"נצטרך אומץ כדי לפרק את הבנקים הגדולים"

השאלה האם המוצא היחיד לבעיית הבנקים "הגדולים מדי מכדי ליפול" הוא פירוקם, ריחפה בחלל הדיון בנושא יציבות המערכת הבנקאית העולמית שנערך אתמול בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס

פרופ' ענת אדמתי / צילום: יח"צ
פרופ' ענת אדמתי / צילום: יח"צ

"נצטרך אומץ כדי לפרק את הבנקים הגדולים אם לא נהיה בטוחים שנצליח לפתור את הבעיה בדרכים אחרות" כך אמר הרגולטור האירופי בדיון בנושא שנערך בפורום העולמי הכלכלי בדאבוס.

השאלה האם המוצא היחיד לבעיית הבנקים "הגדולים מדי מכדי ליפול" הוא פירוקם, ריחפה בחלל הדיון בנושא יציבות המערכת הבנקאית העולמית שנערך אתמול בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. בין הנוכחים בקהל בלטו גם בכירי מערכת הבנקאות בישראל.

מצדו האחד של המתרס ניצבה פרופ' ענת אדמתי הטוענת כי המערכת הבנקאית יציבה עוד פחות משהייתה לפני המשבר העולמי ומולה טענו קנבאים ורגולטורים אירופיים בכירים כי למרות הבעיות הושגה התקדמות רבה בחיזוק יציבותה של המערכת. הקהל העניק לאדמתי ניצחון בנקודות: אם לפני הדיון סברו שליש מהנוכחים כי המערכת הבנקאית יציבה יותר מכפי שהייתה, ירד שיעורם לפחות מרבע בהצבעה שנערכה בסוף הדיון.

את קו ההגנה של הבנקים הוביל יו"ר קבוצת הבנקאות קרדיט סוויס אורס רוהנר (Urs Rohner) שטען כי יציבות הבנקים התחזקה. "יחס ההון לחוב גדל במכפילים של עד עשרה בנוסף למבחני הלחץ הקשוחים שהונהגו. הבנקים הוסיפו טריליון דולר להון העצמי שלהם. טיפלנו בסיכון המוסרי יותר מכל סקטור אחר. התגמול למנהלים הרבה יותר ארוך טווח. הקשחנו כללי התנהגות . הפכנו את הבנקים להרבה יותר יציבים ויש לבנקים היום אחריות לתת דין וחשבון על טעויותיהם" אמר רוהנר. יחד עם זאת ציין רוהנר כי "למרות שהרפורמות המבניות האלה הצליחו, הן לא יושמו במלואן. רגולטורים במדינות מסוימות מגדרים את הרגולציה לגבולות המדינות שלהם ואינם מתאמים אותה עם רגולטורים אחרים. אין מערכת בינלאומית יש חסר אמון בין רגולטורים לאומיים".

יו"ר רשות הפיקוח האירופית על הבנקים אנדראה אנרייה (Andrea Enria) ציין כי גם לדעתו רוב הציבור סבור שהמהלכים שנעשו לא חיזקו את המערכת הבנקאית אבל חנקו את הצמיחה. אנרייה ציין כי להון העצמי של הבנקים באירופה חסרים עדיין חצי טריליון אירו על-מנת שיוכלו לעמוד בדרישות המחמירות שנקבעו בבאזל 3. "נטעה אם נאמר שהעבודה הסתיימה ושניצחנו בקרב" הודה אנריה "יש לפחות שתי נקודות שבהן יש אתגר: בעיית הגדול מכדי ליפול - צריך הבהיר שגם מוסדות גדולים יוכלו ליפול והבעיה השנייה מודלים פנימיים בבנקים של תמחור סיכונים - יש חוסר אמון במודלים האלה".

שר האוצר של איטליה פייטרו קרלו פדואן (Pietro Carlo Padoan) אמר כי אירופה שגתה בכך שניסתה לתכנן מחדש את המערכת הפיננסית לפני שסיימה לתקן אותה - טעות שעלתה לה בפגיעה קשה בצמיחה. "אנחנו נמצאים בתהליך שנמשך אחרי משבר פיננסי גדול המערכת צריכה לעבור תיקון ותכנון מחדש לפעמים מבלבלים בין השניים ולכן האתגר של קובעי המדיניות הוא להפריד ביניהם. אם ניקח את ארה"ב ואת האיחוד האירופי ונשאל מה נעשה קודם תיקון המערכת או תכנון מחדש - בשני המקומות זה נעשה בסדר הפוך, מה שמשנה בהכרח את התוצאה. ארה"ב תיקנה קודם את המערכת הבנקאית ואח"כ עשתה רפורמה ואירופה עבדה בסדר הפוך וכתוצאה מכך הצמיחה באירופה הייתה נמוכה בהרבה מכפי שהייתה יכולה להיות.

פרופ' ענת אדמתי מאוניברסיטת פארקר שהזכירה לנוכחים כי "מיליוני אנשים סובלים ממחדלי הרגולציה בעבר" אמרה "אני מתנגדת בחריפות לטענה שהמערכת חסינה מספיק לזעזועים - היא כלל לא חסינה אלא שברירית בצורה מדהימה. במובנים מסוימים המצב אפילו גרוע יותר. ישנם 28 מוסדות פיננסיים שמוגדרים SIFI "חיוניים לכלכלה הגלובלית" - המוסדות האלה רק גדלו עוד יותר מאז המשבר ורק נעשו מורכבים ומסובכים יותר מכפי שהיו. המערכת הפיננסית כל-כך מחוברת ומשולבת שמספיק שמוסד אחד כזה יהיה בסכנת קריסה כדי להעמיד את המערכת כולה בסכנה".

אדמתי ציטטה מסמך שפרסמה השנה קרן המטבע הבינלאומית בו נקבע כי יצירת הסדר רגולטורי כולל שימנע את הסכנות למערכת "איננה אופציה מעשית". אנרייה הודה כי "הבעיה שאין אמון בין הרגולטורים הבעיה היא שזה מחייב חקיקה וזה אתגר גדול. אנחנו צריכים לפתח שיטה משותפת לאירופה ולהתגבר על המסורות הלאומיות - אנחנו צריכים לעבור לכיוון ההשקפה המשותפת הזו". אדמתי הוסיפה כי יש הפרזה רבה בחשיבות שמייחסים להגדלת ההון העצמי של הבנקים ואמרה כי "נוצר רושם מוטעה שהקשחת דרישות ההון יכולה להציל אותנו - יחס הון לחוב לא ניבא מעולם את הבריאות של המערכת. מעבר לכך לא נלמדו לקחים משגיאות העבר ולא נאסר השימוש במכשירי חוב שהופכים בדרך קסם להון כמו אג"ח להמרה או נגזרים. ראינו כבר בימי באזל 2 שביום פקודה המכשירים האלה לא יודעים לספוג הפסדים משום שהם מותנים בכל מיני תנאים ומעניקים עדיפויות לנושים. ברגע האמת שום דבר לא עבד מלבד הון עצמי".

למרות הסתייגויותיה מהקשחת דרישות ההון אמרה אדמתי כי "הרבה יותר הון עצמי יאפשר להפסיק את התמיכה הממשלתית הלא-פורמלית בבנקים ויאפשר תמחור מדויק יותר של נכסים". כשנשאלה האם יש רף הון עצמי מינימלי שמעליו בנק ייחשב ל-"בטוח" עשתה אדמתי אנלוגיה מתאגידים לא-פיננסיים. "כשאנחנו אומרים 30 אחוז - אלה יחסים שמבטיחים שתאגידים לא יפשטו את הרגל. אין הרבה סיכון בבנקים - בעמק הסיליקון הסיכון הרבה יותר גבוה מאשר באוסף של הלוואות. הבנקים יכולים לעשות את כל מה שהם עושים היום יותר טוב עם הון עצמי יותר גדול".

בהתייחס לשאלה מהקהל על פירוק הבנקים טען יו"ר קרדיט סוויס לא יהפוך את המערכת לבטוחה יותר. "ב-2008 נפלו בנקים מאד קטנים וממוקדים ללא קשר לגודל שלהם" אמר רוהנר "בנקאות איננה עסק חסר סיכון". אדמתי אמרה כי "באופן אידיאלי השווקים צריכים להחליט לגבי גודל חברות. הקונגלומרטים התפרקו כי לא היו יעילים. בבנקאות משתלם להיות גדולים, אבל מתחילים לשמוע על בנקים שמתפרקים בגלל בעיות ממשל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988