בנק לאומי שוקל לתבוע את גליה מאור ואיתן רף

מבקש להקים ועדה חיצונית, בראשות השופט בדימוס אורי גורן, שתבחן האם יש מקום לתבוע או לדרוש החזרת בונוסים מבכירי הבנק בעבר ובהווה בגין פרשת העלמות המס בארה"ב

על רקע הלחץ הציבורי לתבוע את נושאי המשרה בבנק לאומי בגין פרשת העלמות המס בארה"ב, החליט היום (ה') לאומי החלטה חריגה: הבנק, בניהולה של רקפת רוסק-עמינח, מבקש להקים ועדה שתבחן האם יש מקום לתבוע את נושאי המשרה הקשורים לפרשה בארה"ב, ובראשם היו"ר והמנכ"לית לשעבר, איתן רף וגליה מאור.

היום הגיש הבנק בקשה לשופט חאלד כבוב לאשר לו להקים ועדה בלתי תלויה שתבחן את הנושא.

בלאומי כבר איישו את הוועדה, שבראשה יעמוד הנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אורי גורן. בוועדה יהיה גם פרופ' שרון חנס, המתמחה בתחום הממשל התאגידי ושכבר נשכר בעבר על-ידי דירקטוריון לאומי לבחון את התנהלותו בזמן החקירה של הרשויות בארה"ב וההחלטות שהתקבלו בנושא זה. גם השופטת בדימוס אורית אפעל-גבאי תהיה חברה בוועדה וכן שני דירקטורים מהבנק, שמונו לתפקידם לאחר תקופת החקירה, ועל כן לכאורה אינם בעלי ניגוד עניינים: פרופ' ידידיה שטרן וחיים סאמט.

בלאומי מציינים כי תפקידי הוועדה יהיו לבחון ולהמליץ לדירקטוריון על דרך הפעולה הנכונה לבנק בפרשה זו. ראשית, האם להגיש, ובשם מי, תביעות נגד נושאי המשרה בעבר או בהווה בקבוצה, בגין נזקים שנגרמו לבנק. שנית, האם לחתור להסדר פשרה במסגרת התביעות הנגזרות שכבר הוגשו (נזכיר כי לפני מספר שבועות פורסם כי ישנם מגעים להסדר פשרה שנוי במחלוקת באחת התביעות הנגזרות). כמו כן, הועדה תבדוק האם להגיש, ובשם מי, תביעה לצורך החזרת בונוסים שניתנו על בסיס רווחים שהושגו מהלקוחות האמריקאיים.

"ועדת התביעות הבלתי תלויה תסכם את מסקנותיה בדוח, בתוך 4 חודשים מיום הקמתה. המלצותיה ייבחנו על-ידי הדירקטוריון, סמוך לאחר הגשתן, מתוך נטייה לאמצן", מציינים בלאומי.

מדובר כאמור בהחלטה חריגה למדי, בסיומה עשוי למצוא עצמו הבנק תובע בכירים לשעבר שעבדו בו במשך שנים רבות. החלטה זו היא עדות נוספות למתיחות במערכת היחסים בין רוסק-עמינח למאור, שנחשפה בעבר ב"גלובס". השתיים היו בעבר מקורבות מאוד, ומאור אף סייעה לרוסק-עמינח לרשת אותה בתפקידה לפני 3 שנים.

בפרשה המדוברת הודה בנק לאומי לפני כחודשיים בפני הרשויות בארה"ב כי סייע ללקוחותיו האמריקאיים להעלים מס בשנים 2002-2010. לאומי נאלץ לשלם לרשויות בארה"ב קנס דרמטי של כ-400 מיליון דולר.

פרסום פרטי ההסדר כללו גם פרטים על הדרכים בה סייע לאומי ללקוחות האמריקאיים, ומהם עלה כי הבנק היה פעיל למדי ולא רק העלים עין ולא שאל שאלות על אותם כספים.

מההסדר עלה כי לאומי שלח עובדים שלו מישראל שנפגשו בסתר בפארקים ובתי-מלון עם אותם הלקוחות, נתן להם סלולריים ייעודיים בכדי לתקשר עם הבנק, ואף איפשר להם לטשטש את זהותם באמצעותם שימוש בחשבונות מקודדים.

פרסום הפרטים עורר סערה ציבורית גדולה, בעיקר לגבי שאלת האחריות האישית לאותם מעשים. במקביל ישנן שתי תביעות נגזרות שהוגשו לבית המשפט נגד נושאי המשרה הרלוונטיים, וכן מתבצעות בדיקות של הפרשה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, בנק ישראל ומבקר המדינה

פרשנות: הפתרון האלגנטי של לאומי

4 שנים לאחר שהחלה החקירה, וחודשיים אחרי שאושר ההסדר בבית המשפט בארה"ב, החליטו בבנק לאומי להקים ועדה שתבחן את אחריות נושאי המשרה בפרשה.

בבבנק לאומי מציינים היום כי החליטו להקים רק עכשיו את הוועדה, מאחר שרק עכשיו הושג ההסדר עם הרשויות בארה"ב. "לנוכח העובדה כי לא הייתה לדירקטוריון אפשרות מעשית לקיים דיון מקיף בנושא מבחינת האחריות לאירועים, החליט הדירקטוריון למנות ועדת תביעות מיוחדת בלתי תלויה".

אלא שבפועל התמונה מורכבת יותר. בכירי לאומי, ובראשם המנכ"לית רקפת רוסק-עמינח, חשבו שאחרי שהגיעו להסדר עם הרשויות בארה"ב, הם יוכלו לשים את הפרשה מאחוריהם. בפועל הם גילו שהבלגן אולי נגמר בארה"ב - אבל בישראל הוא רק החל.

לאומי מצא את עצמו בלב סערה תקשורתית, שהתבטאה בתביעות נגזרות, בדרישות של בעלי מניות ובראשם המוסדיים והאוצר לדרוש מנושאי המשרה לקחת אחריות, וכמובן עם הודעות של רגולטורים שונים בישראל שהחליטו לבדוק את הפרשה.

הלחץ על לאומי להגיש תביעות נגד בכירי הבנק לשעבר הלך וגבר. במקביל התקיימו מגעים להסדר פשרה באחת התביעות, שבה בכירי הבנק לשעבר לא היו אמורים לשלם מכיסם, ואילו חברת הביטוח שביטחה אותם הייתה אמורה לשלם סכום זניח יחסית של 60 מיליון שקל בלבד. בלאומי ידעו על הפשרה המתגבשת ולא מיהרו לעצור אותה ולהודיע על הכוונה להקים ועדה בנושא התביעות.

זהו לחץ אחד עימו התמודדו בבנקים. במקביל, בכירי בנק לאומי מוצאים את עצמם בניגוד עניינים. הם מכירים היטב את הבכירים לשעבר אותם הם נדרשים לתבוע, וזה כלל לא פשוט לפנות לאותם קולגות בדרישה להחזיר בונוסים. מה עוד שאותם בכירים לשעבר יכולים לפתוח תיבת פנדורה ולטעון כי גם לבכירים הנוכחיים אחריות.

בלאומי מצאו פתרון האלגנטי ונקי לכל הסאגה הזו - הקמת ועדה חיצונית, המתהדרת בשמות מכובדים ומוערכים של שופטים בדימוס, שתקבע בשביל הבנק מה לעשות. הוועדה הזו תפתור לבכירים הן את "האי-נעימות" מול הבכירים לשעבר, וכן תהווה מענה הולם ללחץ הציבורי כלפי הבנק לתבוע את אותם הבכירים.

צרו איתנו קשר *5988