תרחיש האימים באירופה: "זה לא ייגמר ביוון או ספרד"

יוון דוחה את תוכנית הסיוע - הבורסות יורדות, והדולר מתחזק ■ החשש הגדול: המרד היווני יתפשט לספרד ומדינות נוספות ■ מאמר במרקטוואץ': למקרה ששכחתם, המלחמות באירופה התחילו ממדיניות כלכלית מדכאת

גוש האירו נמצא בצומת קריטי: החלטתו של ראש ממשלת יוון לדחות את תוכנית הסיוע העמידה אותו על מסלול התנגשות ברור מול מנהיגי מדינות אירופה המבוססות - ובראשן גרמניה. יוון עלולה לפרוש מגוש האירו, אך בשווקים חוששים מדאגה חדשה-ישנה: אפקט הדומינו.

אחרי שמפלגת "סיריזה" הקומוניסטית סחפה את יוון, בסוף השנה ייערכו בחירות בספרד והמפלגה החדשה והפופולרית "פודמוס" עשויה להפתיע בגדול. מנהיג המפלגה כבר הביע הזדהות עם "סיריזה" היוונית ואף הופיע בעצרת תמיכה שלה ערב הבחירות ביוון. כמו ביוון, גם בספרד מתוסכלים מתוכניות הצנע, מה שיוצר קרקע פוריה למהפך פוליטי.

אותו חשש מאפקט דומינו, שבו יוון תפרוש מגוש האירו תוך שמיטת חובות ותגרום גם למדינות עמוסות חובות אחרות ללכת בעקבותיה, מפחיד מאוד את השווקים. החשש ממחיקות עתק בבנקים שעלול להוביל משבר אשראי, הניסוי הפיננסי של פירוק מטבע האירו ובעיקר חוסר הוודאות לגבי כיצד תיראה אירופה ביום שאחרי - כל אלה טלטלו את השווקים בשנים 2011-2012, כפי שרבים בוודאי זוכרים.

גם היום, אחרי ההצהרה של ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס על דחיית תוכנית הסיוע, השווקים רועדים. הדולר והין מתחזקים, האירו מאבד גובה, בורסות אירופה יורדות בשיעור של עד 1.8% והחוזים העתידיים על מדדי המניות בוול סטריט יורדים בכ-0.6%.

גורמים רשמיים בגרמניה אמרו בחודשים האחרונים לכלי התקשורת הזרים - באופן אנונימי כמובן - שאירופה ערוכה היום יותר מבעבר ליציאה של יוון מגוש האירו ושהמנגנונים שנוצרו בשנים האחרונות ישמרו על היציבות הפיננסית בגוש האירו גם אם יוון תחליט לפרוש. הם לא התייחסו, כמובן, לאפשרות שמדינות נוספות יילכו בעקבותיה של יוון.

"המרד האירופי לא ייגמר רק ביוון או ספרד", נכתב במאמר דעה באתר הכלכלי מרקטוואץ', שם משווים את ניצחונה הסוחף של "סיריזה" לניצחונה ההיסטורי של מפלגת "פאסוק" בבחירות ביוון בשנת 1981, אז נבחרה לראשונה ממשלת שמאל מאז תום הדיקטטורה הצבאית ב-1974. "עשרות אלפי המפגינים במדריד בשבוע שעבר חגגו את ניצחונה של סיריזה בבחירות ביוון והביעו תקווה לניצחון דומה של מפלגת השמאל פודמוס בבחירות בספרד בסוף השנה".

במאמר צוין כי אלה לא תופעות המורגשות רק ביוון וסרפד. בצרפת ובגרמניה, למשל, מפלגות המרכז-שמאל מאבדות תמיכה וגם מפלגות ניאו-ליברליות התומכות בתוכניות הצנע באירופה נענשו ע"י הבוחרים בבחירות אזוריות ומקומיות שונות.

ההתנגדות לתוכנית הצנע אינה נחלתן של מפלגות שמאל קיצוני בלבד. בצרפת, למשל, הזדהתה מפלגת הימין הקיצוני של מארי לה-פן עם "סיריזה" הקומוניסטית. התמיכה בלה-פן זינקה בעקבות פיגועי הטרור בפריז בחודש שעבר. לה-פן גם אמרה שהיא תומכת בסיריזה ובפודמוס כיוון שבהיעדר מפלגות ימין חזקות מספיק, היא תתמוך במפלגות אחרות שיתנגדו למדיניות הקיימת.

"שום דבר מזה לא חדש, הכל היה מתחת לפני השטח כבר זמן רב", נכתב במאמר במרקטוואץ'. "מה שחדש כעת הוא שהבוחרים מוכנים להתנער מהאליטות הפוליטיות הישנות ולהעניק את מושכות השלטון למפלגות חדשות. כך, הקברניטים באיחוד האירופי ובגרמניה נאלצים להתמודד לא רק עם מפלגה קיצונית ביוון, אלא עם שינוי רחב יותר בנוף הפוליטי באירופה.

"כבר שכחנו שבהיסטוריה המודרנית, העימותים האלימים באירופה במאה ה-19 ובמאה ה-20 התחילו בגלל מדיניות כלכלית מדכאת. צריך עוד לראות אם גרמניה ובריסל ינצחו את יוון, אבל גם אם הן ינצחו - ייתכן שזה יהיה ניצחון פירוס שיסלול את הדרך לשיבושים קשים יותר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988