האם בנק ישראל מסר מידע פנים ל-HSBC?

גורמים בשוק: בנק ישראל יצר ציפיות גבוהות - מגמת הפיחות בשקל והעלייה באג"ח יכולה להתהפך אם הבנק לא ישיק הקלה כמותית או לפחות ירמוז כי בכוונתו לעשות זאת ■ גורמים בבנק: אף גורם לא קיבל מידע בצורה כזו או אחרת לגבי המדיניות המוניטרית

קרנית פלוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ
קרנית פלוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

גוברת העצבנות בשווקים לקראת החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מחר (ב') על גובה הריבית לחודש אפריל. היום נמשכו עליות השערים באג"ח הממשלתיות, שהחלו בתגובה לפרסום דוח בנק HSBC שצופה כי בנק ישראל יוריד מחר את הריבית לשיעור שלילי של מינוס 0.1% ויתחיל ברכישת אג"ח בעשרות מיליארדי שקלים. זאת, במטרה להביא את שער החליפין של הדולר ל-4.3 שקלים.

בשני ימי המסחר האחרונים במט"ח נרשם פיחות חד בשער השקל מול הדולר, האירו ושער החליפין האפקטיבי. כתוצאה מכך, רשם השקל היחלשות מצטברת של 2.2% מול שער החליפין האפקטיבי, כאשר עוד לפני פרסום הדוח כבר התקרב השקל לכדי 1.1% מרמתו ערב החלטת הורדת הריבית האחרונה של בנק ישראל בפברואר. זאת, כאשר המשנה לנגידת בנק ישראל נדין בודו-טרכטנברג רמזה בחודש שעבר כי הבנק עשוי להוריד את הריבית אל מתחת ל-0%. בראיון לסוכנות רויטרס אמרה אז בודו-טרכטנברג כי "בנקים מרכזיים בעולם מתנסים בריביות שליליות... בנק ישראל לא מיצה את כלי הריבית".

מדד שער החליפין
 מדד שער החליפין

בשוק ההון העריכו היום כי מגמת הפיחות והעליות באג"ח עשויה להתהפך אם הבנק לא יחליט מחר על הפחתה נוספת בריבית ועל נקיטת צעדים בלתי קונבנציונליים - או לפחות ירמוז על כוונתו לנקוט בצעדים כאלה בעתיד הקרוב ובאופן נחרץ יותר מכפי שעשה עד כה.

"בנק ישראל הופך שבוי של הציפיות שיצר - במתכוון או שלא במתכוון", אמר היום אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש.

עד כה בנק ישראל לא הגיב באופן רשמי על תחזית HSBC שפורסמה בחמישי בבוקר והופצה במהלך היום לעיתונאים הכלכליים. גורמים בבנק דחו היום בתוקף את הטענה כאילו אנשי HSBC או כל גורם חיצוני אחר, קיבלו מידע בצורה כזו או אחרת לגבי המדיניות המוניטרית. רבים מהאנליסטים המקומיים סבורים כי הבנק לא ינקוט מחר בצעדים מרחיקי לכת ויעדיף להמתין חודש נוסף לפחות לפני שיקבל החלטה סופית.

יחד עם זאת, גם האנליסטים הישראלים מודים כי הם מתקשים לצפות את התנהגותה של הנגידה ד"ר קרנית פלוג ושל הוועדה המוניטרית שבראשותה - זאת, לאחר שרובם הופתעו לחלוטין משלושת מהלכי הורדת הריבית האחרונים שעשה הבנק.

הסקירה של HSBC קובעת כי "יש להניח שבנק ישראל ייאלץ לנקוט בקרוב בצעדים חסרי תקדים כדי להחליש את השקל, לא רק מול הדולר אלא גם מול האירו" - זאת לנוכח "האפקט המוגבל וקצר המועד" של הפחתת ריבית בנק ישראל לשיעור אפסי של 0.1% בפברואר, ולנוכח העובדה שהכלי המוניטרי של רכישות מט"ח "קרוב למצות את עצמו".

"כדי להשיג מטרה זאת", כותבים האנליסטים של HSBC, "אין לבנק המרכזי ברירה אלא להפעיל כלים בלתי קונבנציונליים, במיוחד לנוכח המאפיינים המאקרו-כלכליים החזקים של המשק הישראלי שמעודדים את המשך ייסוף השקל". ב-HSBC מציינים בהקשר זה את העודף במאזן התשלומים ובמיוחד בחשבון השוטף, שגדל ב-2014 ל-9 מיליארד דולר - או כ-3% תוצר - לעומת 6.9 מיליארד ב-2013 ו-2.1 מיליארד ב-2012.

"הצעד הראשון יהיה הפחתת הריבית ב-0.2 נקודות האחוז לשיעור שלילי של 0.1% ב-23 למארס", קובעים ב-HSBC וצופים כי ההחלטה על הפעלת תוכנית ההרחבה הכמותית תתקבל במהלך הרבעון השני, אם לא כבר מחר. מקריאת הדוח עולה לכאורה כי את היקפי תוכנית ההרחבה הכמותית החזויה קבעו האנליסטים של HSBC על סמך תוכנית הרחבה כמותית קודמת שהופעלה ב-2009 במהלך הקדנציה של הנגיד סטנלי פישר, ושבמהלכה רכש בנק ישראל אג"ח ממשלתיות בהיקף של 18 מיליארד שקל.

בהתחשב בין היתר בגידול בתוצר המשק מאז, ב-HSBC מניחים כי הפעם יצטרך הבנק לרכוש אג"ח בהיקפים של 27-31 מיליארד שקל כדי להשיג אפקט דומה, אך מוסיפים כי בתרחיש קיצון ירכוש הבנק אג"ח בהיקף של עד 72 מיליארד שקלים - שהם 14% מהיקף האג"ח הממשלתי הסחיר.

למרות הערכת HSBC, זבז'ינסקי ציין היום כי רק לפני כחודש אמרה המשנה לנגידה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג בראיון ל"בלומברג", דברים שמהם עולה כי רכישת אג"ח ממשלתיות אינה מתאימה למשק הישראלי. כשנשאלה על אפשרות רכישת אג"ח ממשלתי, אמרה בודו-טרכטנברג כי "זה נכון שמרבית הבנקים המרכזיים עושים שימוש בזה (ברכישת אג"ח ממשלתיות - ע.ב) כשהם מזהים צמיחה חלשה במיוחד. זה לא מה שאנחנו מזהים בישראל, בוודאי שלא כרגע".

להערכת זבז'ינסקי, הבנק לא ינקוט גם בצעד של רכישת מט"ח בהיקף נרחב לאור הסיבות המאקרו-כלכליות לחוזקו של השקל, על רקע חשש להיתפס כעושה מניפולציות בשוק המט"ח.

אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, שניתח את הכלים המוניטריים העומדים לרשות הבנק, כתב כי הורדת הריבית לרמה שלילית עלולה לפגוע בצמיחה, שרכישת אג"ח ממשלתיות אינה אפקטיבית להוזלת עלויות המימון הנמוכות בלאו הכי - ושתיהן עלולות לנפח בועות וליצור עיוותים נוספים במשק. גרינפלד ציין כי רכישות המט"ח איבדו מהאפקטיביות שלהן ואין להן כל השפעה על שער החליפין דולר-אירו. "אנו מעריכים כי הריבית תיוותר על כנה מחר אחר הצהריים, אם כי ייתכן בהחלט שבבנק ינסו לאותת על ההסתברות לצעדים נוספים בהודעה שתתלווה להחלטה", כתב גרינפלד.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988