ח"כ מרגלית מגייס בארה"ב תמיכה בשת"פ עם פלסטינים

האמריקאים מתחילים להשלים עם האפשרות שתהליך השלום לא יחודש בקרוב ומיזמי השת"פ שמוביל מרגלית מצטיירים בעיניהם כתחליף ראוי ■ משקיעים במדינות ערביות מגלים עניין

אראל מרגלית / צלם: איל יצהר
אראל מרגלית / צלם: איל יצהר

על רקע הקשיים בהתנעה מחודשת של תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, ורתיעה של ממשל אובמה מהפעלת לחץ על ישראל בסוגיה הפלסטינית בתקופה המכריעה שלפני הבשלת הסכם גרעיני פוטנציאלי עם איראן, מתחילה וושינגטון לגלות עניין בתהליכים חלופיים בעלי אופי כלכלי, לרבות מיזמי שת"פ בין גורמים ישראלים ופלסטינים, שאינם תלויים בגחמות הפוליטיות של ממשלת נתניהו. ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני), שמקדם שורה של מיזמים כאלה, רואה בעמדה החדשה שמתחילה להתגבש בממשל חלון הזדמנויות והוא נחוש לנצל את החלון הזה ולהשאירו פתוח למרות, ואולי בגלל, הקיפאון בתהליכים הפוליטיים.

הרקע: על פי דיווח ב"פורין פוליסי מגזין", בשבוע שעבר, לוחצת ארה"ב על צרפת ובעלות ברית אחרות להפסיק לדחוף הצעת החלטה במועצת הביטחון, שמיועדת להתניע את שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים. האמריקאים מבקשים לדחות את המהלך לפחות עד אחרי סיום המו"מ הגרעיני עם איראן, ואולי אפילו להמתין למועד מאוחר יותר, עד שהממשל ישיג את תמיכת הקונגרס בהסכם. עד עתה לא נקבו האמריקאים בתאריך מדויק שבו הם יהיו מוכנים לדון בסוגיה הישראלית-פלסטינית במועצת הביטחון. "זה מעורפל מאוד", אמר דיפלומט שמודע למגעים בין ארה"ב לצרפת.

המאמץ האמריקאי מעורר חששות בקרב דיפלומטים לא ישראלים, שייתכן שארה"ב החליטה לחזור בה מתכניותיה לקדם שלום במזה"ת במסגרת או"ם. בוושינגטון יש אפילו הערכות שהממשל ימשוך ידיו כליל מתהליך השלום בגלל החשש שלא יעלה בידו להאכיל את ישראל שתי צפרדעים בבת אחת, או זו אחר זו, בתקופה הקצרה יחסית שנותרה לברק אובמה בבית הלבן: הסכם עם איראן וחזרה לגבולות 67, שביסוד כל הסכם עם הפלסטינים.

את החלל שעלול אפוא להיווצר ביחסי ישראל והפלסטינים שואף ח"כ מרגלית למלא. הוא שב בסוף השבוע לירושלים כתום ביקור עבודה בארה"ב, שבו ניסה לעניין פקידי ממשל וגורמים עסקיים ציבוריים ופרטיים בשורה של מה שהוא מכנה "מרכזי פיתוח כלכליים" לאורכה של מדינת ישראל, מאזור מגידו - ג'נין בצפון ועד אזור אילת- טאבה בדרום. בחלק מהפרוייקטים מתוכננת גם השתתפות ירדנית ומצרית. הוא מקדם גם שיתופי פעולה בין ישראל לירדן. פרוייקט פוטנציאלי גדול יהיה התפלת מים בשטחה של ירדן וניצול המים לפיתוח חלקאות מדברית.

"האמריקאים אומרים, 'תנו לנו פרוייקטים'", אמר מרגלית בראיון ל"לגלובס". "הם מודים שהם אינם יודעים מה יקרה עם תהליך השלום ולדעתם פרוייקטים משותפים הם צעדים בוני אמון שעשויים להכשיר את הקרקע להסכם ישראלי-פלסטיני בעתיד הרחוק יותר. האמריקאים מחפשים מיזמים קונקרטיים, והם עשויים להשתתף בהם בצורות שונות, לרבות הזרמת כספים באמצעות סוכנויות ממשליות ואולי אפילו הכרזה על מיזם תעשייתי פוטנציאלי מסוים כעל אזור סחר חופשי, שיוכל ליצא תוצרתו לארה"ב ללא מכס או במכסים מופחתים. לישראל יש ניסיון עם אזורים כאלה".

"למה אני מייחס לכך חשיבות רבה כל כך? - כי מדובר בפרוייקטים תכליתיים", הוא מוסיף. "אנשים בישראל יכולים לגלות ספקנות לגבי זכות השיבה, למשל, או לגבי כל היבט אחר שנוי במחלוקת בהסכם אפשרי עם הפלסטינים. אך כשמודבר בפרוייקט כלכלי מוחשי, ישראלים רבים יסכימו לקנות זאת. הם יראו בכך צעד הגיוני. פרוייקטים כאלה עשויים להוציא את המשחק מהידיים התובעניות של הפוליטיקאים ולשים אותו בידי מנהיגות אזורית ומנהיגות עסקית. פרוייקטים כאלה יכולים לפרוץ דרך".

מרגלית נפגש בוושינגטון עם פקידי הסטייט דיפרטמנט, ובהם הדי אמר, סגן הנציג האמריקאי המיוחד למגעים בין ישראל לפלסטינים ואיש המפתח למגעים עם עזה; עם מחוקקים על גבעת הקפיטול, ובהם סנטור צ'אק שומר, שיהיה ראש הסיעה הדמוקרטית בסנט עם פרישתתו של המנהיג הנוכחי; עם ראשי לשכת המסחר הארצית של ארה"ב, שמחזיקה משרד לקידום קשרים כלכליים בין ארה"ב לבין ישראל ומדינות אחרות במזה"ת; וכן עם אקדמאים באוניברסיטת הארווארד. בכל הפגישות האלה הביעו הנוכחים עניין בפרוייקטים משותפים לישראלים ולפלסטינים. הוא אף נפגש עם קבוצות של יזמים ישראלים ישראלים בניו-יורק ובבוסטון וקרא להם להשתתף בפרוייקטים האלה.

לדברי מרגלית, הוא קיים בעבר מגעים עם קבוצות של משקיעים פלסטיניים שמעוניינים להשתתף במיזמים, והוא מודע גם לעניין של משקיעים ממדינות המפרץ הפרסי בפרוייקטים אלה. מרגלית , מייסד קרן הון הסיכון JVP, מקדם את הפרוייקטים האלה כראש שדולת הדרום והצפון בכנסת.

בפגישותיו בארה"ב מנה מרגלית חמישה אזורים למיזמי שיתוף פעולה בין ישראל לפלסטינים, ירדן ומצרים:

■ מגידו/גלבוע/עפולה - שכם/ג'נין: הקמת אזור תעשיה עם 250 דונמים בצד של ג'נין ו-250 דונמים בצד הישראלי. בג'נין כבר גובשה קבוצת משקיעים לצד הערבי. ישראל מחפשת משקיעים לצד הישראלי. יחדיו יהוו שני הצדדים אזור פיתח כלכלי שעשוי להתמקד בטכנולוגיות חקלאיות ובקלינטק. קבוצת המשקיעים העתידית תכלול, כך מקווים, משקיעים מישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן ומדינות ערביות אחרות. מתגבשת קבוצה של משקיעים ממדינה ערבית שישראל אינה מקיימת עמה יחסים דיפלומטיים. ישראל מנסה לגייס תמיכה בינלאומית בביטוח סיכונים פוליטיים.

■ ירושלים - עטרות: לפרוייקט הזה מתוכננים שני מגזרים - מגזר עטרות שיהווה אזור סחר חופשי ליצוא של מפעלי "תעשיה בסיסית" ישראליים ופלסטיניים; ומגזר ירושלים, שיוקמו בו שניים, שלושה מרכזי טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם מרכזים של פעילות פיננסית ותרבותית, בלב העיר, במימון משקיעים מישראל, הרשות הפלסטינית וממדינות אחרות.

■ מערב הנגב/נחל עוז - מצרים: התכנית היא להחיות את אזורי התעשיה של ארז ונחל עוז ולהפוך אותם לאזורים של תעשיה שיתופית, שתספק תעסוקה לתושבי האזור וסחורות שישונעו דרך מעבר ארז. הקהיליה הבינלאומית אמורה לערוב לשת"פ האזורי. משקיעים מישראל, הרשות הפלסטינית ומצרים יהיו שותפים פטנציאליים באזורי התעשיה.

■ ירושלים - רמאללה: מתכוננת הקמת מרכזים טכנולוגיים בתמיכת חברות רב-לאומיות.

■ טאבה-אילת/איילות-עקבה: שותפות בין ישראל, ירדן ומצרים בפרוייקטים של אנרגהי מתחדשת, קלינטק וחקלאות ימית.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988