"עורכי הדין צריכים לצאת מנקודת הנחה שהם מוקלטים"

עו"ד אילן בומבך התייחס בכנס לשכת עוה"ד לחקירתו של הפצ"ר לשעבר אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז: "אני לא יודע איך לא קמה צעקה גדולה בכל המדינה על מה שקורה בכל הקשור לחיסיון בין עו"ד ללקוח"

עו"ד אילן בומבך / צילום: יונתן בלום
עו"ד אילן בומבך / צילום: יונתן בלום

שמם של יותר ויותר עורכי דין עולה בתקופה האחרונה בהקשרים פליליים. פרשת עורכי הדין רונאל פישר ורות דוד-בלום, לשעבר פרקליטת מחוז תל-אביב, הנאשמים בביצוע עבירות חמורות, היא הדוגמה הקיצונית של תופעה זו, אבל ישנן דוגמאות נוספות. אחת מהן היא זו של מזכיר הממשלה לשעבר, עו"ד אביחי מנדלבליט, החשוד במסגרת פרשת "מסמך הרפז" בביצוע עבירות של מירמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט.

לפי החשד, בהיותו פרקליט צבאי ראשי (פצ"ר), מנדלבליט לא הנחה באופן מיידי, אלא רק לאחר יממה, את הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, ליידע את המשטרה שמסמך הרפז מצוי בידיו.

בעתירה שהגיש לבג"ץ, ביקש מנדלבליט להורות ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין , לסגור את התיק נגדו בעילה של היעדר אשמה, בטענה כי סגירת התיק בעילה של חוסר ראיות תמנע ממנו להתמנות לשופט. לחילופין, ביקש מנדלבליט להורות לוינשטיין לערוך לו שימוע לפני קבלת ההחלטה בעניינו.

בתחילת השבוע דחה בג"ץ את העתירה, בקבלו את עמדת היועמ"ש, לפיה העתירה מוקדמת מדי, כיוון שטרם התקבלה ההחלטה לגבי עילת הסגירה.

על רקע הפרשיות הללו ונוספות נערך אתמול (ב') בכנס לשכת עורכי הדין באילת מושב שקיבל את הכותרת "הקו הדק בין ייעוץ משפטי לשותפות בעבירה".

בהתייחסו לחשדות נגד מנדלבליט אמר עו"ד אילן בומבך, המשרת במילואים בפרקליטות הצבאית, כי "אני לא יודע איך לא קמה כאן צעקה בכל המדינה על מה שקורה בכל הקשור לחיסיון בין עורך דין ללקוח. מה שקורה במקרה של מנלדבליט זה שכל כללי הסודיות והחיסיון נפרצים".

לדברי בומבך, במקרה של מנדלבליט "כל הכללים שנועדו להבטיח תקשורת חופשית בין הלקוח לעורכי הדין - נפרצו. איך לא קמה פה צעקה גדולה? זה (החקירה של מנדבליט ומקרים נוספים - ח'מ') חותר נגד כל המהות של עבודת עורכי הדין".

"הרחבת העבירה בדיעבד"

עו"ד בומבך הוסיף ואמר כי כל עורכי הדין היום צריכים לצאת כל העת מנקודת הנחה שהם מוקלטים. "עורכי הדין צריכים לצאת מנקודת הנחה שכל מה שאתה לא רוצה לומר - אל תאמר, ומה שאתה אומר - יסתמכו על כך, ולכן תהיה זהיר".

לדברי בומבך, היום עורכי הדין הרבה יותר זהירים גם בחוות-הדעת שהם כותבים. "אם פעם היינו פסקניים, היום אנו הרבה יותר זהירים. ודאות המשפט כורסמה. אנו נמצאים במדרון מאוד תלול, ושלא ישתמע שאני נותן הכשר לעורכי דין להיות שותפים לעבירות, אבל באותה נשימה אי-אפשר לבוא ולכרסם באופן כל-כך משמעותי בחיסיון ובסודיות, כי הם בבסיס העבודה של כולנו".

עו"ד איריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגת בימים אלה את איתי שטרום, המואשם בהרצת מניות לצד נוחי דנקנר, לשעבר יו"ר אי.די.בי, אמרה כי "הסיטואציות שאנשי העסקים מתמודדים איתן בעולם העסקים הן מאוד רחבות. המגוון הזה והמורכבות הזו מחייבים ליווי צמוד של עורכי דין".

לדבריה, במסגרת הייעוץ יש טשטוש של גבולות המותר והאסור, וישנה עמימות וחוסר ודאות. "בתוך מציאות זו - עורכי הדין צריכים להתמודד ולתת הכוונה; ואז, בדיעבד, באות רשויות האכיפה ואומרות שהייעוץ שנתן עורך הדין היה מוטעה, ושהיועץ המשפטי היה שותף לקנונייה. כך יש הרחבה של העבירות הפליליות בדיעבד".

"פיחות בעבודת הסנגור"

עו"ד ז'ק חן, המייצג את איש העסקים עופר נמרודי החשוד במעורבות בפרשת רונאל פישר, יצא נגד עצם קיומו של פאנל המתכנס תחת כותרת "הקו הדק בין ייעוץ משפטי לשותפות לעבירה". "המשפט הזה דקר את עיניי", אמר עו"ד חן. "אני חושב שבקלות רבה מדי אנו מניחים שקיימת קירבה בין העבריינים והעבירות לבין עורכי הדין שלהם".

לדברי עו"ד חן, "ההנחה הזו נובעת מהקירבה הטבעית שלנו לחשוד ולמעשי העבריינות שלו, אבל אני רוצה להבהיר: בין העבירה לבין עורכי הדין ישנה תהום. אנו יועצים משפטיים, ואנו אמורים לתת ללקוחות ייעוץ כיצד להימנע מביצוע העבירה. אנו מנסים לסייע לעובר העבירה לייצג עצמו בכלים המשפטיים שלנו.

"אבל שם הפאנל הזה - אני מבקש לחשוב עליו שוב. מאיפה זה בכלל הגיע ששלט כזה יהיה תלוי פה? מדוע זה מובן שעשרות עורכי דין שומעים שיעור על הממשקים שיש בין ייעוץ משפטי לשותפות עבירה?", אמר. לדבריו, "מקורה של ההנחות הללו היא תולדה של פיחות שמתחרש בעבודת הסנגור".

עו"ד יניב ואקי, מנהל תחום עררים בפרקליטות המדינה, חלק על תפיסתו של חן כי הנושא כלל אינו ראוי לדיון בשל נדירותו, ואמר כי קיימים מקרים רבים של עורכי דין החשודים בעבירה פלילית. עו"ד ואקי ציין כי הפרקליוטת נזהרת מאוד מהעמדה לדין של עורכי דין.

עו"ד תמר אלמוג, כתבת המשפט של הערוץ הראשון, ציינה כי ניתן לראות ירידה ברורה במעמדם של עורכי הדין. "הירידה היא במובן שהציבור הרבה יותר מוכן לקבל שעורכי הדין עברו עבירה", אמרה אלמוג. "זה התחיל בעבירות צווארון כחול ועבר גם לעבירות צווארון לבן. הצפת המקצוע גורמת למצוקה. חלק מהכללים האתיים כבר לא מיושמים, כי הם לא רלוונטיים. ישנה גם ירידה בתחושה של שותפות גורל עם עורכי הדין מצד רשויות האכיפה".

הפאנל נערך בהנחייתו של פרופ' דן ביין, והשתתפו בו גם הסנגור הצבאי הראשי, עו"ד אשר הלפרין, וד"ר שחר אלדר מהקריה האקדמית אונו.

צרו איתנו קשר *5988