"חברות הביטוח לא יכולות להסתתר מאחורי האותיות הקטנות"

ביהמ"ש: חברת הביטוח מחריגה אירועים בפוליסה? היא חייבת להגדיל את האותיות

רכב- ביטוח / קרדיט: שאטרסטוק
רכב- ביטוח / קרדיט: שאטרסטוק

י' נפצע בתאונת דרכים, שעה שרכב על אופנוע שרכש באותו יום. י' שילם את מלוא התמורה בעבור האופנוע וכאשר ביקש לקבל את האופנוע לחזקתו, הסביר לו בעל חנות האופנועים כי אינו יכול ל"שחרר" את האופנוע עד אשר תוצג בפניו תעודת ביטוח. י' פנה לסוכן ביטוח שעליו המליץ בעל חנות האופנועים, אשר הסביר והדגיש כי תעודת הביטוח תיכנס לתוקפה רק לאחר התשלום בבנק. י' ניגש לבנק, שילם את דמי הביטוח ושב לחנות האופנועים. שם הציג בפני המוכר את תעודת הביטוח המשולמת והאופנוע הועבר לידיו. מחנות האופנועים נסע י' למקום עבודתו, אולם איתרע מזלו ובדרכו אירעה התאונה.

תעודת הביטוח שולמה על-ידי י' לפני קרות התאונה, אלא שעל-פי תעודת הביטוח, מועד תחילת הביטוח הינו יום המחרת ועל כן חברת הביטוח סירבה לפצות את י'. י' טען שהוטעה על-ידי סוכן הביטוח, כי תעודת הביטוח נכנסת לתוקף מרגע תשלום דמי הביטוח, וציין כי ביקש שהביטוח ייכנס לתוקף באותו יום. עוד ציין י' כי על-פי סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, ישנה חובה להבליט חריגים בפוליסת הביטוח. חברת הביטוח טענה שדברי י', כי הוטעה על-ידי סוכן הביטוח שבידו תעודה תקפה, לא הוכחו ואף מנוגדים ללשון הפוליסה. על בעלים של רכב מוטלת החובה והאחריות לוודא את דבר קיומו של ביטוח תקף. האם צדקה חברת הביטוח בטיעוניה? מה אומר החוק? מה אומרת על כך הפסיקה?

בית המשפט ציין כי מדובר בבחור צעיר, אשר לראשונה בחייו רכש אופנוע חדש. י', שכבר שילם את מלוא התמורה בעד האופנוע, היה להוט לקבלו לחזקתו ועשה כל אשר הורו לו המוכר וסוכן הביטוח. על סוכן הביטוח הייתה מוטלת החובה לברר עם התובע מתי בדעתו לקבל את האופנוע, ולוודא כי תעודת הביטוח תהיה תקפה למועד זה. עוד הוסיף בית המשפט כי חברת ביטוח אינה יכולה להתנער מחבותה החוזית על-פי הפוליסה כל עוד לא הבהירה והדגישה בפני המבוטח את הסייגים לתחולת הפוליסה. סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח קובע במפורש שכל תנאי או סייג לחבות המבטח יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו או יצוינו בה בהבלטה מיוחדת, שאם לא כן, התנאי אינו תקף.

על סעיף זה לא ניתן להתנות (בית המשפט קבע כי "מבטח המעוניין לסייג את חבותו על-פי הפוליסה, חייב להביע את רצונו זה בפוליסה עצמה ולא רק זו בלבד, אלא שהחוק קובע את הדרך בה על סייג זה למצוא את ביטויו בפוליסה...") בית המשפט הסתמך על פסיקתו של בית המשפט העליון ,אשר עמד על חובותיה המוגדרות של חברת הביטוח, וציין כי חובה זו הינה כפולה: ראשית, יש להדגיש בפוליסה באותיות בולטות ובשפה ברורה את הוראות הפוליסה ("אין די להתנות את חבות החברה במקום שיגרתי כלשהו שבפוליסת הביטוח בין "האותיות הקטנות" הרגילות") ושנית, יש לוודא כי המבוטח אכן היה ער בפועל להוראות ולסייגים שנקבעו בפוליסת הביטוח ("מבטחת המסייגת את גבולות חבותה, פועלת בכך באופן לגיטימי, אולם היא גם נוטלת על עצמה, יחד עם זאת, אחריות אקטיבית בדמות חובת הגילוי והווידוא. חברת הביטוח חייבת להסב את תשומת לבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את ערנותו לכך....") בית המשפט קבע כי במקרה זה, הסייג הרשום על גבי הפוליסה, שלפיו מועד תחילת הביטוח הוא לא לפני מועד מסוים, לא רק שאינו מובלט ואינו "מהבהב" אלא ניתן לומר שהוא חבוי... לפיכך נקבע כי הפוליסה הייתה בתוקף במועד התאונה ועל חברת הביטוח לפצות את י' על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הגנה למבוטח

מ' נפגע בתאונת דרכים שעה שנהג ברכב, סטה ממסלול נסיעתו והתנגש בעץ. עקב תאונה זו נהרגו שניים מנוסעי הרכב ו-מ' עצמו ושני נוסעים נוספים נפצעו. חברת הביטוח סירבה לפצות את מ' וטענה להיעדר כיסוי ביטוחי מהטעם ש-מ' ערך תחרות בינו לחברו שנהג ברכב אחר. בית משפט השלום קבע שההחרגה בגב תעודת ביטוח החובה לעניין השימוש התחרותי אינה בת-תוקף, הואיל והתניה מופיעה בשוליים באותיות זעירות ללא כל הבלטה, וזאת בניגוד להוראת סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח. בית המשפט הדגיש כי מהסעיף ניתן ללמוד שחברת הביטוח זכאית להסתמך על הגבלת החבות רק אם עמדה בדרישות הצורניות שהסעיף מטיל, קרי: פירוט הסייגים או התנאים לחבות בחוזה הביטוח במקומות הרלוונטיים או על-ידי הבלטה מיוחדת שלהם. אם חברת הביטוח אינה עומדת באחת הדרישות הצורניות הנ"ל, אין היא זכאית להסתמך על הגבלת חבותה.

לאור זאת הגישה חברת הביטוח ערעור לבית המשפט המחוזי וטענה שגם אילו הייתה הבלטה בגב תעודת הביטוח, לא היה בכך כדי לשנות דבר הואיל ומדובר בנערים חסרי אחריות וכי תניית התחרות מובלטת בחלק אחר של תעודת הביטוח. לטענת חברת הביטוח המבחן לעמידה בדרישותיו של סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח הוא מבחן התוצאה, דהיינו האם אדם סביר המעיין במסמך יוכל ללמוד על נקלה על קיומו של החריג. בית המשפט המחוזי ציין כי מעיון בצילום גב תעודת הביטוח ניתן להיווכח בעליל שההחרגה בכל הנוגע לשימוש ברכב לתחרות מהירות כתובה באותיות זעירות, ואין היא מודגשת כלל. כמו כן החריג המופיע בפוליסה אינו זהה לחריג המופיע בגב תעודת הביטוח (ההחרגה המופיעה בגב תעודת הביטוח מפורטת יותר). המחוזי ציין כי תעודת הביטוח אמורה לצטט תניות וסייגים של הפוליסה ולא דברים שונים. לפיכך, לאור סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, קבע בית המשפט המחוזי כי חברת הביטוח אינה רשאית להסתמך על החרגה זו ועליה לפצות את מ'.

המלומד ירון אליאס בספרו "דיני ביטוח", ציין, בין היתר, כי מטרתו של סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, כפי שהיא משתקפת מתוכנו, מכותרתו ומדברי ההסבר להצעת החוק, הינה להגן על המבוטח מפני הגבלות נסתרות על חבות המבטח.... סעיף 3 לחוק אינו מאפשר למבטח להגניב לפוליסה תניות המסייגות את החבות. החוק מטיל נטל על המבטח כדי להעלות את ההסתברות שהמבוטח יידע את הסייגים לחבות.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988