ביהמ"ש הפחית מעונשו של היחצ"ן נעם טפר

טפר הורשע ב-40 עבירות של שימוש במידע פנים של 4 חברות אותן ייצג ■ ביהמ"ש הפחית חודשיים מתקופת מאסר של 10 חודשים שנגזרה עליו ע"י בימ"ש השלום בת"א ■ גם הקנס הופחת ב-50 א' ש' ל-250 אלף שקל

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל אתמול (ד') באופן חלקי את ערעורו של היחצ"ן נעם טפר (52) שהורשע ב-40 עבירות של שימוש במידע פנים של 4 חברות אותן ייצג והפחית חודשיים מתקופת מאסר של 10 חודשים שנגזרה עליו ע"י בימ"ש השלום בת"א. לפיכך ירצה טפר 8 חודשי מאסר. כמו כן הפחית בימ"ש המחוזי את הקנס שהוטל על טפר מ-300 אלף שקל ל-250 אלף שקל.

ההפחתה בעונש נומקה בכך שהשופטים דבורה ברלינר, ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב זיכו את טפר מחמת הספק מפרשייה אחת מבין ארבע פרשיות שבהן שבה הורשע - שימוש במידע פנים לגבי בחברת "סטארלימס".

בערעורו העלה טפר שורה של נימוקים להקלה בעונשו. בין היתר, הוא טען כי זוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק וכי להליך הפלילי הייתה משמעות קשה מאוד עבורו. "חייו האישיים של טפר נפגעו בשל ההליך, הוא נפרד מאשתו במהלך ניהול המשפט, הגם שמאוחר יותר נישאו מחדש ובריאותו הנפשית נפגעה", נטען בערעור. בנוסף, לדברי טפר בימ"ש השלום החמיר עם טפר ביחס למקרים אחרים.

באמצעות עו"ד יהודית תירוש ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) טענה המדינה מנגד כי אין מקום להתערב בענישה. באמצעות פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) טענה המדינה כי מלכתחילה עונשו של טפר היה נמוך ולכן הזיכוי החלקי שלו מהעבירות לא צריך להביא להקלה בעונשו.

"הענישה שהטיל בימ"ש השלום היא מידתית וראויה להיקף הפרשות שבהן הורשע טפר אך איננו מסכימים עם המדינה כי זיכוי חלקי אינו אמור להשתקף בענישה", קבעו השופטים. "משזיכינו את המערער מפרשייה אחת, ראוי שהזיכוי יתבטא גם בעונש".

עוה"ד רונן עדיני, ממשרד עדיני, ברגר, גבאי, המייצג את טפר: "אנחנו מרוצים מהזיכוי אבל סבורים שהיה מקום לזכות מהאישומים הנוספים. בנסיבות המקרה אנו חושבים כי הענישה מחמירה מידי".

כתב האישום נגד טפר הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב ב-2009, בטענה כי גרף למעלה מ-60 אלף שקל מהעסקאות, תוך שימוש במידע פנים שקיבל מתוקף עבודתו.

טפר עבד בחברת "תקשורת פיננסית נעם ילין", וב-2006 הוא עבר לשמש כשותף במשרד "פייננשל אקסס". בשני המשרדים היה טפר אחראי על תחום קשרי המשקיעים, והיה אמון על הפן השיווקי של החברות מול משקיעים מוסדיים, משקיעים פרטיים, אנליסטים ומול התקשורת.

כן הופקד טפר על חיזוק קשרי הלקוחות של החברות עם משקיעים קיימים ועל פיתוח קשרים חדשים עם משקיעים פוטנציאליים. בין היתר ייצג את החברות מדקון, ארזים, סטארלימס וטאואר סמיקונדקטורס.

בכתב האישום נטען כי טפר נחשב ל"איש פנים" במדקון, והוא החזיק במידע בדבר המשא-ומתן לרכישתה על-ידי מקסון ב-2005, ובמידע בדבר התקדמות המשא-ומתן עם מקסון. בתקופה זו הוא ביצע 18 עסקאות רכישת ניירות ערך של מדקון, בהן גרף כ-30 אלף שקל רווח. בכל פעם היה זה זמן קצר לפני שהחברה פרסמה דוח מיידי לבורסה.

באותה שנה ניהלה חברת ארזים משא-ומתן על העסקה הגדולה ביותר בתולדותיה (באותה עת), במסגרתה תקבל ארזים אופציה למשך 6 חודשים לרכישת 64 נכסי נדל"ן באנגליה, המשמשים כבתי-אבות, תמורת 1.8 מיליארד שקל. גם כאן היה טפר בקשר רציף עם הנהלת החברה, ומעורבותו בה הייתה אינטנסיבית. לטענת הפרקליטות, באותה תקופה הוא ביצע 3 עסקאות רכישת ניירות ערך של ארזים, בהן גרף כ-8,600 שקל, וזאת תוך שימוש במידע הפנים - למרות שידע כי עליו לשומרו בסוד.

עוד באותה שנה ניהלה חברת סטארלימס משא-ומתן על עסקה לאספקת רישיונות שימוש בתוכנת סטארלימס לאחת מחברות הביוטכנולוגיה המובילות בעולם תמורת כ-4 מיליון דולר. העסקה הייתה מהותית לחברה, וגם כאן היה טפר בסוד העניינים וניצל זאת לביצוע 7 עסקאות, בהן גרף כ-15 אלף שקל. בערעור זוכה טפרף, כאמור, מההרשעה באשר לשימוש במידע פנים בקשר לסטארלימס.

באמצע 2006 ניהלה חברת טאואר משא-ומתן על הסדר חובותיה עם הבנקים המלווים (הפועלים ולאומי), על רקע אישור תוכנית להרחבת יכולת הייצור שלה. לפי ההסדר, הבנקים יוותרו על שיעור ניכר מחובותיה של טאואר בתמורה לחלק ממניותיה; והחברה לישראל, שהחזיקה 19% מטאואר, תזרים לה כספים ואף תזמין עבורה מספקים שונים ציוד הדרוש לטאואר לצורך הרחבת פעילות הייצור שלה. כאן ביצע טפר 12 עסקאות, בהן גרף כ-9,000 שקל.

ביהמ"ש קבע כי טפר ניצל את הגישה שהייתה לו למידע פנים של החברות להן נתן שירותי קשרי משקיעים ויחסי ציבור, ועשה שימוש במידע הפנים שהגיע לידיו מכוח קשריו עם חברות אלה ב-5 מקרים שונים. בהסתמך על מידע הפנים שהיה בידיו ביצע טפר כ-40 עסקאות בהיקף של כחצי מיליון שקל וגרף רווח של מעל 60 אלף שקל.

בית המשפט קיבל את עמדת התביעה, לפיה אף שטפר לא היה עובד של החברות השונות, הוא נחשב לאיש פנים בהן נוכח קשריו איתן והגישה שהייתה לו למידע פנים בהן. עוד נקבע כי טפר ניצל את האמון אשר ניתן בו על-ידי החברות ששכרו את שירותיו, ועשה שימוש במידע אשר הופקד בידיו על מנת ליצור לעצמו יתרון בלתי הוגן על יתר המשקיעים בשוק.

בגזר הדין קבעה שופטת השלום, דניאלה שריזלי, כי מעשה של שימוש במידע פנים הוא חמור ביותר, וכי "באורח אירוני למדי, דווקא מעמדו המיוחד של הנאשם כנותן שירותים חיצוני לחברות - להבדיל מנושאי משרה בכירים בהם - איפשר לו לפעול במקביל במספר חברות ולהרחיב את התחום העברייני שבו שלח יד".

צרו איתנו קשר *5988