"אנחנו עם חששן, שכשהוא רואה עסקה טובה, הוא משוכנע שאחד הצדדים נדפק"

השקיפות גדלה, המחירים גלויים לכל הצרכנים והיכולת לחתוך את המתווכים רק מתחזקת. האם ישראל ערוכה באמת לקפיטליזם חברתי?

משתתפי פאנל קפיטליזם חברתי / צילום: תמר מצפי
משתתפי פאנל קפיטליזם חברתי / צילום: תמר מצפי

את המושב פתח אמיר ברמלי, יו"ר ומייסד רוביקון, הפועלת בתחומי השקעות ומימון ויזמות סביבתית. "קפיטליזם חברתי" אמר ברמלי, "הוא השקיפות שבעזרתה אתה יכול לבחור את המחירים שאותם אתה מוכן לשלם, זה היכולת לקצץ את המרווח של המתווך".

האינפורמציה הזו, לטענת ברמלי, קיימת היום: "יש שקיפות, יש מידע, יש השוואות מחירים, והצרכן צריך רק להשתמש במידע הזה. אם אתה מתקשר לסוכן הביטוח שלך, ואומר לו 'חביבי, אנחנו אמנם 20 שנה יחד, אבל עם כל הכבוד, המחיר שלך גבוה', וכתוצאה מזה תגרום לו להוריד את המחיר, זה קפיטליזם חברתי".

ברמלי יצא נגד הרגולציה, שתקועה אי שם במאה הקודמת. "הרגולציה כיום", אמר ברמלי, "נותנת הגנה, אך גם מונעת הזדמנויות. כיום, לעסקים בצמיחה, אין כמעט פלטפורמה לגיוס כסף".

עם זאת, הוא הודה, אי אפשר רק להתלונן על הרגולטור. "לא צריך להסיר ממנו אחריות, אבל הדבר המשמעותי, גם בצד של היזמים וגם של המשקיעים, הוא להשתמש במידע. יש היום מנועי חיפוש שמאפשרים שקיפות, אפשר להשוות אפשרויות השקעה, לשאול שאלות. צריך להפסיק להסתכל על מעמד הביניים כעל מעמד מנוצל. השקיפות הזו שבאמצעותה הוא יכול לבחור את המחירים שישלם, מאפשרת לו לשפר את מצבו. מאוד נוח להתלונן ולהאשים את המוסדיים ואת הרגולטור, אבל לא צריך להיות בסטגנציה ולקוות שהרגולטור יעשה משהו".

"רגולטורים", הסכים מנכ"ל האוצר לשעבר, דורון כהן, "נמצאים בקיבעון לעיתים. כך למשל, החובה לפרסם תשקיף, החל על מי שמגייס כסף מ-35 אנשים ומעלה. "זה לא הגיוני", הודה כהן, "שאם אתה רוצה לגייס 2 מיליון שקל, עם כל ההוצאות מסביב זה יעלה לך מיליוני שקלים".

כהן התייחס ליכולת המוגבלת של לקוחות לעבור בין בנקים, למרות שוועדת זקן המליצה כבר לפני שנתיים על "תעודת זהות בנקאית", המחייבת בנקים להעביר מידע על לקוחותיהם, בעת שהלקוחות מבקשים לעבור לבנק אחר. "כאשר אדם נמצא במערכת הבנקאית לא רק שהוא משלם יותר ריבית הוא לא יכול ללכת לבנק אחר כי לא יודעים את ההיסטוריה שלו". התוצאה היא, שבמקום שהקריטריונים למתן הלוואה, יתבססו על מידע פורמלי של היסטוריה בנקאית, הקריטריונים הם בלתי ענייניים. "אני יודע שהיום, כשערבי נכנס לבנק ומבקש הלוואה כדי להקים עסק הוא מקבל פחות מיהודי, וכשחרדי נכנס לבנק הוא יקבל פחות ממי שמתלבש כמו פקיד הבנק".

"בכל אירופה יש קואופרטיבים"

כהן ציין, כי השר לשעבר, משה כחלון, המתמודד בבחירות הקרובות בראשות מפלגה חדשה, הציג את רעיון תעודת הזהות הבנקאית כחלק מהמצע שלו, "למרות שמדובר בתוכנית שהאוצר הציג לפני שנתיים".

עו"ד יפעת סולל, ממייסדי הבנק החברתי אופק, המשמשת כיו"רית ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי, אמרה, כי בגופים שרציונל הפעילות שלהם היא למקסם רווחים על חשבון העובדים או הצרכנים, מידת התחרות היא מוגבלת. לכן לדבריה, "הדרך היחידה לייצר שוק שיש בו גם תחרות הגיונית וגם רווחים היא להעביר חלק מהבעלות לידי העובדים".

במשך שלושה עשורים , טענה סולל, "נגררנו למערבולת להאמין במקסמי שווא להאמין בכל מיני אינטרסים, וכעת אנו חוזרים לשפיות. כשאנו מדברים על קפטיליזם חברתי אנו לא מדברים על איזה משהו באוויר, על משהו חברתי. אנו מדברים קודם כל על מיזמים כלכליים שמחזיקים את עצמם, אלא שהם מסרבים להיות שבויים בידי קבוצה קטנה של אנשים. יש יותר ממיליארד אנשים בעולם שחיים אחרת, שחותכים את העלות של המתווך. הרשתות הכי גדולות באירופה הן קואופרטיביים חברתיים. ליד כל קולג' ואוניברסיטה בארה"ב יש קואופרטיבים, שבהם הצרכנים הם גם הבעלים, כלומר, לבעלים יש גם הגדרות אחרות. הדרך היחידה לייצר תחרות אמיתית היא שיהיו סוגים שונים של בעלות. התרגלנו לעסקים שכל מטרתם למקסם רווחים עבור בעלי מניות שהם מחוץ לעסק, והיום אנחנו מוותרים על ה'מישהו בחוץ' הזה".

סולל ציינה כי כלפי חוץ יש תמיכה בהקמת התארגנויות קואופרטיביות, אך כשזה מגיע למעשה, הרגולטורים מציבים מגבלה. סולל: "כולנו יודעים מה עושים הרגולטורים ביום שהם מפסיקים להיות רגולטורים, הם עוברים לעבוד אצל מי שהם פיקחו עליו עד לפניי יומיים. כשאנו מסתכלים על המערכות, בעיקר במשרד האוצר, אנו רואים אנשים שיושבים ומקבלים החלטות כלכליות מאוד משמעותיות ופוגעניות כלפי הציבור ולטובת קבוצה קטנה של אנשים שהם מצטרפים אליהם ביום שהם עוזבים את המערכת הציבורית".

"אופציות כמעט אינסופיות"

ד"ר גל אביב, בעלים ומייסד פלטפורמת בלנדר, המאפשרת לבעלי כסף פנוי להלוות כסף למבקשי הלוואות, באופן אינטרנטי, טען כי המודל של בלנדר הוא בדיוק המודל של קפיטליזם חברתי. "זה מודל שמאפשר למי שיש לו כסף פנוי, לקבל ריבית גבוהה יותר על הכסף שלו, ולמי שלוקח הלוואות, לקחת אותן בריבית נמוכה. באופן הזה אנו חותכים את הפער שיש היום בבנק בין הריבית שהוא נותן לחיסכון, לבין הריבית שהוא גובה על הלוואות. הצרכן של היום מבין שהוא יכול לקנות היום מוצר כמו חיסכון או אשראי, במחיר טוב יותר. חצי מדור ה-Y, לא רוצים לראות סניף בנק בחייהם. הם יודעים איך לקנות מוצר יותר בזול, ואיך לקבל אותו. הם קונים באמזון וב-eBay".

שרון גילר, מנכ"ל האתר וובי, המאפשר השוואת ביטוחים, מודה שהשוק השתנה. "אם פעם, כדי למשוך קונים, היינו פותחים חנות בדיזנגוף, היום יש לנו אפשרות על-ידי מסחר אלקטרוני פשוט לפתוח חנות באינטרנט ולגרום למאות אנשים להיכנס אלינו. המתווך לא מת אך הוא השתנה הוא הפך להיות רזה יותר מתוחכם".

אלא שהציבור הישראלי, לדעת גילר, עדיין תקוע איפשהו "בעולם הקומבינות": "בסופו של דבר אנו עם עצלן ואנו שופרים מאוד גרועים. אנו לא ניסע יותר מדי כדי לקנות יותר בזול. יש לנו אופציות כמעט אינסופיות. היום אפשר להזמין כמעט כל מה שרוצים, במחירים מצחיקים, אבל אנחנו עם שחושש לתת את הפרטים שלו באינטרנט, וחושש לקחת סיכון. תראו מה קרה בעולם המערבי בבלק פריידי - הרכישות באינטרנט עלו על הרכישות בחנויות. אבל אנחנו עם חששן, שכשהוא רואה עסקה טובה, הוא משוכנע שאחד הצדדים נדפק. הגיע הזמן שנהיה צרכנים יותר אמיצים ולא נחשוב שכל הזמן דופקים אותנו".

פאנל קפיטליזם חברתי - משתתפים:

■ דורון כהן, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר

■ עו"ד יפעת סולל, יו*ר ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי

■ ד"ר גל אביב, בעלים ומנכ*ל אתר ההלוואות החברתיות "בלנדר"

■ אמיר ברמלי, יו"ר ומייסד קבוצת רוביקון

■ שרון גילר מנכ"ל WOBI

מנחה: ליאת רון, כתבת "גלובס"

צרו איתנו קשר *5988