דעה: פרידן לא יכול להשלים עם העובדה שהוא טוב כמו ביטון

טוב שהחרא צף, טוב שריחו מציף את כולנו, שחורים ולבנים ■ כך הוא כופה על הכול להכיר במציאות, ולהתחיל לחשוב מחדש מי אנחנו ומה אנחנו רוצים או יכולים להיות ■ דעה / סטלה קורין-ליבר

אודי פרידן / צילום: אריק סולטן
אודי פרידן / צילום: אריק סולטן

הערב (ג'), במגזין "פירמה" של "גלובס", יראה אור ראיון בלתי-מואר עם הפרסומאי אודי פרידן. קטעים ניתן לקרוא כבר באתר "גלובס". על פרידן כתוב כי הוא "אחד מאנשי הפרסום המובילים בישראל, שמשרדו מפרסם ענקיות מזון ובנקים...", ועוד כהנה וכהנה הישגים מופלאים, גדולים ובעיקר מה שמקובל להגדיר כמצליחים.

פרידן, בהמשך לדברי ענת וקסמן ויאיר גרבוז יוצא מהארון. וזה בריא וטוב. לזכותם של השלושה ייאמר, כי הם בסך-הכול הביעו בקול רם את מה שחבריהם לשכבה, לתודעה, למיליה, לעדה, לשכונות, למצב, מעדיפים ללחוש בינם לבינם.

הפריצה החוצה של השיח הגזעני-עדתי הזה, לא בולטת סתם. ההגמוניה מתחילה להרגיש את הקץ. שכבת המוטבים שנהנו מלשד הארץ וזרקו מאחור את הקליפות, לפריפריות, לערי הפיתוח ולשיכוני הרכבת - מבינים שהארץ מתנדנדת מתחתם. הם מסמנים את זה במילה "ביבי", ושופכים עליו הכול. אבל גם הם יודעים שה"ביבי" (עליו אומר פרידן שהוא "השטן, איש רע, לא ישר, סכסכן, פלגן ונוכל") זאת רק העילה, הקליפה של הר הגעש שכבר התפרץ, והלבה שלו מאיימת לשטוף את "האליטה" ולהחליף אותה. "הם" הולכים להיות "אנחנו". התוצאה: ההגמוניה מתגוננת, האליטה יוצאת למלחמת הישרדות - וזה רק יגבר. ויחריף.

תחת ההגדרה האישית "אני רואה דברים שאחרים לא רואים", אומר הפרסומאי: "רגשי הנחיתות הכל-כך עמוקים שטבועים אצל המזרחים, מביאים לשנאת הגזע הלבן האשכנזי". על מצביעי נתניהו בבחירות הוא אומר: "אנשים עם רמת השכלה והכנסה לא מהגבוהות, ולא הכי מפותחים...". "מזרחים לא מאמינים למזרחים. הם לא מאמינים בעצמם ולכן לא מאמינים שמישהו כמותם יכול להיות מנהיג". "האלימות והשתוללויות של הישראלי המכוער קורות יחסית פחות בתל-אביב, רואים את זה יותר ככל שגולשים לפריפריה... תל-אביב נהייתה יותר מערבית-ליברלית, והצד השני הלך לקנאות ולשנאת תל-אביב. זה שתי מדינות לשני עמים, תל-אביב ומה שלא תל-אביב".

הוא מרגיז? חלקנו (שחרחרים, לבנבנים או פפיטה, אותם ריבועי שחור-לבן כפי שנראית המפה הגנטית של מרבית ילדינו) יגידו: בטח, איך אפשר שלא לרתוח? ואני אומרת: אותי זה לא מרגיז. אני דווקא רואה בזה את הטוב. את התיקון. את ההוכחה שהמהפכה כבר כאן.

הוא הבריון השכונתי העכשווי, בריון קולוניאליסטי חסר רגישות ומודעות עצמית? אתם אולי תאמרו כן! אני אומר: "זה מה שהוא, כך גידלו אותו, ומזה הוא מתפרנס לטוב ולרווחה, גם אם היא באה על-חשבון אחרים. אז למה שלא ייאחז בזה בכל כוחו?". הוא מודל הגזע הלבן? כן, ואני הגזע השחור. על הטוב, התבונה, ההיסטוריה, הסבלנות והסובלנות. הוא העבר ואני ועדת מוצאי - הם העתיד.

רגשי נחיתות? ההיפך הוא הנכון

הבחירות האחרונות היטיבו עם החברה הישראלית. הן קילפו את הכאילו-פתיחות המתסכלת, את ההיררכיה המוכחשת שכפתה חוויית חיים שקופה על רבים וטובים. טובים ורבים המנווטים את חייהם אל מול מי שתופסים עצמם כבעלי-הבית שישראל האולטימטיבית חייבת להיות רק בצלמם ואך ורק בדמותם, כשכל האחרים - הם המקורות שמהם צריכה ההגמוניה האשכנזית הלבנה להתעשר, להרגיש טוב, להתהדר מעל.

וזה כאשר כל אותם אחרים, הם-הם הרבים הטובים, שחיים, עובדים, מתפרנסים קשה, מגדלים ילדים, שולחים אותם לצבא, לעבודה, שמצליחים לקיים חיים למרות הכול. הם הרבים והטובים שמתמודדים עם מבט מנמיך שמסמן גבולות גזרה. פרידן כמו רבים מחבריו מאשים את הרבים והטובים האלה, שהם בעלי רגש נחיתות. רק שההיפך הוא הנכון.

אלה אנשים שאף שאינם נמנים עם מחזיקי הפריבילגיות מלידה, על אף וחרף זאת שההגמוניה מסמנת להם מכל עבר שהם פחות - מזדקפים עכשיו ותובעים לפרק את המבנה וההיררכיה שעושה עימם עוול מאז שעלו הנה ממדינות המזרח. כמו במאבק הפמיניסטי שהסיט אלימות גברית כלפי נשים שהתחצפו והעזו לקרוא תיגר על מבנה הכוח הנותן יתרון לגברים, גם כאן אך טבעית האלימות האשכנזית המופנית ליוצאי מדינות ערב ותרבותם הקוראת תיגר על המבנה המעוות והשקוף שהתקבע כאן מאז העליות הראשונות.

פרידן לא יכול להשלים עם העובדה שהוא טוב כמו ביטון. אמרו לו בבית שהוא יותר, אבל הוא הרי לא באמת יותר. אז מה עושים אנשים כפרידן, גרבוז או וקסמן ושות'? הם מנמיכים בכוח את ביטון ואת בוקובזה גם. פרידן הוא פרידן, זה עם התיאורים וההצלחות, לא כי הוא יותר טוב, יותר חכם, יותר משהו - אלא כי נולד עם 'פור' מובנה, עם היתרון שמקנה קבוצת השייכות. הוא נולד לקבוצת האידיאל שאפשרה לו לנוע במרחב הישראלי בקלות רבה יותר, עם דלתות פתוחות הרבה יותר מאותם אחרים שהוא עצמו מגדיר כטובים פחות ממנו.

טוב שהחרא צף, טוב שריחו מציף את כולנו, שחורים ולבנים. כך הוא כופה על הכול להכיר במציאות, ולהתחיל לחשוב מחדש מי אנחנו ומה אנחנו רוצים או יכולים להיות.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988