מבחן דרכים: יונדאי i20 החדשה - נעימה עם איתנות גרמנית

התנהגות הכביש של היונדאי i20 מפתיעה לטובה ■ היא בוגרת, צפויה, בטוחה, ולעתים אפילו משעשעת ■ זו אמנם לא מכונית ספורט, אבל היא נעימה לנהיגה ■ גרסת הדיזל מצוינת, רק חבל שהישראלים לא יזכו ליהנות ממנה

פעם היה "גטס". כלומר, יונדאי גטס. היא נולדה ב-2002 והייתה לסיפור הצלחה. סופר-מיני שימושית, נכונה, בת-השגה. להיט של ממש. גם בישראל.

במהלך השנים, שינתה יונדאי את פניה, תלתי משמע; גם באיכותה, גם בעיצוביה, גם בשמות דגמיה. הגטס נעשתה ל-i20,ושוכנת בין ה-i10 הקטנה ממנה וה-i25 הגדולה יותר. שש שנים מלאו לגרסה הראשונה שלה, והגיע זמנה לצאת לגמלאות, ולפנות את מקומה לגרסה חדשה. לא מכבר היא הוצגה.

ה-i20, ראוי לציין (וביונדאי אכן מקפידים לציין זאת בקול גדול), תוכננה כולה בגרמניה. למען האמת, גם אלמלי הודגש העניין, אפשר היה לנחש שהיא ניחנה בגנים גרמניים. היא מקרינה איתנות בהחלט יקית, הגולשת גם פה ושם לרצינות-יתר... אך בל נקדים את המאוחר.

שפת העיצוב הנוכחית של יונדאי קרויה בשם החידתי ל*יק*ו*ויד-פ*לו*א*יד*יט*י - "פיסול נוזלני" (בתרגום די קלוקל). לא הבנתי, ועדיין אינני מבין, את פשר הביטוי הזה. ובכל מקרה, התוצאה העיצובית הרבה יותר רגועה מאשר השם המפוצץ. ניכר בו כי בשנים האחרונות עושה יונדאי מאמץ עז למצוא נתיבות גם אל ליבם ורגשותיהם של הלקוחות, ולא רק אל כיסם ואל הגיונם הצונן. משימה לחלוטין לא פשוטה, ועיצוב הוא ללא ספק אמצעי חשוב וחיוני להגשמתה.

לו אני צריך לחלק ציונים לעיצובה של ה-i20 (ובעצם, הרי זה בדיוק מה שאני אמור לעשות), הייתי אומר כך: הצדודית יפה בהחלט, לא מעט בזכות הקורה האחורית המושחרת, שמעניקה לגג המכונית מראה נאה של "גג מרחף". האחוריים הם בהחלט אחוריים. למזלם, צביר הפנסים האחוריים מעניק להם מנה חביבה של ייחוד.

החזית - כאן בולט המאמץ המיוחד להוסיף למכונית נופך רגשי. הלוע צמח, העיניים לוכסנו, גבות ה-LED הודגשו, והסך הכול - לפחות לטעמי - נראה טיפונת מאולץ. חלילה, לא מכאיב בעין, אבל גם לא מענג אותה יותר מדי.

עיצוב הפנים מותיר רושם טוב מאוד. בעיקר באווירת ה"בריאות" שהוא מקרין. שוב בוקעים ממנו הגנים היקיים; הכול יציב, הכול נח על מקומו בשלום, הכול עושה רושם מדויק ובנוי לתלפיות.

המרחב הפנימי הוא סיפור הצלחה ממש. למרות שמדובר בסופר מיני, ולמרות שהגידול במימדיה של המכונית אינו דרמטי, המרחב הפנימי לא היה מבייש מכוניות מפלח מגודל יותר. ה-i20, אמורה להתחרות בפולקסוואגן פולו, בסקודה פאביה, בפורד פיאסטה ודומותיהן. מבחינת מרחב המחייה שהיא מעניקה - ובעיקר ליושבי הספסל האחורי - היא יכולה לעמוד בתחרות גם מול גדולות יותר. גם תא המטען מרשים בגודלו. 365 ליטרים, ללא קיפול מושבים. מכובד מאוד.

סביבת הנהג פונקציונלית, לא מפתיעה אך גם לא מאכזבת. אין - למרבה החידוש - צג גדול לתפעול מערכות ניווט, קול, מיזוג - כמקובל בעת האחרונה. אך יש - למרבה השמחה - מעמד נפלא לסמארטפון, המשמש כנווט, טלפון, אינטרנט ושאר הבליו של המכשיר המגלומאני הזה.

הלוואי וניתן היה לרכוש את המעמד הנבון הזה, גם בנפרד מן המכונית. הייתי קונה חיש קל תריסר מעמדים שכאלה, וכופה אותם על כל אלה שבי*ק*ר*ם אני חפץ, למען יחדלו מן ההתעלסות עם טלפונם המעצבן בעודם נוהגים.

המכונית שהועמדה לרשותי, צוידה במיטב חנות הגאדג'טים של יונדאי. מערכות בקרת נתיב ונהיגה, מושבי עור, גג שמש בממדי מגרש כדורגל, מיזוג מפוצל, מושבי עור, הגה מתחמם, מושבים מחוממים ובוודאי שכחתי כמה מערכות ופינוקים. נחמד ונעים. לצערי, לא עודכנתי במחיריו של כל השפע הזה.

המנוע היה 1.4, 100 כוחות-סוס, קצת מעל 13 קג"מ ב-3,500 סל"ד. גיר ידני. קוראים ידעניים בוודאי כבר מנחשים היכן טמונה בעיה; במומנט. הוא לא מרשים, ומושג בסל"ד די גבוה. על הכביש צצה הבעיה הזאת לא מעט, וגורמת לאוחז בהגה לייחל שוב ושוב למנות נוספות של כוח זמין.

התחושה היא כאילו לחיצות על דוושת הגז אמנם משדרות בקשה אל המנוע, אך זה שוקל אותה לאט-לאט ורק אז מחליט האם להיענות, או לא. וזה מטרד.

כדי להפיק מן המנוע פעלתנות נמרצת יותר, יש לאחר בהחלפת הילוכים ולשמור את הסל"ד באיזור ה-3500 ומעלה. ואז - כמה חבל - הרעש קצת מוגזם. ובעצם, חבל שבעתיים. כי בהתנהלות רגילה, המנוע (וגם המכונית כולה) שקט להדהים. חלק, נעים, חף לחלוטין מכל רעשנות-יתר. באמת מרשים ומעלה. וכל עוד המכונית מבלה את זמנה בעיר, בנסיעות נינוחות, בשיוט - הכול שפיר ושקט ונעים. אך על מנת להפיק מן המנוע הזה קצת כוח נוסף וזמין, אין מנוס מהפרת הדממה הטובה הזאת, ולהטריד את האוזניים ברעשים רמים למדי.

מנוע מוגדש, שיצטרף להיצע ב-2015, ללא כל ספק יפתור את הבעיה הזאת. התנהגות הכביש של היונדאי מפתיעה לטובה. הכול הרי עניין של ציפיות. ושוב צצים הגנים הגרמנים הרציניים, ומעניקים ל-i20 התנהגות בוגרת, צפויה, בטוחה, ולעתים - מי היה מאמין - אפילו משעשעת קצת. ובכל זאת, אין מנוס ממחזור הקלישאה הידועה: לא מכונית ספורט, אבל מכונית בהחלט נעימה לנהיגה (נינוחה).

ואחר כך טעמתי מגירסת הדיזל. מנוע מעניין מאוד: 1.1 ליטרים נפחו והוא בעל שלושה צילינדרים בלבד. איזה מותק של מנוע. שרירי, שקט(!), עתיר כוח זמין, חסכוני עד בלי די (כ-30 ק"מ לליטר לפי היצרן), פותר באחת את בעייתו של מנוע ה-1.4 דלעיל. אך למה אני משחית את מילותיי לריק? הלא זה דיזל. האויב הנורא של ממשלת ישראל ומשרד התחבורה. זה שיש להכחידו. איזה טמבלים אנחנו.

סוף דבר: ה-i20, כמו שאר מכוניות יונדאי, היא ברייה מוצלחת בהחלט. נעימה, צייתנית, שימושית, הגיונית. אולי לא בדיוק מה שהיצרן מבקש להכריז, אבל בהחלט קרוב אל מה שהצרכן ישמח לקנות.

הכותב היה אורח החברה בפורטוגל

יונדאי
 יונדאי

חלק מהמתחרות

מאזדה 2 2015

בעוד חודשים ספורים תגיע מאזדה 2 החדשה, שעוצבה פנימית וחיצונית כמו גרסה מוקטנת של מאזדה 3. לגרסה האוטומטית יש מנוע 1.5 ליטר עם 90 כ"ס ותיבה מתקדמת בת 6 מהירויות. היא מתהדרת במשקל עצמי נמוך ובצריכת דלק ממוצעת של כ-20 קילומטרים לליטר.

מאזדה/ צילום: יחצ
 מאזדה/ צילום: יחצ

סקודה פאביה 2015

סקודה פאביה החדשה, שתנחת כאן, ניצבת על הפלטפורמה המשפחתית הקומפקטית של קבוצת פולקסווגן. זו מכונית מודרנית עם שלל מערכות בטיחות מתקדמות. הגרסה האוטומטית מגיעה עם מנוע טורבו 1.2 חדש בהספק 110 כ"ס וחיסכון מופלג.

סקודה/ צילום: יחצ
 סקודה/ צילום: יחצ

אופל קורסה 2015

אופל קורסה, שתגיע ברבעון הראשון, תהיה תחרותית מאוד בזכות מרווח פנים משופר, מתלים חדשים ומערך רציני של מערכות בטיחות וסיוע בנהיגה. תיבה אוטומטית חדישה עם 6 מהירויות תוצע עם מנוע 1.4 ליטר בנזין בהספק 90 כ"ס.

אופל/ צילום: יחצ
 אופל/ צילום: יחצ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988