גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשתעלה הריבית בארה"ב: השוק יתאים עצמו לפד או להיפך?

לקראת העלאת הריבית הצפויה בארה"ב, ניכרים כעת פערים בין עקום התשואות של האג"ח הממשלתיות האמריקאיות לבין העקום המשתקף מהצהרות הבנק המרכזי ■ אז מי "צודק", ומה יהיו ההשלכות של כל תרחיש על שוק האג"ח בארה"ב, ועל זה בישראל

ג'נט יילן / צילום: רויטרס
ג'נט יילן / צילום: רויטרס

הוויכוח על מועד העלאת הריבית בארה"ב, שיעורה ומידת ההדרגתיות שלה מתנהל זה יותר משנה, ובבסיסו מונחת השאלה מה תהיה עוצמתה העתידית של ההתאוששות הכלכלית בארה"ב בכמה פרמטרים בסיסיים: קצב הצמיחה בכללותו, ובאופן ספציפי יותר - התאוששות הפעילות הנדל"נית, התעסוקה ושיעור האבטלה, עליית השכר, ושיעור האינפלציה.

הפד עצמו מרבה לומר, שמכיוון שכל אלה אינם ידועים בוודאות, הרי החלטותיו תיגזרנה מהנתונים הכלכליים השוטפים. הפד מעוניין לוודא, שמצד אחד הוא אינו מעלה את הריבית מוקדם מדי או חזק מדי, שמא הוא יואשם בכך שחנק את הצמיחה וזעזע שלא לצורך את השווקים הפיננסיים; מצד שני, הוא גם אינו רוצה להעלות את הריבית מאוחר מדי - סיטואציה שבה השוק יכתיב לו את החלטותיו. בבחירה בין שתי האפשרויות הרעות האלה, התנהגות הפד עד כה מצביעה על כך שהוא "מעדיף" את האפשרות השנייה, ובינתיים השוק מקל עליו מאוד את המלאכה.

הפד מרבה לתקשר עם השווקים הפיננסיים, בין אם על ידי ההודעה הרשמית שהוא מפרסם אחרי כל החלטה שלו, בין על ידי מסיבת עיתונאים שמקיימת נשיאת הפד, ג'נט ילן, הופעותיה בקונגרס ואמירות שמפזרים חברי הפד בהזדמנויות שונות. כל מילה בהודעות הרשמיות נבחנת בזהירות על ידי השווקים ומתורגמת באמצעות תגובותיו.

בין חברי הפד יש חילוקי דעות, אפילו קוטביים, לגבי הסוגייה. ה"נצים" התובעים העלאת ריבית קרובה, ולעומתם ה"יונים" המעדיפים להמתין עם העלאת הריבית, אפילו ל-2016.

בינתיים השווקים הפיננסיים מאמצים את הגישה היונית ואף מעבר לכך. כיצד אנחנו יודעים מה חושבים השווקים? על ידי בחינת הריביות הנגזרות ממחירי החוזים העתידיים. בחינה כזו מראה, שהשווקים סבורים, כי הריבית תתחיל לעלות באוקטובר השנה, וקצב עליית הריבית יהיה איטי מאוד, כך שבסוף 2016 הריבית תעמוד על 1.1%, בסוף 2017 על 1.7%, ובסוף 2018 על 2.4%.

לעומת זאת, עקום הריביות העתידי, על פי הצהרות הפד, נראה כך: ריבית של 1.6% בסוף 2016, 3.1% בסוף 2017, ו-3.8% בסוף 2018. כלומר, השווקים הפיננסיים "החליטו" שתוואי העלאת הריבית יהיה הרבה יותר איטי מאשר התוואי שעולה מן הפד.

מי "צודק" - הפד או השווקים? ומי "יתאים" את עצמו למי - הפד לשווקים, או השווקים לפד? אם הפד יתאים את עצמו לשווקים, אז מבחינת שוקי המניות, וביתר שאת מבחינת שוקי האג"ח, אין בעיה. התשואות הנמוכות לפדיון יכולות להישאר על מקומן, פחות או יותר.

השאלה הבעייתית יותר היא מה יקרה אם השווקים, השאננים כרגע, יצטרכו להתאים עצמם לתוואי של הפדרל ריזרב?

במקרה כזה התגובה עלולה להיות אלימה. מה זה "אלימה"? ירידה של יותר מ-5% באג"ח ל-10 שנים, למשל; וגם זה במקרה שלא תירשם תגובת יתר בגלל אפקט ההפתעה.

ומה לגבי המניות? במקרה זה עלולה התגובה להיות אלימה אף היא ולקטוע כ-7 שנים של עליות כמעט רצופות בשווקים, לפחות לזמן מסוים.

ומה באשר לישראל?

עקום התשואות של שוק האג"ח הממשלתיות בישראל נמוך - לא רק מ"עקום התשואות האמריקאי של הפד", אלא גם מעקום התשואות של השוק האמריקאי, שנמוך בעצמו מזה של הפד. כלומר, התשואות לפדיון שניתן לקבל בשוק האג"ח הישראלי הן הנמוכות ביותר (ראו גרף).

מצב אבסורדי זה החל להיווצר בחודש ספטמבר 2014 ורק העמיק מאז, בזכות הפחתות הריבית הניכרות שביצע בנק ישראל. זאת, למרות הדירוג הנחות, כמובן, של אג"ח ממשלת ישראל לעומת אג"ח ממשלת ארה"ב, הסיכונים המיוחדים לישראל, והסטטיסטיקה ההיסטורית שמלמדת שבמשך כל 15 השנים האחרונות, למעט פרק זמן קצר מאוד (במאי 2007), וכמובן בחצי השנה האחרונה, אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים נסחרו בתשואות לפדיון שהיו גבוהות משמעותית מארה"ב.

המרווחים נעו בדרך כלל בין 2.5%-3.5% בשיא, והמרווח המייצג בשנים האחרונות נע בין 2%-3% תשואה עודפת לשנה, שאיגרות החוב של ממשלת ישראל העניקו בהשוואה לאג"ח ממשלת ארה"ב.

ברור, עם זאת, שבמצבים האלה גם הריבית הבסיסית בישראל הייתה גבוהה בהשוואה לארה"ב. למשל, בשנת 2011 כאשר המרווח עמד על ממוצע של כ-250 נקודות, הריבית בישראל נעה סביב 2.5%, בעוד הריבית בארה"ב הייתה ברמה דומה להיום, של 0%-0.25%. כיום, בשל האפשרות להמשך הורדת ריבית בישראל אף אולי מתחת לאפס, קרי ריבית שלילית, המרווחים בתשואות לפדיון בין ישראל לארה"ב רק הולכים ונהיים שליליים יותר.

אז מה יהיה גורל הריבית בישראל וגורל איגרות החוב לטווח ארוך של ממשלת ישראל, כאשר הריבית בארה"ב תתחיל לעלות ואיגרות החוב מעבר לאוקיינוס ישנו כיוון וירדו?

דוגמה לכך קיבלנו בתחילת החודש. התשואות באירופה החלו לעלות בחדות כאשר, לדוגמה, התשואה לפדיון של אג"ח ל-10 שנים בגרמניה עלתה מרמה של 0.07% ל-0.7%, תוך ירידה של כ-5% במחיר. איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדו באותו פרק זמן בכ-2.5%, ואלה ל-30 שנים ירדו ב-7%. זאת, ללא העלאת ריבית.

הסיבה לירידה? תמיד אפשר להיתלות בנתון כלכלי כזה או אחר, אבל האמת היא שאין סיבה. פשוט עצבנות לנוכח הרמה הגבוהה של מחירי איגרות החוב שם והעלייה האחרונה במחירי הנפט. הדבר הביא לירידות חדות באיגרות החוב הארוכות ולעליית התלילות (פער התשואות בין אג"ח ל-10 שנים לאג"ח לשנתיים) במרבית העקומים בעולם.

ומה עשו איגרות החוב המקבילות של ישראל? זו ל-10 שנים ירדה ב-4%, זו ל-30 שנים ירדה ב-8.5%, והמדד הכללי של איגרות החוב הממשלתי ירד ב-3% - ממש לא מעט כשזה קורה בתוך 5 ימי מסחר.

חשוב לזכור, שמשקל הציבור באמצעות קרנות הנאמנות באג"ח ממשלתיות נמצא כיום קרוב לשיא של העשור האחרון (ראו גרף), והתחלת מגמת ירידות עלולה "להבריח" את הציבור מקרנות שמתמחות באג"ח מדינה - מה שעלול להחריף את מגמת הירידות אם לא יחול תיקון.

הכותבים הם יו"ר בית ההשקעות מיטב דש ומנהל השקעות בקופות הגמל והפנסיה של מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

תוואי הריבית

עוד כתבות

רחוב שער פלמר בעיר התחתית, חיפה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

עם הגב לים: קמפוס נמל חיפה נפתח למגורים ומחירי הנכסים עולים

מסילת הרכבת עדיין חוצצת בין העיר חיפה לבין הים, אבל התוכנית של העירייה ל"קמפוס הנמל" מקדמת את התחדשות האזור כבר עכשיו, והיזמים שנכנסו לפני כמה שנים רואים עליות מחירים

יהלי סלע, רם יוניש וגילי ינקוביץ - מייסדי סימפליפיי / צילום: יח"צ

צ'ק פוינט רוכשת את סטארט-אפ הגנת הסייבר סימפליפיי

סימפליפיי מפתחת טכנולוגיית הגנת סייבר להגנה על מוצרי האינטרנט של הדברים ● סכום העסקה לא נחשף, אך ההערכה היא כי מדובר בכמה מיליוני דולרים

גדי נצר / צילום: תמר מצפי

מניית גלוברנדס הגיבה בחיוב לעלייה ברווח הרבעוני למרות קיפאון בהכנסות

עם זאת, מאז החלה מפיצת הסיגריות והממתקים להיסחר בבורסה אשתקד, רשמה מנייתה ירידה של 27%

סניף WeWork בניו יורק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הפסדי WeWork תפחו ל-1.25 מיליארד דולר ברבעון בעקבות פתיחת משרדים חדשים

ההפסדים של We, הבעלים של חברת חללי העבודה המשותפים, גדלו יותר מפי שניים ברבעון השלישי ● ההסבר העיקרי לגידול בהפסדים הוא שמספר המשרדים ברשת צמח לשיא, והחברה לא הצליחה לשלוט בעלויות

אופירה ביננפלד / צילום: תמונה פרטית

"אין לי פנסיה מסודרת, והמדינה רק מפריעה לעבוד ולהתפרנס"

אופירה ביננפלד (61), בעלת סטודיו לפילאטיס בקיבוץ מפלסים, מוטרדת מכך שאין לה פנסיה מסודרת • עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם • צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il

השקעות אלטרנטיביות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

השקעות אלטרנטיביות - סיכונים מגלקסיה אחרת

בשעה טובה רשות ני"ע החליטה לבחון את מה שמכונה השקעות אלטרנטיביות ● מהמסמך שחיברה אפשר ללמוד מה הם סימני האזהרה החשובים בתחום זה, אבל מעבר לכך חשוב שהמשקיע ישאל אם הוא יכול לעשות בהשקעות אלה את כל הבדיקות הדרושות

אורי גייגר / צילום: יחצ

אקסלמד שואפת לשבור שיא לקרן מכשור רפואי: גיוס 400 מיליון דולר

הקבוצה, המשקיעה בחברות מכשור רפואי, מקימה קרן רביעית שתפעל לפי המודל הייחודי שפיתחה: צירוף טכנולוגיות חדשניות למערכי שיווק של חברות מדשדשות • המייסד והשותף המנהל, ד”ר אורי גייגר, מסביר אילו חברות הוא מחפש, מה היתרון של ניו יורק על עמק הסיליקון ומדוע המוסדיים צודקים בכך שלא השקיעו עד כה בקרנות רפואיות שיצאו מישראל

אלונה בר און בוועידת עושים שוק \ צילום: איל יצהר

אלונה בר און, יו"רית "גלובס": יש לקיים דיון דחוף על תפקיד מועצת העיתונות בשיקום העיתונות ואמון הציבור

"זוהי שעת חירום. עלינו להודות שמועצת העיתונות אינה ממלאת תפקיד משמעותי ורלוונטי כפי שהיה מצופה ממנה בשעה קשה זו" ● מכתב גלוי ששלחה אמש יו"רית גלובס אלונה בר און למועצת העיתונות ● מפאת חשיבות הדברים והרלוונטיות גם ל"גלובס", אנו מביאים אותו כאן כלשונו

אוכלים בכלים חד פעמיים בחברת הפינטק "טיפלתי" / צילום: אורי פרל

להוציא את החד"פ: כך ההייטקיסטים שוב מקבעים נורמות בשוק התעסוקה

יוזמה של עובדי הייטק שקוראת למעסיקים להוציא מחדרי האוכל את הכלים החד-פעמיים ויוזמות סביבתיות אחרות מובילות את המעסיקים לדבר בשפה אקולוגית ● האם מדובר בטרנד חולף בגלל מחאת האקלים או בשינוי כיוון?

הפגנת BDS / צילום: SHUTTERSTOCK

הארגון שהפסיד בעתירה על סימון מוצרים מיו"ש: "החלטה מבישה שנבעה מסיבות פוליטיות"

ביה"ד של האיחוד האירופי הנחית השבוע מכה על היצוא הישראלי, כשקבע כי חובה לסמן מוצרים מיהודה ושומרון, ממזרח ירושלים ומרמת הגולן, בשל היותם "שטחים כבושים" ● באירופה הנזק לישראל יהיה יותר תדמיתי מאשר כלכלי

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

סגירה חיובית בבורסה: ת"א 90 קפץ בכ-1%, פרטנר זינקה בכ-6%

המדדים המובילים ננעלו בעליות ביום המסחר האחרון לשבוע על רקע היציבות בניו יורק ● דלתא קפצה לאחר הדוחות, מנייתה טאואר טיפסה ב-3.4%, יו ניבו זינקה בכ-5% ● מחזור המסחר הגיע ל-1.22 מיליארד שקל

נדל"ן בחו"ל / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כיצד לתכנן את השקעתך בנדל"ן בחו"ל

הריבית האפסית והירידה בתשואה על השקעות בנדל"ן בישראל הביאו ישראלים רבים להשקיע בנדל"ן בחו"ל ● בהשוואה לעבר קל היום בהרבה להשקיע, בין אם באופן ישיר או באמצעות חברה ● לכל מבנה עסקה יש השלכות מס שונות ותכנון מס לקוי עלול לאיין את הרווח שנוצר מההשקעה

יניב אלפי/ צילום: אלירן אביטל

"הצלחנו לשנות דפוסי התנהגות אצל נהגי מוניות. שכל נהג יעשה לעצמו את החשבון איפה משתלם לו לעבוד"

מנכ"ל יאנגו יניב אלפי מכיר היטב את הסיטואציה שבה בשעות השיא נהגי מוניות מכבים את האפליקציות, וגם את החאפרים שמנסים לנגוס לו ברווחים ●  זה לא מונע ממנו להתגאות במודל העסקי שבזכותו החברה מרחיבה את פעילותה בישראל ● "כשהשירות טוב, אנשים מוכנים לשלם עליו"

קניון גינדי TLV ת"א / צילום: כדיה לוי

רבוע כחול נדל"ן מאשרת חשיפת "גלובס": מגעים מתקדמים לרכישת מניות משפחת גינדי בקניון TLV

החברה עשויה לרכוש את זכויותיה של קבוצת גינדי בקניון TLV ובחברת המגורים, במסגרת עסקה כוללת להסדרת כלל העניינים העומדים על הפרק בין הצדדים

דורית בייניש / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

בייניש: "יש היום הסתה נגד הפרקליטות, בראש המסיתים עומד מי שקרוי 'שר המשפטים'"

שופט העליון מני מזוז אמר את הדברים בכנס חיפה למשפט ● נשיא העליון לשעבר אהרן ברק: "אני מאמין באמונה שלמה בכנות בשיקול-הדעת של היועמ"ש מנדלבליט. אני מבקש מכל עם ישראל שכאשר תתקבל החלטתו בתיקי נתניהו - נא להתייצב מאחוריו"

נועה קירל בקמפיין החדש של ביטוח ישיר  / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ביטוח ישיר

בזכות נועה קירל? ביטוח ישיר - הפרסומת הזכורה ביותר השבוע

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת לביטוח ישיר היא גם המושקעת ביותר השבוע עם כ-813 אלף שקל ● הפרסומת לדלתא בכיכובה של אליאנה תדהר היא האהודה ביותר בשבוע החולף

נופר עמיקם / צילום: אופיר אייב

נופר עמיקם מונתה לשותפה בקרן ההון סיכון גלילות קפיטל

עמיקם (34) עומדת בראש מחלקת יצירת הערך תצטרף לשני המייסדים קובי סמבורסקי ואריק קלינשטיין

מוצרים של דין פודס / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / Shutterstock

צניחה של 40% בארבעה עשורים בצריכה: מה גרם לענקית החלב מארה"ב לפשוט רגל

דין פודס, המתמודדת עם השינוי בטעמי הצרכנים, פנתה להליך של פשיטת רגל ● מאמצי החברה לסגור מחלבות ולצמצם את כוח-האדם לא עמדו בקצב של הירידה במכירות ● על אף הירידה בצריכת משקה החלב, הצריכה של מוצרי חלב הכוללת עלתה כמעט ב-20% בתקופה זו, כי הצרכנים קונים יותר יוגורט וגבינות

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התפתחות דרמטית בבג"ץ הקנאביס: משרד הבריאות חשף כי הנחיות בעניין ייצוא הקנאביס יפורסמו בשבוע הבא

משרד הבריאות מתכנן לפרסם הנחיות בעניין ייצוא קנאביס ביום שני הקרוב ● בהודעה לבג"צ אמר המשרד: "מבחינת משרד הבריאות, כל עסק אשר עומד בסטנדרט לייצור ושיווק מקומי – יוכל לשווק מוצריו לחו"ל"

חיילי צה"ל על גבול רצועת עזה,/ צילום: רויטרס

בשל הפרת הפסקת האש: בעוטף עזה החליטו לא לקיים מחר לימודים

(עדכונים שוטפים): למרות שפיקוד העורף הודיע על חזרה לשגרה, ברשויות החליטו שלא לקיים לימודים, לאחר שרקטה נורתה לישראל ויורטה על ידי כיפת ברזל ● פלסטינים מפגינים בגבול עזה נגד הפסקת האש