"לא תיכננתי, לא רימיתי ולא הרצתי. אני רק מתנצל על כך שהניהול שלי לא הוביל את קבוצת אי.די.בי לחוף מבטחים"

יו"ר קונצרן אי.ד.בי לשעבר הכחיש את גרסת התביעה, לפיה הוא ואיתי שטרום הריצו את מניית אי.די.בי כדי לשפר את סיכויי ההנפקה, והפנה אצבע מאשימה כלפי עד המדינה, עדי שלג: "כתב האישום גורם לי סיוטים ובלהות... הראיות מוכיחות את חפותי. היחיד שהריץ מניות הוא שלג f דנקנר הבהיר כי גם לא היה לו צורך בהרצת המניה: "ידענו ששום גב' כהן מחדרה לא הולכת לקנות בהנפקה הזו בשקל אחד וגם שום גוף מוסדי. נקודת המוצא של החברים הייתה שהם באים לסייע לי ולאי.די.בי, ושהם מאמינים בי ובניהול שלי"

נוחי דנקנר, יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, ומי שנחשב עד לא מזזמן לאיש החזק במשק, עלה היום (א') לראשונה לדוכן העדים במסגרת משפטו הפלילי בבית המשפט המחוזי בת"א. זאת, בניסיון לשכנע את השופט חאלד כבוב, כי אין שחר לטענות המדינה, לפיהן הוא רקם וביצע תוכנית מרמה, שבמסגרתה הריץ את מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012. זאת, בשיתוף עם יועץ ההשקעות, איתי שטרום, הנאשם השני בתיק ועם עד המדינה בתיק, עדי שלג.

דנקנר דיבר בשלווה ופרש בעדותו הראשית באריכות ובסבלנות את גרסתו, לפיה לא רק שהוא והנאשם השני, איתי שטרום, לא הריצו את המניות, אלא שכלל לא היה בכך צורך, כיוון שמדובר היה ב"הנפקת חברים" מובטחת, שבמהלכה רכשו חבריו הקרובים את המניות, לאור יחסיהם עם דנקנר ואמונם בו. דנקנר הפנה בעדותו אצבע מאשימה כלפי עד המדינה בתיק, עדי שלג, וטען כי הוא היחיד שהריץ מניות. זאת, בניגוד לנאמר בכתב האישום, לפיו שלג ביצע פעולות מכירה וקנייה במניית אי.די.בי לפי הוראות של שטרום ודנקנר. "שיהיה ברור מעולם לא תכננתי הרצת מניה עם שטרום או עם אף אחד אחר. כתב האישום גורם לי סיוטים ולבלהות שלא אכנס אליהם פה. הראיות מוכיחות את חפותי. גם לא היה לי צורך בהרצת מניות. היחיד שהריץ מניות הוא עדי שלג", אמר.

"עזרה לחברה ולנוחי"

דנקנר הסביר את מהותה של "הנפקת חברים", שייתרה, לדבריו, בכלל את הצורך להריץ את המניה כדי לשפר את סיכויי ההנפקה. "זו הייתה הנפקה, ציבורית אבל היא בשום שלב שלה לא כוונה לציבור. ידענו ששום גברת כהן מחדרה או מגדרה לא הולכת לקנות בהנפקה הזו בשקל אחד וגם שום גוף מוסדי", הצהיר דנקנר. "נקודת המוצא של החברים הייתה שהם באים לסייע לי ולאי.די.בי ושהם מאמינים בי ובניהול שלי. זה המקום להתנצל על כך שהניהול שלי לא הוביל את אי.די.בי לחוף מבטחים".

לדברי דנקנר, החברים הקרובים שההנפקה התבססה עליהם, לא היו מי שהעידו מטעם התביעה במשפט, כגון אנשי העסקים אילן בן-דב או צביקה בארנבוים, וגם לא החתמים שהעידו בביהמ"ש, אלא אנשים שלהגדרת דנקנר היו "אנשים רציניים וחשובים במשק שפניתי אליהם והם הביאו 85% מהגיוס. פניתי לאנשים, כמו מיכאל שטראוס, מיכאל לוי, רמי אונגר, יאיר המבורגר, שאול שני. גם לחיים כצמן פניתי באמצעות אריה מינטקביץ', ולנתן חץ ולעזריאלי באמצעות רפי ביסקר. אז חץ נעתר לבקשה כי זו עזרה לחברה ולנוחי".

לדברי דנקנר, "הייתי צריך לעבור מחסום אישי ואת הרתיעה של לבקש מהחברים שיבואו ויעזרו לי ולחברה, באותה שעה קשה". דנקנר ציין כי גורמים נוספים, בהם גולדמן סאקס, סיטי בנק, מורגן סטנלי, השקיעו כסף בהנפקה "כי היה להם עבר משותף איתנו".

דנקנר ערך אבחנה בין חברים קרובים שהשתתפו בהנפקה לבין ידידים ומקורבים או אנשי שוק ההון. "יש לך מערכת יחסים שונה עם כל אדם ואדם. יכול להיות חבר קרוב שאינו רחב לב בנכונותו לתמוך בחבר, ויש אנשים שרמת הקשר שלך איתם פחותה, ולמרות זה הם 'לארג'ים'".

"בארינבוים לא היה ברשימתי"

את אנשי העסקים, צביקה בארנבוים ואילן בן-דב, שהעידו במשפט מטעם התביעה כמי שהופנו לשטרום לצורך רכישת מניות - לא החשיב דנקנר, כאמור, כחלק מאותה קבוצת חברים קרובים שרכשו מניות כדי לתמוך בו באופן אישי.

על בן-דב אמר: "דבר אחד ברור, דקה אחרי שהוא דיבר איתי הוא נכנס לאוטו ואמר למנהל ההשקעות שלו למכור את כל מה שהוא קונה. אני עושה כאן אבחנה בין האנשים האלה לבין החברים שאינם שחקני שוק ההון. (לעומתו - ח'מ') לחברים האמיתיים לא היה איכפת מחיר המניה בהנפקה או מחיר השוק. האם מישהו חושב שחיים כצמן, ששם 5 מיליון שקל, הלך וניתח את מצבה של אי.די.בי? או שכצמן עקב אחר מחיר המניה בשוק? זה לא עניין אותו בכלל. אלה היו החברים".

לגבי בארנבוים אמר דנקנר כי "הוא לא היה ברשימה שלי, והוא לא חבר שיושב איתי לקפה או על שפת הים. נאמר לי שיש לו קופת מזומנים גדולה, אז שלחתי לו אס.אם.אס. הוא ענה לי משהו 'בינוני כזה', ואמר לי שיצור קשר עם אייל סולגניק. ואז הוספתי את בארינבוים לרישומים שלי לקראת ההנפקה. רשמתי לעצמי שהוא ישתתף בשלב הציבורי בכ-3 מיליון שקל, ואת זה ידעתי מאנשי כלל-חיתום.

"בארינבוים יכול היה להשתתף בשלב המסווג, המוסדי, שבו הייתה הנחה של 1.5% - וזה אמר לי שהוא לא הולך להשתתף בהנפקה. הרמתי טלפון לאיתי (שטרום - ח'מ') ואמרתי לו 'יש את צביקה שלא עומד להשתתף בהנפקה', ואז נוצר הדיאלוג ביניהם ונוצרת עסקה על כ-1.8 מיליון שקל, שאני מכיר רק מביהמ"ש".

בנקודה זו שאל השופט כבוב שאל את פרקליטו של דנקנר, עו"ד גיורא אדרת: "אז קו ההגנה הוא שמי שהופנה לשטרום (כמו בן-דב ובארנבוים) היה בקבוצת החריגים, שכן עניין אותם שער המניה? (בניגוד לחבריו של דנקנר, שלדבריו כלל לא עניין אותם שער המניה, והם ביצעו רכישות רק כדי לסייע לו כחבר - ח'מ')"; ועו"ד אדרת השיב: "גם".

"ביטחון רב בהצלחת ההנפקה"

חלק ארי מהעדות הוקדש לרישומים שערך דנקנר ביומניו ובמחברותיו בנוגע להשקעות ולאנשים שביקש לפנות אליהם בנוגע להשקעה בהנפקה. "אני אדם שעובד הרבה ואני שייך לדור הישן ורושם לעצמי במחברות. יש לי מחברות סלילים בצבעים שונים - כחולות, ירוקות, סגולות וצהובות - מתקופות שונות, בצבעים שונים. לכל תקופה צבע אחר. אני רושם בהן פגישות חשובות, למשל, מבצעים שצריך לנהל כמו ההנפקה של 2012.", סיפר דנקנר, שבתקופת ההנפקה ניהל מחברת ירוקה. "אני, למשל, רושם לעצמי לדבר עם כצמן ורושם לעצמי שמינטקביץ' חזר ואמר שכצמן ודורי סגל ישימו 5 מיליון שקל כל אחד".

לגרסת דנקנר, הרישומים שעשה במחברתו בזמן אמת מוכיחים כי כבר ב-19 בפברואר 2012 היה לו ביטחון רב בהצלחת ההנפקה, ולמחרת, ההנפקה הייתה כבר סגורה מבחינתו עם עודף של 100 מיליון שקל מעל מה שהוגדר כהצלחה גדולה. רישומים אלו מוכיחים, לטענת דנקנר, כי לא היה כל צוררך מבחינתו, "להריץ מניות, או לרקום תוכנית מרמה כלשהי".

עוד העיד דנקנר כי בתקופת ההנפקה הוא התעסק 100% מהזמן במציאת משקיעים ל-אי.די.בי פיתוח ובמציאת פתרונות למצב החברה. בין היתר, הוא הזכיר כי ניסה לעניין בנושא את ליאוניד נבזלין, רון לאודר, שאול שני, מרטין פרנקלין ומשפחת פריצקר משיקגו. "עם כל אחד מהאנשים האלה קיימתי פגישות רבות. בסופו של דבר, אחד מהם, אדוארדו אלשטיין, נכנס כמשקיע, והסוף ידוע. זה לא אמור היה להסתיים כפי שהסתיים".

"לא היה כאן תכנון"

דנקנר התייחס בעדותו גם להיכרותו הראשונית עם הנאשם לצדו, איתי שטרום. "התחרינו על חפץ אומנות במכירה פומבית, וכך נוצר בינינו קשר", סיפר דנקנר. "מצאתי בו אדם כרוחי כלבבי, חבר. אדם ישר, אמין ומקצוען בתחומו". על עד המדינה, עדי שלג, אמר דנקנר כי "לא היה לי קשר עם עדי שלג מעולם", כי הוא מעולם לא ידע ששלג חיפש בעבר עבודה באי.די.בי, וכי הוא למד את הדברים רק מהעדויות במשפט.

במהלך עדותו הרבה דנקנר לדבר על עצמו, משל היה מדובר בשלב הטיעונים לעונש, כנראה בשל הלחץ הנלווה למעמדו כנאשם בפלילים. "אני אדם הגון, ישר, מוסרי ושומר חוק", הוא אמר. "אני מקפיד על כל דבר וכל עניין. נהגתי ואני נוהג כך גם בחיים האישיים שלי וגם בהיבטים המקצועיים והעסקיים". דנקנר דיבר גם על תרומתו לקהילה וציין כי "הקדשתי כ-20% מזמני לפעילות ועזרה, בעיקר ליישובי הפריפריה בגליל ובנגב. עזרנו למאות יישובים. סייענו בסדר גודל של מעל 450 מיליון שקל. גם העובדים היו תמיד לנגד עיניי ותמיד התערבתי לטובתם".

לפני שעלה דנקנר לדוכן העדים, נשא דברים סנגורו, עו"ד גיורא אדרת, והקדים ואמר כי בכוונת ההגנה להוכיח כי תזת התביעה, כאילו דנקנר ושטרום הובילו מבצע להצלת אי.די.בי, לא הייתה ולא נבראה. "התזה של התביעה כי לו ההנפקה הייתה נכשלת, היה מקיץ הקץ על אי.די.בי, היא לא נכונה בבסיסה", אמר אדרת. "ל-אי. די.בי היו אלטרנטיבות לגיוס כספים, על-מנת לעבור תקופה של שנה ויותר קדימה, גם ללא ההנפקה. רק מכספי בעלי השליטה עמד סכום של מעל 60 מיליון שקל, והם היו יכולים להזרים לבדם מעל 100 מיליון שקל, מה שהיה נותן אוויר לנשימה לחברה לתקופה ארוכה.

עו"ד אדרת ציין כי לא הייתה תוכנית של דנקנר ושטרום להשפיע על שער המניה. "הפעילות של שטרום הייתה עסקית-כלכלית, ללא שום תכנון מוקדם עם נוחי דנקנר". לדברי אדרת, הפנייה של שטרום לשלג הייתה בכלל אקראית. "עדי שלג לא עבד בחברה (של שטרום - ח'מ') באותה תקופה. לא היה כאן תכנון, והוא הדין לגבי המימון. ראינו שלא היה פה שום תכנון כספי. שטרום התחיל לפעול, ואחרי זמן קצר הבנק (הבינלאומי - ח'מ') סגר לו את הברז, ואז הוא אירגן לעצמו מימון, והכול היה אקראי. היעלה על הדעת שאם דנקנר עומד מאחורי מבצע כזה, הוא לא יכין מקורות מימון מראש? הוא לא יפנה לבנקאים שהוא עובד איתם ולא לבנק בינלאומי שהוא, בלי לפגוע, בנק קטן שההיכרות של דנקנר עם האנשים שמה היא מינימלית? היעלה על הדעת שדנקנר ישאיר את המימון לחסדי הגורל? לא הגיוני ולא סביר".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988