סיקור חברות הביומד: יוזמה מבורכת או חרב פיפיות?

לקראת קביעת הזוכים במכרז פרויקט האנליזה של חברות ביומד וטכנולוגיה הנסחרות בבורסה בת"א: מהו ייחודו של המודל הישראלי המוצע, מדוע מדובר בצעד חשוב גם עבור החברות וגם לטובת המשקיעים, ומהם התנאים להפיכתו לבעל תרומה משמעותית?

ביומד / צילום: רויטרס
ביומד / צילום: רויטרס

בבורסה לניירות ערך בתל אביב מתקרבים לנקודת ההכרעה, שבה ייקבעו הזוכים במכרז פרויקט האנליזה של חברות ביומד וטכנולוגיה הנסחרות בבורסה בתל אביב. לפי התוכנית, התשלום עבור הכיסוי האנליטי ייגבה באמצעות הבורסה, ולא יועבר ישירות על ידי החברות הציבוריות לחברות הזוכות. מנגנון זה נקבע כדי להפריד, בתיאוריה, בין מזמין האנליזה ובין המבצע, כך שהאנליזות עצמן יהיו אובייקטיביות ככל הניתן.

מדובר בצעד חשוב, הן עבור החברות והן עבור המשקיעים. סיקור מקצועי יגשר על פער "ההבנה" של הציבור הרחב, אשר ברובו חסר את הכלים המתאימים להעריך את שווי החברות באופן מציאותי. כמו כן, האנליזות יספקו למשקיעים המוסדיים, אשר ככלל נמנעים מביצוע והזמנת אנליזות לחברות בשווי שוק בינוני ומטה, כלי מקצועי וככל האפשר אובייקטיבי להערכת כדאיות ההשקעה בהן.

בטווח הארוך, מטרת הבורסה היא להגביר את הסחירות במניות אלו ולעצור את המגמה שתופסת תאוצה בשנים האחרונות, אשר לפיה חברות טכנולוגיה וביומד רבות נמנעות מרישום בבורסה בתל אביב או מחפשות את דרכן, באמצעות הנפקה או רישום כפול, לבורסות הראשיות בארה"ב (נאסד"ק ו-NYSE).

תעשיית מדעי החיים בישראל פורחת בשנים האחרונות ואף הוגדרה כיעד אסטרטגי לפיתוח על ידי משרד המדען הראשי. על פי הנתונים, בישראל פועלות קרוב ל-1,000 חברות העוסקות בתחום הביוטק. חלק גדול מהחברות הוקמו בתחילת שנות האלפיים, ומאז היינו עדים לגל הנפקות גדול בבורסה בתל אביב, שהגיע לשיאו בשנים 2006-2007.

מכיוון שמחזורי הפיתוח של מוצרים בחברות מסוג זה הוא ארוך מאוד והחברות נמצאות תחת רגולציה כבדה של רשויות הבריאות, הרי ציבור המשקיעים נשען על אינפורמציה חלקית והרבה אינטואיציה. לחלל הזה אמורות להיכנס האנליזות המקצועיות, שיסבירו למשקיעים, או לפחות ינסו להעריך בצורה מדויקת יותר, את סיכויי ההצלחה של פיתוח כזה או אחר.

הניסיון האמריקאי

על מנת לבחון את המהלך הנוכחי של הבורסה, מעניין לצפות במתרחש בשוק האמריקאי. החוק בארה"ב מתיר לחברות ציבוריות לשלם באופן ישיר לחברות המבצעות עבורן אנליזה. לעתים חברות העוסקות ביחסי ציבור וניהול קשרי משקיעים מתחזקות מחלקות מחקר מקצועיות, וכורכות את עבודות המחקר עם התשלום הנדרש מהחברות עבור כלל השירותים שהן מקבלות.

במקרים אחרים בנקים להשקעות מחזיקים אנליסטים ומחלקות מחקר פנימיות, אשר מעריכים באופן שוטף את החברות ומפיצים אנליזות, המלצות מכירה/קנייה ומחירי יעד למניה.

הרגולציה בארה"ב מחייבת הפרדה ויישום של "חומה סינית" בין מחלקות האנליזה בבתי ההשקעות ובין אנשי המכירות, אשר תפקידם לשווק ללקוחות מניות במסגרת הנפקות ראשוניות ושניוניות - הפרדה אשר אמורה למנוע זליגה של מידע בין הצדדים ופרסום של אנליזות מטעם.

עם זאת, בעולם האמיתי כמעט תמיד לאחר הנפקה של חברה מתחיל בנק ההשקעות, אשר שימש כחתם ההנפקה, לסקר את החברה המונפקת, עם המלצת קנייה במחיר גבוה ממחיר השוק. משקיעים מתוחכמים בוול סטריט, ובעיקר קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, לא מתייחסים ברצינות רבה מדי לאנליזות אלו, ולכן מרימים את הכפפה בעצמם: הם משקיעים במחלקות אנליזה פנימיות, הכוללות אנשי מקצוע, ברובם בעלי תארים מתקדמים בתחום, המספקים עבורם סקירות בלתי תלויות, המשמשות ככלי מרכזי במערכת שיקולי ההשקעה שלהם בכל חברה וחברה. בישראל המצב שונה ותחום סיקור תעשיית הפארמה אינו מפותח דיו.

המודל שהבורסה בתל אביב מבקשת ליישם הוא ייחודי, וכאמור עשויה להיות בו תועלת רבה הן לחברות עצמן והן למשקיעים. המהלך יוכתר בהצלחה, רק בתנאי שייבחרו חברות סיקור בעלות יכולת מקצועית מוכחת, ושההפרדה בין הגופים המסקרים ובין החברות המסוקרות אכן תתקיים בפועל. המשקיעים מצדם יוכלו ליהנות מהגנה מקצועית וסבירה, אשר תסייע להם לברור את החברות הטובות בעלות הערך ותגבה את המצגות היפות למשקיעים במידע מבוסס מציאות.

תרומתו האמיתית של פרויקט הסיקור, אם כן, תימדד במבחן הזמן, לאחר שיצטברו נתונים היסטוריים אשר יאפשרו להשוות בין הערכות השווי לבין ביצועי המניות בפועל. ככל שהערכות השווי יהיו אמינות יותר ויקלעו למטרה בטווח הארוך, כך יגבר אמון המשקיעים והציבור ביוזמה. אם לא יתקיימו החומות הסיניות בין החברות המסוקרות לאנליסטים, הרפורמה הצפויה תשמש כחרב פיפיות, שתפגע לא רק באינטרס של המשקיעים, אלא בתעשייה כולה.

* הכותב הוא מנכ"ל חברת הביו-רפואה כיטוב פארמה

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988