גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם שוקי האג"ח העולמיים בנקודת מפנה? לא ממש

למרות המימושים האחרונים, המגמה ארוכת הטווח של תשואות האג"ח נשארה כלפי מטה

ג'נט ילן / צלם: רויטרס
ג'נט ילן / צלם: רויטרס

בשלושת השבועות האחרונים עבר שוק האג"ח העולמי תפנית דרמטית. האם זוהי אמנם נקודת מפנה? ובכן, נראה שלא. השוק הזה כבר בן יותר מ-30 שנה, ומגמת תשואות האג"ח ארוכת-הטווח נשארה כלפי מטה גם כעת.

נכון, תשואות אג"ח המדינה הגרמניות נהנות כעת מנסיעה פנטסטית לאחור, והן ויתרו על חמישה חודשים של עליות בתוך כמה ימים. אבל זה רק החזיר אותן לרמות נמוכות משהיו להן לפני דצמבר 2014. הן עדיין מאותתות על שליליות עמוקה לגבי הכלכלות של גרמניה וגוש האירו.

היו לנו כבר הרבה "נקודות מפנה" כוזבות בעבר - האחרונה בהן הייתה "בהלת סיום ההקלה הכמותית בארה"ב", כאשר התשואות זינקו בכל העולם במאי 2013 אחרי שבן ברננקי והפדרל ריזרב השמיעו הצהרות על סיום קניית האג"ח במסגרת ההקלה המוניטרית של הפד.

ההיסטוריה לא חוזרת

אבל יש כאן בעיה לכל מי שמגייס לעזרתו את ההיסטוריה: הפעם זה שונה באופן בלתי ניתן להכחשה.

בדרך כלל המילים הללו מבשרות אסון, אבל מעולם לפני כן לא ראינו את הבנק המרכזי האירופי משתמש בקניית אג"ח, ובארה"ב הפדרל ריזרב מעולם לא ניסה להחזיר את מדיניותו לשגרה אחרי מנה הגונה של הקלה כמותית.

קשה למצוא גם תקדימים למצב הרגולציה בימינו. בעשור האחרון, רגולציה ליברלית הקלה על בנקים גדולים לסחור באג"ח, והבטיחה שוק נזיל. הנזילות במונחי מחזורי מסחר כוללים מצויה כעת בנסיגה, למרות שהיא גבוהה בהשוואה למצב לפני עשר שנים.

לא אלו שטוענים שהעלאות ריבית יכולות לגרום להפרעות קשות בשווקים, ולא אלו שמבטלים טענות כאלה, יכולים להצביע על ראיות היסטוריות כלשהן.

אבל לא קשה מדי להבין מה קרה זה עתה. המפנה הזה החל בגרמניה. תשואות האג"ח הגרמניות נעו יחד עם תשואות אג"ח האוצר האמריקאי עד סוף 2012, ואז התשואות הגרמניות החלו לרדת יותר, ולגרור איתן את התשואות בארה"ב.

הירידה היחסית של תשואות האג"ח הגרמניות באה אחרי שהחלק הגרוע ביותר של משבר גוש האירו הסתיים. במקום זאת, היא שיקפה חששות מדפלציה באיחוד האירופי. החשש הזה הפך לקיצוני כאשר תשואות ה- Bund (אג"ח המדינה הגרמניות) הפכו לשליליות בתחילת שנה זו.

מדוע חשש מדפלציה? הכלכלה הואטה והמשקיעים לא סמכו על הבנק המרכזי האירופי שיפעל כדי להמריץ את השוק. כאשר חששות הדפלציה הגיעו לשיא, ה-ECB הרים ידיים וחשף תוכנית קניית אג"ח. ציפיות האינפלציה עלו (כפי שהיו אמורות לעלות). תשואות האג"ח נשארו נמוכות יותר ליותר זמן - כי ה-ECB דחף אותן כלפי מטה על ידי הקניות שלו - אך בשבועות האחרונים, כאשר המשקיעים החליטו שאיומי הדפלציה הסתיימו, התשואות זינקו חזרה כלפי מעלה.

לכן נראה שהשלב הזה בשוק האג"ח - גם המצעד לתשואות שליליות וגם היציאה מהן לאחר מכן - נבע מה-ECB. ואם כך הדבר, הרי עם ההקלה הכמותית הנמשכת של ה-ECB, לתיקון הזה אין עוד הרבה לאן ללכת. במילים אחרות: אין נקודת מפנה אמיתית בשוק האג"ח.

האם זה יכול להשתנות? ובכן, השוק עצמו קודח לאחרונה, ומשקיעים רבים משתמשים במינוף - הלוואות - כדי לקנות אג"ח. זה פותח את האפשרות של הפסדים מצטברים אם מחירי האג"ח ימשיכו ליפול. נצטרך להמתין ולראות אם זה יהפוך לגל מימוש שמחזק את עצמו.

שנית, נתבונן בפד. למרות שה-ECB התחיל את המימוש הזה, הכיוון הסופי של שוק המניות ייקבע בארה"ב. הפד רוצה להעלות ריביות, והוא עשוי לעשות זאת אפילו בחודש הבא.

ההיסטוריה מראה שהדרך שבה הפד מעלה את הריביות היא קריטית. ניקח שתי אפיזודות מתקופתו של אלן גרינספן כיו"ר הפד. ב-1994 הריביות עלו במהירות נגד כל הציפיות והעלו את התשואות ארוכות הטווח אגב שמירה על שוק מניות ללא שינוי.

השיטה של גרינספן

עשור לאחר מכן, כאשר הריביות הועלו אחרי שהורדו כדי להקל את פקיעת בועת הדוט קום, גרינספן עשה זאת אחרת. הריביות הועלו בתוספות של רבע נקודת אחוז בכל ישיבה של הנהלת הפד, ששודרה מראש לשווקים, במשך שנים. תשואות האג"ח הארוכות אפילו ירדו, ושוק המניות נהנה מ"גאות של טיפשים".

לשתי השיטות היו חסרונות. ב-1994, תגובת שוק האג"ח הובילה לפשיטת הרגל של מחוז אוראנג' בקליפורניה, ולסדרת משברים בשווקים מתעוררים שהחלה עם הפיחות המקסיקני בסוף אותה שנה. העלאת הריבית גם הובילה ל"בום של קלינטון", שבו דהרו קדימה גם הכלכלה וגם שוק המניות.

ב-2004, הגישה הרכה והמלטפת מנעה בעיות בטווח הקצר, אך הבטיחה שהבנייה הגדולה של האשראי הספקולטיבי תתנהל ללא הפרעה - עד למשבר האפי של 2008.

הכוחות שדוחפים את התשואות כלפי מטה נשארים בעינם. מוסדות מצויים תחת לחצים רגולטוריים לקנות אג"ח, והאינפלציה הנמוכה המתמשכת מצדיקה תשואות נמוכות. מימושי האג"ח כעת יכולים להתברר כנקודת מפנה רק אם הנזילות בשוק תתברר כנמוכה מכפי שרבים חוששים - או אם הפד יבצע העלאת ריביות מזורזת.

תשואת האגח

עוד כתבות

בירה קורונה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מגפת הקורונה הכניעה את בירה קורונה: הייצור ייפסק זמנית

ממשלת מקסיקו הכריזה על מצב חירום בריאותי במדינה והורתה על השבתה של מפעלים וענפים לא חיוניים ● באחרונה אמר מנכ"ל חברת האם כי מבחינת הקורונה, הם צופים שהרבעון הראשון של 2020 יהיה הגרוע ביותר מזה עשור

מפעל רכב מושבת 
של GM בקוריאה הדרומית
צילום: רויטרס, Yonhap News Agency

עוד מכה נוחתת על תעשיית הרכב: חשש מגל פשיטות רגל של ספקים

ספקית רכיבים גרמנית הודיעה היום על פשיטת רגל ויצרנית רכב חשמלית עצמאית הגישה בקשה להקפאת הליכים ● גרמניה מושיטה רשת ביטחון לחברות סטארט-אפ

ניר כנורי, טוטנאור / צילום: יח"צ

"סטריליזציה היא הנשק האולטימטיבי - ה-F15 כדי למנוע התפשטות חיידקים"

ניר כנורי, מנכ"ל יצרנית מכונות הסטריליזציה טוטנאור: "יש לנו נוכחות נרחבת בבתי חולים ומרפאות בעולם, ואנחנו רואים שקיים מחסור אדיר במסכות בעיקר מסוג N95 ובציוד נלווה"● "ביציאה מהמשבר יהיה ביקוש גדול לציוד שלנו"

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

יותר ממיליון חולים ברחבי העולם; 471 מתים בצרפת היום

סך מקרי הקורונה בעולם חצה את רף המיליון, כאשר יותר מרבע מהמקרים מגיע מארה"ב ● איטליה דיווחה אתמול על סך קורבנות בנפש של 13,155 עם שיעור תמותה מהנגיף של 11.8% ● סך הקורבנות בצרפת מגיע ליותר מ-4,500 בני אדם

ענת אדמתי  / צילום: ענבל מרמרי

"צריך לחלץ אנשים לפני שמחלצים תאגידים גדולים": תוכנית היציאה מהמשבר של פרופ׳ ענת אדמתי

פרופ' ענת אדמתי, אחת הכלכלניות המשפיעות בעולם בעשור האחרון, מסבירה בראיון מיוחד "לגלובס" איך הקורונה הציפה למעלה סתירות בקפיטליזם האמריקאי, עוקצת את טראמפ ("האמת היא הקורבן") וגם נותנת טיפ למקבלי ההחלטות בישראל

רשות המיסים / צילום: איל יצהר

בפחות מיממה: 40 אלף עסקים נמצאו זכאים למענקי סיוע

ביום שני הקרוב צפויים עשרות אלפי עסקים לראות את סכום הכסף לו הם זכאים - בין 3,000 ל-6,000 שקלים - בחשבונם ● מטרת הרשות להעביר כמה שיותר כספי מענקים שאושרו לפני חג הפסח

פעולות חיטוי נגד נגיף הקורונה בעיר העתיקה של ירושלים / צילום: Mahmoud Illean, AP

7,428 מקרי קורונה בארץ; 2,874 אנשי צוות רפואי בבידוד

357 חולים החלימו מהנגיף ● 113 במצב קשה, כולל 96 מונשמים ● מספר המתים בארץ הגיע ל-39 אנשים

פקח משטרתי עובר בשכונה בבני ברק בחליפת מגן / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

דרעי ובנט סיכמו: 4500 קשישי בני ברק יוצאו מהעיר למלוניות במטרה להגן עליהם

עלות הפרויקט נאמדת בכ-75 מיליון שקל, שיועברו למשרד הביטחון ממשרד האוצר ● במקביל, יצביעו שרי הממשלה בישיבת הממשלה הטלפונית באשר להטלת מגבלות נוספות על העיר בני ברק במסגרת תקנות לשעת חירום

קובי שגב, מנכ"ל קרנות אילים הפורש / צילום: תמר מצפי, גלובס

מאחורי החודש הגרוע בתולדות תעשיית הקרנות: כולם נדבקו בווירוס, אבל היו כמה שיותר

שוק קרנות הנאמנות בישראל איבד כמעט רבע משוויו ברבעון הראשון של 2020 ● היקף חסר תקדים של פדיונות מהקרנות ברבעון, שעיקרם נעשה בחודש מרץ בשל השפעות משבר הקורונה, שבר את כל השיאים השליליים בשוק

עובד בצוות הרפואי מבצע בדיקת קורונה ברשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

רשות המסים: הקלה בחיוב שווי השימוש ברכב ליוצאים לחל"ת

על פי ההנחיות החדשות, עובדים שיצאו לחל"ת ישלמו באופן יחסי רק על הימים שהרכב היה ברשותם בפועל

עז מסתובבת בעיירת החוף הנופש כְלַנְדִידְנו בצפון ווילס / צילום: Pete Byrne/PA, AP

עוד יבואו ימים אחרים: 10 תמונות מהשבוע של העולם בצל הקורונה

כמו ארגון טרור שנשקו העיקרי הוא האימה והשפעתו המיידית היא הפחד והשיתוק – כך פועלת הקורונה על אזרחי העולם ● גלובס מציג את השבוע שהיה מסביב לעולם בתמונות

חדוה בר/ צילום איל יצהר

בנק ישראל לא מרוצה מהבנקים ותוקף: "חיוני שהם ימשיכו לספק אשראי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית"

המפקחת במכתב לראשי המערכת הבנקאית: "אני שבה וקוראת לכם לבחון מחדש את מדיניות התמחור של ההלוואות בעת הזו, ובפרט ללקוחות שערב המשבר עמדו בתשלומים כסדרם, ואשר סביר להניח שהקושי שלהם הוא נזילותי באופיו"

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

מנכל זום: נפסיק להשקיע בפיתוח פיצ'רים ונתמקד בתיקון בעיות אבטחה

בחודשים האחרונים זום ראתה עלייה חדה בשימוש בפלטפורמה שלה בצל משבר הקורונה ● אריק יואן: החברה  תתמקד בפתרון של בעיות אבטחה ופרטיות

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

האם מספר המתים באיטליה גבוה בהרבה מהנתונים הרשמיים ?

ניתוח של "וול סטריט ג'ורנל" מעלה כי באזורים שהוכו במיוחד במגפה, איטליה לא מדווחת על אלפי מקרי מוות ●   "אנשים מתים מבלי שנבדקו כי הזמן והמשאבים מוגבלים", אומר יוג'ניו פוסאטי, סגן ראש העיר קוצ'אליו

זוהר לוי - יו"ר סאמיט / צילום: יחצ

שיאני השכר: 18 מיליון שקל לזוהר לוי בסאמיט, 12 מיליון שקל לחן ליכטנשטיין באדמה

רף הכניסה לדירוג 100 שיאני השכר בבורסה בת"א - 4.5 מיליון שקל ● בין השיאנים שהחברות אליהן משתייכים פועלות בחו"ל - כמה ממנהלי חברת הנדל"ן איי.די.או, שקיבלו סכומים חד-פעמיים בגין סיום תפקידם על רקע שינוי השליטה בחברה ● רק שתי מנהלות בין מאה שיאני השכר הישראלים

הקהילה החרדית בצל משבר הקורונה / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

פרשנות - בין האסירים לעניים: המדינה צריכה לעמוד לצד הנפגעים הגדולים מהמשבר

משבר הקורונה מקצין את הפערים בין החזקים לבין החלשים בחברה ● הנפגעים העיקריים הם העניים שחיים בצפיפות, מבקשי המקלט, האסירים ופגועי הנפש ● ביותר מדי מקרים הרשויות זונחות אותם, וגם מערכת המשפט לא תמיד מתייצבת להגן עליהם

מה אפשר לקנות במושבות ההיסטוריות בצפון  / צילום: איל יצהר, גלובס

אילו נכסים אפשר לקנות במושבות ההיסטוריות בצפון

בית במטולה במיליון שקל, בית בראש פינה ב-2.3 מיליון שקל, בית בכפר תבור ב-2 מיליון שקל או בית בזכרון יעקב ב-3 מיליון שקל

פרופ’ ברכה רגר / צילום: איל יצהר, גלובס

"איבדנו את תשתית הידע, חסרים חוקרים שמבינים את הנגיף"

פרופ' ברכה רגר מאוניברסיטת בן גוריון, מהווירולוגים הבכירים בישראל, חשבה בתחילת הקריירה שלה שחיסונים יעשו לווירוסים מה שעשתה האנטיביוטיקה לחיידקים • באופן אירוני, היא אומרת ל"גלובס", הצלחתם הובילה לנטישת התחום ומענקי המחקר נעלמו • עכשיו אנחנו משלמים את המחיר

מרכז הסחר העולמי בוול סטריט, ניו יורק, העמוס בדרך כלל, שומם / צילום: John Minchillo, Associated Press

מספר המתים בניו יורק צפוי לעקוף הלילה את זה של אסון התאומים

מושל ניו יורק מדווח על "הזינוק הגדול ביותר ביום אחד במספר המתים מאז תחילת המגפה" – 562 הרוגים, מ־2,373 אתמול ל־2,935 היום ● באסון התאומים נהרגו 2,977 איש

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

זה המחיר הכבד שישלמו האוכלוסיות החלשות במדינה: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה