ביהמ"ש: אין מניעה בחוק לחרם של אי-פרסום מודעות בעיתון

המחוזי דחה טענה, לפיה החרם שהטילה לכאורה קב' אי.די.בי על "הארץ", במסגרתו לא פירסמה מודעות בעיתון - פוגע בחופש הביטוי

בית משפט המחוזי בת"א קיבל אתמול (ד') פסק דין תקדימי, שקבע את יחסי הכוחות שבין מפרסם-עיתון-קורא, וקבע כי מפרסמים אינם מנועים בחוק לנקוט בחרם מודעות (אי פרסום מודעות) על עיתון, וכי אין בכך פגיעה בחופש הביטוי של הקוראים.

השופטת ענת ברון דחתה תביעה נגד נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי (IDB), ונגד חברות בקבוצה בגין חרם מודעות לכאורה שניהלו נגד עיתון "הארץ", במסגרתו לא פירסמו מודעות בעיתון.

השופטת ברון קיבלת את עמדתם של דנקנר והחברות - סלקום, שפורסל, כלל החזקות וכלל פיננסים מקבוצת אי.ד.בי - לפיה לא הייתה כל פגיעה בחופש הביטוי של קוראי "הארץ", בין אם החליטה הקבוצה שלא לפרסם ב"הארץ" ובין אם לא. "לא יעלה על הדעת כי זר מתערב יוכל להכתיב לגוף כזה היכן לפרסם את מרכולתו", קבעה השופטת ברון, ופסקה כי על התובע לשלם לדנקנר ויתר הנתבעים את הוצאות המשפט.

התובע , עו"ד שחר בן-מאיר, שהציג עצמו כמנוי לעיתון "הארץ", טען כי נפגעה זכותו החוקתית לחופש ביטוי, כאשר החליטה קבוצת אי.די.בי לנקוט בצעד של חרם מודעות על קבוצת "הארץ-דה מארקר", בשל יריבות. לדבריו, התנהלות זו של אחת הקבוצות המרכזיות במשק הייתה עלולה להביא להתמוטטותו הכלכלית של "הארץ" או להשפיע על הקו המערכתי שלו. התובע אף ביקש להוציא צו שיגרום לחברות לחדול מהטלת "חרם המודעות".

"ניתוק מהמציאות"

השופטת ברון קבעה כי דנקנר, שאינו בעל השליטה באי.די.בי יותר, אינו רלוונטי עוד לתביעה, וציינה כי החברות הנתבעות הכחישו שהטילו חרם מודעות על "הארץ". לדברי ביהמ"ש, הטענה של התובע - לפיה יש חובה על עיתון ועיתונאי לעשות הפרדה בין פרסום מסחרי ומגמתי - מתעלמת מהיותו של העיתון "נשלט על-ידי גורמים פרטיים. אלה משקיעים בו ממון רב ומונחים, ולכל הפחות בין יתר שיקוליהם - אינטרסים כספיים ושיקולי רווחיות. התעלמות ממצב דברים זה היא בגדר היתממות המנותקת מהמציאות".

עוד נקבע כי "לתובע אין זכות חוקתית לחופש ביטוי דווקא מהנתבעות, ואילו לנתבעות אין חובה לשמור על הזכות החוקתית של התובע לחופש הביטוי", כתבה השופטת ברון. "גם אם ניתן לראות בחרם מודעות של גוף מסחרי כלפי העיתון כפוגע בזכות לחופש הביטוי, שהתובע טוען לה, לקבלת מידע מכלי תקשורת מסוים, הוא עיתון 'הארץ'".

ביהמ"ש קבע גם כי לחברות המסחריות, כגופים פרטיים, הזכות לבחור היכן לפרסם מודעות והיכן לא. "זכות הבחירה של הנתבעות היא נגזרת מעיקרון חופש החוזים ומזכותן לחופש ביטוי וחופש עיסוק", נפסק. למרות שהחברות המשיכו לטעון כי לא נקטו בחרם מודעות על "הארץ", קבעה השופטת כי "אין איסור שבדין על חרם כזה".

דנקנר והחברות הנתבעות יוצגו בידי עוה"ד צבי בר נתן, מרב ברוך ומאיה נוסבאום-רפפורט ממשרד גולדפרב, זליגמן ושות'.

צרו איתנו קשר *5988