הבוץ האיטלקי סמיך מאי-פעם

פארמה מתפרקת לחתיכות, והחלה במכירת חיסול טוטאלית (שכוללת אפילו את אוטובוס המועדון ואת ספסלי המחליפים) ■ בתוך מינהלת הליגה מתקיימים מאבקי כוח חריפים שמזכירים סרטי מאפיה נושנים ■ הכדורגל? גרוע ■ הסרייה A ממשיכה לנוע בין משבר לחורבן

יובנטוס-רומא, ליגה איטלקית, סרייה A / צלם: רויטרס
יובנטוס-רומא, ליגה איטלקית, סרייה A / צלם: רויטרס

נתחיל עם סקופ: אתמול (ב') נערך משחק העונה בליגה האיטלקית הבכירה. המקום הראשון נגד השני, האלופה נגד סגניתה. שני מועדונים גדולים, יובנטוס נגד רומא, נגמר 1-1. לא ראיתם/שמעתם/ידעתם? טוב, אתם לא היחידים: הסרייה A הפכה מהדוד העשיר והמצליח לדוד המביש והמזדקן שלא בכבוד. זה לא נעים להסתכל. זה סרט ישן ומביך, ובשנים האחרונות נדמה שהוא מוקרן בלופ אינסופי.

קודם כל, הכדורגל. אין מאבק אליפות. גם אחרי משחק העונה אתמול (הבינוני להחריד ברמתו) שמרה יובה על פער כמעט בלתי מחיק בראשות הטבלה - 9 נק', 13 מחזורים לסוף. אשתקד זכתה בתואר בפער 17 נק'. אל תתנו גם לתוצאות המרשימות של האיטלקיות בליגה האירופית (חמש מתוך 16 המעפילות לשמינית הגמר הן מהסרייה A - שיא כל הזמנים) לבלבל אתכם: זה הרי הגביע של הלוזרים. בבמה האמיתית, ליגת האלופות - לא זכתה איטלקית מאז אותה הבלחה של אינטר עם מוריניו בסוף העשור הקודם, ואף אחת גם לא התקרבה. השנה נשארה במפעל רק יובנטוס - והיא מתקשה מול קבוצת התחתית הגרמנית דורטמונד.

מילא אם זה היה רק הכדורגל.

***

אם הבשורות על פשיטת הרגל של מועדון פארמה נשמעות לכם מוכרות, זה משום שזו לא פעם ראשונה. ב-2004 ירדה החברה שהחזיקה את המועדון, קונצרן החלב פארמלאט - מנכסיה. למרות החובות התאפשר למועדון באמצעות חקיקה מזורזת להישאר בליגה הראשונה בשינוי שם קל. אולי בגלל זה לא למדו שם לקח. מאז שהסתיים פיקוח הנאמן ב-2007, הצליחה פארמה בתוך שבע שנים לאסוף חובות של יותר מ-200 מיליון אירו. הבעלים הזועם של פארמה החליט למכור אותה משלא הורשתה הקבוצה להשתתף בליגה האירופית (כי בסך-הכול היא "שכחה" לשלם 300 אלף אירו מס על שכר השחקנים). בדצמבר עבר המועדון תמורת אירו בודד לידי איש עסקים אלבני שעמד בראש קבוצת משקיעים קפריסאית-רוסית. כשזה ראה את הספרים, הוא מכר אותו באירו לג'יאמפייטרו מאננטי, תימהוני המייצג חברה סלובנית בעלת הון של 7,500 אירו שחשבון הבנק האיטלקי שלה נסגר. ראש העיר, הנתונה במשבר קשה, הצהיר שהוא רואה שחורות: "בלי ארגון, בלי תוכנית. אתה קנית מועדון כדורגל, לא חנות נקניקים בכפר!" ושלח את נציגי ההוצאה לפועל למועדון, ששחקניו לא ראו שכר מאז יולי.

המועדון לא שילם שכר לשחקנים, לא שילם חשבונות או מסים. לכן אין חשמל, חימום או אבטחה באצטדיון של פארמה, ומשחקים לא מתקיימים בו. מאמן הנוער הרנאן קרספו משלם על אוכל לשחקניו ומבקש יפה מהגנן שיכשיר את הדשא למשחקי קבוצתו. בלי מים חמים במקלחות. השחקנים מכבסים בבית את המדים. המחשבים נלקחו על-ידי חברת הליסינג. ביום חמישי תתבצע מכירה פומבית: של רכבי המועדון, כולל האוטובוס, של מתקני הכושר והציוד הבריאותי, של ספסלי המחליפים וכיסאות המאמנים, ובכלל של כל רכוש שאפשר להוציא מהאצטדיון.

רשמית, המשחקים מול אודינזה וגנואה "נדחו". מה קורה איתם? לא ידוע, לא עד הישיבה שעוסקת בפירוק המועדון ב-19 במארס. הבעלים מאננטי, בדרכו חזרה מפגישה עם ראש העיר, הוצא מרכבו שהוחרם בגלל דוחות לא משולמים בסך 1,900 אירו. זה כבר אפילו לא מצחיק.

***

אם רוצים להבין איך דברים כאלו קורים, צריך להבין מי מנהל מאחורי הקלעים. הלוט הוסר מעט לפני שבועיים, כששיחה של בעלי לאציו, קלאודיו לוטיטו, הוקלטה ופורסמה. "אי-אפשר בלי סוף להיסחט, להתכופף ולהיכנע למערכת", הסביר פינו יודיצ'ה.

מנהלה של קבוצת איסקייה מהליגה השלישית הוסיף: "מישהו צריך לשבור את חומת האומרטה (שבועת השתיקה של המאפיה). נמאס לי מהסנדק לוטיטו, ולכן החלטתי לפרסם את שיחתנו".

דברי לוטיטו, שמחזיק גם בסלרניטנה מאותה ליגה, בהחלט נשמעים כמו קטע מסרט מאפיה: "מי מחליט בסרייה A, הנשיא (של המינהלת) מאוריציו ברטה? הוא מחליט אפס, נאדה. לי יש 16 קולות מובטחים בין הפטרונים" (בעלי המועדונים). ובקשר לנשיא הסרייה B, אנדראה אבודי: "חייבים לשנות משהו, פארמה יורדת ואתה שולח לי מועדונים כמו קארפי, פרוסינונה ולאטינה לליגה הראשונה? אחת מילא, אבל שתיים ששוות חרא? באמצעות כישוריי הוצאתי חוזה של 1.2 מיליארד אירו על זכויות השידור, מי ישלם סכום כזה עוד שלוש שנים עם פרוסינונה או קארפי?".

גם בנוגע לליגה השלישית יש לו איזה עניין: היו"ר שלה אמנם לא שווה כלום, אבל הוא הולך ממילא וישמש מריונטה עוד שנה וחצי. ואם יודיצ'ה לא יצביע עבורו, אז לוטיטו ידאג שאיסקייה לא תקבל תקצובים שמגיעים לה מההתאחדות - לא בעיה עבור מי, שיחד עם גליאני ממילאן - הושיבו בובה כמו קרלו טאבקיו על כס נשיא ההתאחדות. באיטלקית קוראים לזה - הצעה שאי-אפשר לסרב לה.

***

האוהדים האיטלקים המסורים כבר רגילים. הם לא מאמינים לשופטים או לתוצאות. בבלוג הכדורגל של העיתון "רפובליקה" נכתב: "ברביעי גזענות, בחמישי אלימות, בשבת - כדורגל?". עם המתקנים המחפירים ממילא הכדורגל הופך להיות בידור טלוויזיוני לנוחות המהמרים בלבד. ורק הבעלים ממשיכים בשלהם. הם חיים בסרט, מ-1972: "הסנדק".

צרו איתנו קשר *5988