות טובה יותר, כמו בנושא העברת המידע בין המשטרה לרשות המסים, שזורמת חלק הרבה יותר".

לדברי מזרחי, "רשות המסים מפרסמת בתקשורת על מידע שהיא עתידה לקבל מבנקים בחו"ל - יש לזה תוצאות בשטח, רבים מורתעים ורצים להליכי גילוי מרצון".

"להגיד את תקציב המדינה ללא העלאת מסים"

כפי שפורסם ב"גלובס" המדינה מפסידה, לפי הערכות, כ-40 עד 50 מיליארד שקל בשנה בעקבות העלמות מס, סכום השקול ל-13עד 16 פעמים תכנית מע"מ אפס לזוגות צעירים.

על אף שהדוח הציג את רשות המסים באור לא מחמיא, כגוף מסורבל שבו יד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה, רשות המסים הייתה ונותרה הגוף האמון על גביית מסים בישראל. לדברי ארבלי, "חייבים לזכור שרשות המסים היא הגוף היחידי שיכול להגיד את העוגה של תקציב המדינה מבלי להעלות מסים או להגדיל גירעון".

צרו איתנו קשר *5988