נאבק להתמחות בעריכת דין תוך הליך פשיטת-רגל - וניצח

רפאל נירי איתן עתר נגד הוועד המרכזי של לשכת עוה"ד, שסירב לרשום אותו כמתמחה בשל העובדה שהתנהל נגדו הליך פשיטת-רגל, אף שהוא טרם הוכרז כפושט-רגל

עורכי דין / צלם: יוסי זמיר
עורכי דין / צלם: יוסי זמיר

בעל תואר במשפטים שמתנהלים נגדו הליכי פשיטת-רגל אך טרם הוכרז כפושט-רגל, זכאי להתמחות בעריכת דין, ואין לשלול ממנו את הזכות להתמחות - כך קבע אתמול (ד') בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בקבלו עתירה שהגיש המתמחה, רפאל נירי איתן, נגד הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין שסירב לרשום אותו כמתמחה.

ב-31 במארס 2012 פנה איתן ללשכת עורכי הדין בבקשה לאישור רישום התמחות. איתן הצהיר כי פתח בהליכי פשיטת-רגל בתיק פשיטת-רגל, וכי ניתן צו כינוס בעניינו.

כעבור שבוע קיבל איתן הודעת דואר אלקטרוני מטעם המנהל המקצועי במערך ההתמחות בלשכת עורכי הדין, המבהירה לו כי הלשכה, כמדיניות, אינה מאשרת התמחות למי שמצוי בכינוס נכסים ובהליכי פשיטת-רגל, וזאת עד לקבלת הפטר סופי.

לפיכך, הוצע לאיתן למשוך את בקשתו, תוך שהודגש כי בקשתו איננה מאושרת בשלב זה. במקביל נאמר לו כי הוא זכאי לשימוע בעניין.

איתן ניגש להליך השימוע, אך גם בסופו של הדיון החליטה ועדת ההתמחות שלא לאשר לו להירשם להתמחות. וזו לשון ההמלצה:

"מדובר במבקש אשר הסתבך לפני כעשור בחובות עסקיים והיה מוכרז תקופה כחייב מוגבל. לאחרונה הגיש בעצמו בקשה להכרזה כפושט-רגל, והיום הוא מבקש מהלשכה להתחיל התמחות. כפי שנקבע בהחלטות קודמות, ברור שמי שהוכרז כפושט-רגל לא יכול להיות עורך דין. נגד המבקש ניתן צו כינוס בחודש ינואר 2014. היקף החובות מעל מיליון וחצי שקל. אנו מאמינים כי למבקש נימוקים להיות פושט-רגל, אלא שהחוק לא מאפשר לפושט-רגל להיות עורכי דין".

לא פושט-רגל

איתן לא ויתר על הזכות להתמחות והגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בטענה כי מוסדות הלשכה נגועים בניגוד עניינים ושיקולים זרים, בהיותם, מחד גיסא, פועלים לשם הגבלת המצטרפים לשירותיה, ומאידך גיסא בעלי הסמכות בחוק להסמיך מצטרפים חדשים למקצוע עריכת הדין.

עוד הוא טען לשרירות, שיקולים זרים ועינוי דין, בכך שהחלטת הלשכה לסרב לבקשתו הפרטנית ניתנה רק לאחר 7 חודשים מיום הגשת הבקשה.

ביתר פירוט נטען כי למשיבה אין כל סמכות להגביל את התמחות העותר בהיעדר הוראה מפורשת לעשות כן ובהיקש מסעיף חוק שאינו חל בעניינו, כל זאת תוך שלילת זכותו היסודית לחופש העיסוק.

יתרה מזאת, נטען כי הליך פשיטת -גל אינו מהווה "עובדה אחרת" המצביעה על כך שהמועמד אינו ראוי לשמש כעורך דין על-פי סעיף 27 לחוק.

מנגד, הלשכה טענה כי יש להתמקד בשאלה המשפטית לגופה: האם נהגה כדין שעה שסירבה לרשום כמתמחה את מי שמצוי בהליכי פשיטת-רגל ועתיד להיות מוכרז כפושט-רגל, זאת על-פי בקשתו שלו.

הלשכה טענה כי על-פי אמת-המידה שנקבעה בסעיף 27 לחוק, מי שאינו ראוי להיות עורך דין אינו יכול להיות מתמחה, שכן ההתמחות אינה עומדת בפני עצמה כי אם נועדה להכשיר את המתמחה להיות עורך דין, ולשם כך בלבד.

לגופן של נסיבות המקרה, הלשכה סבורה כי פושט-רגל אינו ראוי להיות עורך דין. לטענת הלשכה, בין היתר, הדבר נלמד מן הרציונל של הוראות החוק, כמו גם מן השכל הישר, שכן אדם אשר אינו עומד בהתחייבויותיו אינו יכול לשמש כעורך דין האמור לשאת באחריות לכספי הזולת, לייצג אנשים בנושאים הרי-גורל ולשמש כ"קצין בית המשפט".

השופטת צילה צפת קיבלה, כאמור, את עתירתו של איתן, וכתבה כי "נסיבות המקרה אינן מחייבות מתן הכרעה בשאלה אם פושט-רגל רשאי להירשם כמתמחה, שכן עסקינן בעותר שטרם הוכרז כפושט-רגל".

לדברי השופטת, "המדובר בעותר שנקט הליכי פשיטת-רגל, ניתן צו כינוס בעניינו, ברם טרם הוכרז כפושט-רגל, ואף לא מתחייב כי יוכרז".

השופטת ציינה כי "הפגיעה בחופש העיסוק מחייבת פרשנות דווקנית ומצמצמת לדבר החקיקה עליו מתיימרת הלשכה להסתמך. פרשנות הלשכה את הוראות החוק מפלה ופוגעת לרעה אך בציבור המתמחים, בעוד שפקיעת חברותם של עורכי דין תחול אך ורק במועד הכרזתם כפושטי-רגל ולא ממתן צו כינוס".

יתרה מכך, לדברי בית המשפט, "פרשנות הלשכה נוגדת את העיקרון הבסיסי העומד כנר לרגליה, כפי שנטען בגדרי העתירה, לפיו 'מי שאינו ראוי להיות עורך דין - אינו יכול להיות מתמחה'. מכאן, על דרך החיוב, יש לומר כי 'מי שראוי להיות עורך דין - ראוי להיות מתמחה'. כאמור, חברותם של עורכי דין בלשכה פוקעת על-פי סעיף החוק, אך לאחר הכרזתם כפושטי-רגל, ולא במהלך הליכי פשיטת-הרגל בטרם ההכרזה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988