גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנקודה היהודית: מבט לבתי כנסת באירופה שמספרים סיפור

ביקור בבתי כנסת מעבר לים מספק הצצה לחיי היהודים במקום ומותיר צביטה בלב גם בקרב ישראלים חילוניים ■ "גלובס" מביא דוגמאות לבתי כנסת שלא כדאי להחמיץ בברלין, בודפשט, פראג, קרקוב, דוברובניק וסלוניקי

בית הכנסת החדש בברלין / צילום:רויטרס
בית הכנסת החדש בברלין / צילום:רויטרס

בתי כנסת בניכר אמנם לא מתהדרים בפסלים מרשימים או בצריחים הנראים מרחוק דוגמת קתדרלות הענק הנוצריות באירופה, אך הם ללא ספק אתרי חובה שלא מומלץ לפסוח עליהם, גם אם אינכם חובשי כיפה.

בתי התפילה היהודיים מספקים לא מעט סיפורים מרתקים מנבכי ההיסטוריה של העם היהודי בתפוצות: על מבנים ועל חיי קהילות יהודיות שלמות שעמדו אל מול מאות שנים של אנטישמיות, חורבן, הרס ושואה.

"בתי הכנסת המרכזיים באירופה ובכלל, הם אתרי חובה", אומר הרב אברהם קריגר, מייסד מכון "שם עולם" הפועל להנצחת השואה בדרך של מחקר ותיעוד את אשר ארע לקהילות היהודיות בתקופת מלחמת העולם השנייה בהיבט של ערכיות, מוסריות, דת וכיו"ב. לדברי קריגר, "הציבור הדתי שנוסע לטייל באירופה, תמיד יחפש את הנקודה היהודית: מוזיאון, בית כנסת או רובע יהודי. אצל חילונים, לעומת זאת, זה תלוי במדינה בה הם מבקרים. אם זו מדינה שנצרבה בתודעה שלנו כמוקד של שואה, דוגמת פולין, ביקור בבית כנסת כזה או אחר כמעט תמיד יהיה חלק ממסלול הטיול. זה קורה פחות במדינות שנתפסות יותר כמדינות 'פאן'".

לדברי ענת אברהם, מדריכת טיולים מאורגנים ב"נתור" ומדריכת משלחות בני נוער לפולין, לא מכירה טיול מאורגן שפוסח על ביקור בבתי כנסת מרכזיים כחלק מ"הנקודה היהודית". "אנחנו נכנסים לכנסיות ובצד זה גם לבתי כנסת. אנחנו מקפידים לספר על החיים היהודים, ולאו דווקא בהיבט של שואה. בתי הכנסת משקפים את התובנה מה היה כאן לפני השואה ומה איבדנו".

מקרקוב ועד סלוניקי: "גלובס" מציע ביקור בכמה מבתי הכנסת היפים ששרדו את השואה ופתוחים כיום למבקרים:

פראג, צ'כיה: בית הכנסת אלטנוישול

בית הכנסת אלטנוישול הממוקם ברובע היהודי בפראג, נחשב לעתיק ביותר באירופה. הוקם בשנת 1270 בסגנון גותי. קירותיו הפנימיים מעוטרים בכתובות, ראשי תיבות של פסוקים כמו שיל"ת: "שיוויתי ה' לנגדי תמיד". הפירוש המילולי של שמו "אלטנוישול" הוא ישן-חדש. קיים פירוש נוסף שמשמעותו "על תנאי שול": בית הכנסת, לפי הסבר זה, נבנה מאבנים שהובאו מבית המקדש בירושלים וכשיבוא המשיח הן תוחזרנה למקומן במקדש. סביב בית הכנסת נרקמה אגדה לפיה ליבה בן בצלאל הידוע בשם המהר"ל, אחד מרבני הקהילה שפעלו בבית הכנסת, יצר גולם ("הגולם מפראג") שיבצע עבודות עבור יהודי העיר, ו"המנוע" שהפעיל את הגולם היה פתק שעליו כתב הרב את שם ה' המפורש והניח בפיו של הגולם. הרב נהג להוציא את הפתק מפיו של הגולם מדי ערב שבת כדי למנוע חילול שבת. פעם אחת שכח לעשות כך ואבוי, הגולם השתולל ברחבי העיר וגרם נזק. לדאבון ליבו של הרב, רק יכול היה לעמוד מנגד ולהתבונן. ולמי שתהה מה מקור הביטוי "הגולם קם על יוצרו" - כאן טמונה התשובה. בצאת השבת שלף את הפתק והרס את הגולם העשוי בוץ. ומאז ועד עצם היום הזה, כך מספרת האגדה, מצוי הבוץ בעליית הגג של בית הכנסת. ערב עליית הנאצים לשלטון, בית הכנסת שירת קהילה יהודית ענפה שרבים מבניה נספו בשואה: כ-250 אלף יהודים.

■ דמי כניסה (כולל הדרכה על-פי בקשה): מבוגר - 200 קרונות (8 אירו); ילד (מגיל 6) - 140 קרונות; משפחה (שני מבוגרים ועד 4 ילדים) - מבוגר 200 קרונות וילד 100 קרונות.

בית הכנסת אלטנוישול בפראג/ Shutterstock

ברלין, גרמניה: בית הכנסת החדש

בית הכנסת "החדש" בברלין נחנך ב-1866. בליל הבדולח, ב-9 בנובמבר 1938, ניסו הנאצים להציתו, אולם מסיבות לא ברורות, שוטרים מקומיים כיבו את האש. בהמשך, הנאצים הפכו את בית הכנסת למחסן למוצרי עץ וטקסטיל. בהפצצה של בנות הברית על העיר, בשנת 1943, המבנה זוהה כמבנה צבאי והוחרב. אחרי המלחמה, בית הכנסת החרב נותר בצידה המזרחי של העיר. בשנות החמישים הוחלט להרוס את החלק המרכזי שלו שהיווה סכנה, ובאמצע שנות השישים ביקשה הקהילה היהודית מהשלטונות, אך אלה נדחו עד לסוף שנות השמונים. רק ב-1988 ניתן היתר לשחזרו. ההחלטה הייתה לא לשפצו באופן מלא ולהפוך אותו למעין מצבה מונומנטלית. במאי 1995, במלאת 50 שנה לשחרור, נחנך במקום מרכז יהודי חדש הכולל מוזיאון וארכיון.

■ דמי כניסה: 5 אירו למבוגר, 4 לילד.

בית הכנסת החדש בברלין / צילום:רויטרס

קרקוב, פולין: בית הכנסת טמפל

ה"טמפל" בקרקוב הוא בית הכנסת המרשים ביותר בפולין שנבנה במאה ה-19. "בבית כנסת הזה התפללו בני העילית העשירה של קראקוב ואנשי הרוח של הקהילה", אומרת אברהם. ולא בכדי, מדובר בבית כנסת מפואר עתיר קישוטים בסגנון המורי שהיה פופולרי באותם ימים. ובשונה מבתי כנסת אחרים, עזרת הנשים פתוחה וישנו קשר עין בין היושבים באולם לבין הנשים בעזרה. בימי השלטון הנאצי, שימש בית הכנסת כאורווה ובזכות כך שרד. אך לא כך בני הקהילה, כשישים אלף, שמרביתם נספו בשואה. כיום, בית הכנסת הוא רכושה של הקהילה היהודית ולעיתים נערכות בו תפילות.

■ דמי כניסה: 5 זלוטי (כ-5 שקלים).

בית הכנסת טמפל בקרקוב/ Shutterstock

בודפשט, הונגריה: בית כנסת דוהני

בית כנסת דוהני בבודפשט נחשב לאחד מבתי הכנסת היפים והגדולים בעולם. נבנה בשנת 1859 בסגנון ניאו-מורי עם השפעות גותיות. משני צידי הכניסה לבניין נישאים מגדלים לגובה של 43 מטר כל אחד ובקצותיהם כיפות בצורת בצלים. בית הכנסת יכול להכיל כ-3,000 מתפללים בו-זמנית. לדברי הרב קריגר, בית הכנסת השתייך לזרם המתקדם בהונגריה, בדומה לזרם הרפורמי של ימינו, והיה בו גם עוגב. "נבנה עם אקוסטיקה מאוד מתקדמת", אומר קריגר. בצמוד לבית הכנסת, שוכנים המוזיאון היהודי, בית הולדתו של בנימין זאב הרצל, ואנדרטה לזכר קורבנות השואה. "הקהילה היהודית שהתפללה בבית הכנסת ניצלה בחלקה הודות ל'בתי זכוכית', בתים מוגנים, הפעילו קונסולים של מדינות שונות", אומר הרב קליגר.

■ דמי כניסה: 3,500 פורינט (12 אירו).

בית הכנסת דוהני בבודפשט/ Shutterstock

דוברובניק, קרואטיה: בית הכנסת דוברובניק

בית כנסת קטן שהוקם בתחילת המאה ה-15 בידי מהגרים יהודים מספרד ושירת קהילה יהודית קטנה בתקופת "תור הזהב" של דוברובניק, שהפכה למעצמה אזורית בתקופה המדוברת. בעיר היה רובע יהודי קטן שכלל רחוב אחד, "רחוב היהודים", שנסגר עם שקיעת החמה ונפתח מחדש בזריחה - מעין עוצר לילי. אך מאחר והיהודים נזקקים לכינוסים גם בשעות שלאחר שקיעת החמה (והדוגמא הבולטת ביותר הוא טקס "ברכת הלבנה") - נפרצו מעברים תת-קרקעיים שחיברו בין הבתים ברחוב לבית הכנסת. בית הכנסת, ששרד את מלחמת העולם השנייה, ניזוק מהפגזת העיר במלחמת האזרחים בשנת 1991. לדברי אברהם, בית הכנסת שופץ ומציג כיום את עיצובו העתיק, המעיד על עושרה של הקהילה אותה שירת. קהילת דוברובניק מנתה ערב מלחמת העולם השנייה כמה עשרות יהודים בלבד, אך גדלה עם הגעתם של יהודים מערים אחרות בקרואטיה, שברחו מאימת האוסטאשה, המפלגה הקרואטית הפרו-נאצית. בהוראת הגרמנים, הוקמו בקרואטיה מחנות ריכוז אליהם גורשו יהודי המדינה ומשם נשלחו אל מחנות המוות. גורל זה פקד גם את יהודי דוברובניק.

■ דמי כניסה: 3.50 אירו.

בית הכנסת דוברובניק / Shutterstock

סלוניקי, יוון: בית הכנסת מונסטירליס

לפני מלחמת העולם השנייה, מונסטירליס היה אחד מארבעים בתי כנסת ששירתו את בני הקהילה היהודית בעיר הנמל סלוניקי. ואחרי המלחמה - היה היחיד שנותר לעמוד על תילו. בית הכנסת נבנה בתחילת המאה ה-20 על-ידי יהודים שהיגרו לסלוניקי מהעיר מונסטיר שביוגוסלביה. ביום בו הנאצים כבשו את סלוניקי, באפריל 1941, חיו בה כ-50 אלף יהודים. הגרמנים בזזו את אוצרות הרוח והתרבות היהודיים של הקהילה, כולל אלה של בית הכנסת; ובפברואר 1943 החלו לשלח את בני הקהילה לאושוויץ ולמעשה שמו קץ לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והמפוארות בעולם. אחרי המלחמה שבו לסלוניקי כאלפיים יהודים.

■ דמי כניסה: 3 אירו.

בית הכנסת מונסטירליס בסלוניקי/ Shutterstock

עוד כתבות

קופקסון 40 מ״ג / צילום: יחצ

הסוף של משפט טבע-פרוניורון? העליון דחה את ערעור טבע

לאחר מעל עשור של התדיינות משפטית, כשפרונוירון האשימה את טבע בסיכון חיי חולים, וטבע האשימה את מייסדת פרונוירון בסילוף תוצאות ניסויים, אושרר פסק הדין של המחוזי: טבע ביצעה ניסוי שלא תוכנן היטב, ועליה להחזיר לפרוניורון את הרישיון לקופקסון על התוויות שאינן טרשת נפוצה

רובוטים מסנני קו"ח / צילום: שאטרסטוק

כך תרשימו את הרובוטים שמסננים את קורות החיים שלכם

מערכות בינה מלאכותית עשויות להעמיק את ההטיות הקיימות בארגונים, אבל אפשר לצמצם נזקים

יאיר נתניהו וניר חפץ / צילום: שלומי יוסף

דעה: איך הגיע ציטוט מעוות לכתב האישום נגד נתניהו ומשם לקמפיין פרסומי של "דה מרקר"

בכתב האישום נגד רה"מ נתניהו מופיע משפט לפיו "'דה מרקר' זה לא שאול (אלוביץ')" ● אלא שתמלול השיחה בין יאיר נתניהו לניר חפץ, שממנו נלקח המשפט, חושף כי היה זה דווקא "דה מרקר" שהסכים (ובצדק) להוריד ציטוט רגיש הנוגע לחייו האישיים של בנו של רה"מ ● דעה

אבי ניר / צילום: תמר מצפי

קשת 12 יוצאת למהלכים דרמטיים בשוק התקשורת. מה עומד מאחוריהם ומהם הסיכונים

ערוץ הטלוויזיה החזק בישראל מקדם במקביל שני מהלכים שעשויים לייצר טלטלה בשוק התקשורת ולהוות מנועי צמיחה לחברה ● מהם הסיכונים בהקמת N12 ובחבירה לאקספון?

ארז שמול / צילום: יח"צ

תלמה תיירות ממשיכה להתחמש לקראת ההנפקה בת"א: רוכשת את אמריקן אקספרס נסיעות תמורת 130 מיליון שקל

איסתא, בעלת השליטה הנוכחית בחברה הנמכרת, צפויה לרשום ממכירת מניותיה רווח של כ-74 מיליון שקל ● בדרכה להנפקה, השבוע נודע כי תלמה מתכוונת לרכוש את אתר Smartair תמורת כ-40 מיליון שקל

מייסד אינסייט ג'ף הורינג / צילום: מתוך flickr

צ’קים שמנים והערכות שווי נדיבות: כך הפכה אינסייט לשחקן הכי משמעותי בהייטק הישראלי

קרן אינסייט פרטנרס, שרכשה את השליטה בחברת הסייבר ארמיס, השקיעה באופן שיטתי בסטארט-אפים ישראליים מבטיחים רבים ● מאחורי ההשתלטות עומדים משקיעים תחרותיים ורעבים, שזיהו שבישראל יש הזדמנות בחברות צמיחה

מתחם המרכז הקהילתי בשכונת גילה בירושלים - 7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / הדמיה: איי אל וויופוינט

מאות מיליונים לורטהיימרים, ומה מחפשת הראל בסן פרנסיסקו. כותרות הנדל"ן

רכישה נדל"נית רביעית בחמש שנים לחברת הביטוח הראל בסן פרנסיסקו, מה הם מחפשים שם? איזה אייקון אדריכלי בירושלים עומד לעבור מן העולם, הכתבה הכי מתסכלת שעורכת מוסף הנדל"ן שלנו, הלית ינאי-לויזון, כתבה, והאם התגלה העיוות הגדול ביותר של תוכנית מחיר למשתכן

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

הבורסה סגרה את היום בעליות: ת"א 35 קפץ 0.7%, פריגו ואלוני חץ הובילו את העליות

טבע, שקפצה ב-20% בשני ימי המסחר הקודמים, הוסיפה 0.3% לערכה ● אלוני חץ זניקה ב-3.5% ושיכון ובינוי ב-2.2% ● לאומי שוקי הון: "הסכם הסחר בין סין לארה"ב מגולם במלואו במחירי המניות"

כנס G7 בקנדה, 2018 / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

"האויב הכי גדול של ארצות הברית": החזיתות והעימותים של טראמפ מול האיחוד האירופי

העוינות הכלכלית שצמחה בין ארה"ב לאירופה בתקופת טראמפ מתרחבת גם לאזורים הביטחוניים והפוליטיים ● אירופה, מצדה, בעיקר מחכה ש"תופעת טראמפ" תעבור ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

שורוק (מימין) וגרמן / צילום: איל יצהר, גלובס

בלי פיגומים: הרובוט מפתח תקווה שרוצה לכבוש את עולם הטיח

הסטארט-אפ הקטן Okibo פיתח רובוט שאמור להחליף חמישה זוגות ידיים עובדות, במה שהם מגדירים אחד התחומים הקשים ביותר לאיוש בתחום הבנייה - עבודות טיח בתוך מבנים

חזי בצלאל / צילום: יוסי כהן

חזי בצלאל מצא שותף לאקספון: קשת עשויה לרכוש 50% מהחברה

שתי החברות מתכננות להקים מיזם טלוויזיוני אינטרנטי חדש שייתכן שיהיה בשיתוף-פעולה עם קבוצת RGE ולהתחרות ישירות בהוט, ב-yes, בפרטנר ובסלקום

נתניהו ואדלשטיין / צילום: רויטרס

דעה: אדלשטיין צריך ללכת עד הסוף ולקבוע תקדים

חוות-הדעת שהוגשה השבוע ליו"ר הכנסת בעניין דיוני החסינות מחייבת אותו לבחור: לקיים את החוק ולאבד בכך את אהדת מפלגתו - או להפר את החוק ולומר שלום לכהונה אפשרית במשכן הנשיא ● אלא שיש גם דרך שלישית, והיא עוברת דרך התקדים של כפירה בחוות-הדעת המשפטית ● דעה

מייסדי אפסגון, ניצן שפירא ורן רבנזפט / צילום: אביב קורט

הסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי אפסגון גייס 16 מיליון דולר לאיתור שגיאות באפליקציות ענן

אפסגון הוקמה ב-2017 ע"י ניצן שפירא ורן רבנזפט, ועד היום גייסה כ-20 מיליון דולר בסך-הכול ● הפלטפורמה שפיתחה החברה מספקת ניתוח אוטומטי מלא של אפליקציות ענן בסביבת מיקרו-סרוויסים

משה ברקת / צילום : רפי קוץ

ברקת על סוכנויות ביטוח של חברות כרטיסי אשראי: "צריך לדעת שאין מדובר רק בתחרות טורפנית לזמן קצר"

לאחר שרשות התחרות נתנה אור ירוק להקמת סוכנות ביטוח בבעלות חברת כרטיסי אשראי, הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת, מבהיר מהם תנאיו ושיתיר זאת רק לסוכנות אובייקטיבית שתפעל מול מגוון חברות ביטוח

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

דעה: השבוע ביאסת קשות, יולי אדלשטיין

השבוע לימד אותנו יולי אדלשטיין שאם תנסה להשאיר את העוגה שלמה, בסוף תאכל אותה ● דעה

בנייה בירושלים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"ההון הנדרש לרכישת דירה בת"א יותר מהכפיל את עצמו בחלק מהשכונות"

באילו ערים יש הכי הרבה עסקאות, איפה הכי השתלם לרכוש דירה, ומה קורה בשוק היוקרה? ● אתר מדלן עשה סיכום של שוק הנדל"ן בעשור האחרון, ואלה שלוש המגמות החשובות 

 

לאן נעלם דוח הגירעון באתר משרד האוצר? / צילום מסך של אתר משרד האוצר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האם המסמך עם תחזית הגירעון של האוצר הועלם כדי לא לפגוע בסיכויי הליכוד בבחירות?

המסמך, שהוצג השבוע בפני ישיבת הממשלה, נעדר מאתרי הממשל הרשמיים ובניגוד לשנים קודמות אינו זמין לציבור הרחב ● אולי זה קשור לכך שבליכוד רואים בו מסמך פוליטי שיכול לפגוע בסיכויי ההצלחה בבחירות

הכרזת סל התרופות / צילום: משרד הבריאות, יח"צ

גם בלי ממשלה: אילו תרופות נכנסו לסל התרופות ואילו נשארו בחוץ?

ועדת סל התרופות הכריעה היום אילו תרופות חדשות יכנסו לסל התרופות במימון של 500 מיליון שקל שהתווספו לסל

סתיו שפיר / צילום: יח"צ

לא מבינים איך סתיו שפיר מצאה את עצמה ללא בעלי ברית ומחוץ לכנסת? זה ההסבר

חברת הכנסת סתיו שפיר, שצמחה במחאה החברתית, הביאה רוח לחימה אקטיביסטית גם לכנסת • אלא שאויבים שצברה מימין ומשמאל טוענים שהיא עסוקה רק בתדמית • למרות שפרשה, שפיר עוד לא אמרה את המילה האחרונה ● ניתוח

שדרות בפארק / הדמיה: סטודיו אנטון ברונשטיין, יח"צ

אור ירוק לבניית שכונה בת למעלה מאלף דירות בצפון שדרות

ארבע שנים אחרי שאושרה תוכנית לבניית שכונה חדשה בת למעלה מ-1,000 דירות בצפון העיר, חתמה הוועדה המקומית על מתן היתרי בנייה למאות דירות ● "ראש העירייה: "למרות שגרת חירום של 20 שנה העיר מתפתחת"