כחלון, נתניהו ופלוג סיכמו עקרונית על הרפורמה בבנקים

רה"מ, נגידת בנק ישראל ושר האוצר הבא הגיעו להבנות בנוגע לשינוי הרגולציה, תיקון חוק נתוני אשראי, קידום ביטוח פיקדונות ושיתוף תשתיות בין הבנקים

בנימין נתניהו, משה כחלון וקרנית פלוג / צילומים: קובי גדעון-לע"מ ואיל יצהר
בנימין נתניהו, משה כחלון וקרנית פלוג / צילומים: קובי גדעון-לע"מ ואיל יצהר

חמשת הנושאים המרכזיים לטיפול הממשלה החדשה בשנתה הראשונה גובשו בהסכמה בדיון על הרפורמות בבנקאות. בדיון השתתפו ראש הממשלה בנימין נתניהו, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ושר האוצר הבא משה כחלון, על הצוותים והיועצים מהצדדים והכלכלנים שהוזמנו.

הרגולציה הפיננסית. הדיון בעניין איחוד על הרגולציה הפיננסית זכה להבנה כללית שיש לשנות את המצב הנוכחי של פיזור סמכויות, ששונות זו מזו בהתייחסות, בהוראות ובפיקוח, ואת הסתירות הקיימות בין הפיקוח על הבנקים, רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון ורשות ההגבלים. עם זאת, הצעה שהועלתה להקים מועצה פיננסית ממלכתית ועצמאית, שתרכז את מכלול הרגולציה והפיקוח הפיננסי, זכתה להתנגדות נחרצת של הנגידה פלוג. בעיקר משום שהמשמעות היא הוצאת הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל. נתניהו הודיע כי הוא מסרב לקבל החלטה שהנגידה מתנגדת לה, וההחלטה שהתקבלה היא לבדוק את הנושא ולהמשיך בדיונים.

חוק נתוני אשראי. התקבלה הסכמה בין הנוכחים לתיקון חוק נתוני אשראי, או לחילופין מציאת דרך אחרת שתספק נתונים חיוביים על לקוחות קמעונאיים, ולא רק שליליים, כפי שקבוע בחוק הקיים. דירוג אישי של לקוח מסיר את מונופול המידע המצוי היום בעיקר בידי שני הבנקים הגדולים והופך את הלקוחות הקמעונאיים לשבויים. מערך דירוג, או "תעודת זהות בנקאית" יעילה, עצמאית, שלא תהיה תלויה בבנקים עצמם, תאפשר ללקוחות טובים, בעלי יכולת ומודעות החזר מוכחת, תנאים מועדפים באשראי. דירוג אשראי אישי, שמבוצע על ידי סוכנויות מידע שקיבלו רישיון, מקובל ברוב הארצות המפותחות.

ביטוח פיקדונות. למרות שהתקבלה הסכמת כל הצדדים לבדוק את העניין באופן חיובי ולקדם אותו, יש לציין כי הסכמות כאלה חזרו והתקבלו, כל כמה שנים וכמעט בכל ממשלה, מאז 1969 כאשר בנק ישראל הוציא טיוטת הצעת חוק ראשונה בעניין.

שיתוף תשתיות. כחלון הביא את זה מניסיונו בקידום התחרות בסלולר. הוחלט להתחיל לעבוד במקביל על קידום הקמת תשתית מיחשובית, גם במימון המדינה, שתאפשר לשחקנים חדשים להכנס לפעילות בלי שיצטרכו לפנות הון רב לביצוע השקעות בתשתיות מחשוב. ייבדקו גם אפשרויות לחייב בנקים גדולים בעלי מערך מחשוב עצמאי לאפשר לשחקנים חדשים "לרכוב" על התשתיות שלהם, תוך קביעת מחיר מפוקח. כמו כן, תיבחן הדרך שבה נוקט בנק יהב, שתלוי היום במערך המחשוב של הפועלים. יהב התקשר עם חברה מתאגיד TATA ההודי, ורוכש מערכת קיימת, המצויה בשימוש מאות בנקים בעולם, שתתואם עבורו.

הפרדת חברות האשראי מהבנקים. נושא שנדון בהרחבה, אולם לא הגיע להסכמה מעשית, נוגע להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אחת מתוכניות הדגל של כחלון. אמנם נהוג לחשוב שבנק ישראל מתנגד לצעד הזה, אולם הנגידה, באותו דיון, אמרה שהיא בעד, אבל רק אחרי שתימצא דרך שתבטיח שההפרדה לא תביא לנזקים, לא תוריד את נגישות הציבור לאשראי ולא תביא לגידול בגובה העמלות. אתמול התראיינה ב"גלובס" אילנית מדמוני, האחראית על תחום כרטיסי האשראי בבנק ישראל, ואמרה בעניין זה: "זה צעד שיכול להיות דרסטי. צריך לראות מי קונה את הגופים האלה ולוודא שלא מעבירים את הריכוזיות למקום אחר... ועם זאת, ההפרדה לא תגביר את התחרות. צריך לראות מי קונה את הגופים האלה, ולראות שלא מעבירים את הריכוזיות למקום אחר. האם מכירה כזו תוזיל את העלויות לצרכן?".

חלוקת אשראי. בנקאות הוא אחד הנושאים המרכזיים בתוכניות של כחלון. בסוף פברואר השנה, בעיצומה של מערכת הבחירות, אמר כחלון כך: "עסקים קטנים מעסיקים שליש מהעובדים במשק, אבל מקבלים 3% מהאשראי. זה לא הגיוני. הגיע הזמן לאשראי צודק יותר. גם הרגולציה פה עקומה: אנחנו בחצי הדרך להיות רוסיה, במקום להיות ארה"ב. בארה"ב הכל מותר חוץ ממה שאסור ובארץ הכל אסור חוץ ממה שמותר, הגיע הזמן שנהיה יותר כמו אמריקה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988