יסעור: היקף החוב של משק בית ישראלי נמוך

ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, בוועידת שוק ההון: למה האשראי למשקי הבית עולה? בין היתר בגלל העלייה במחירי הדיור והריבית הנמוכה ■ "האתגרים בפני הבנקים, בעיקר הגדולים, הם התייעלות בעולם משתנה"

תמר יסעור / צילום: תמר מצפי
תמר יסעור / צילום: תמר מצפי

תמר יסעור, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי השתתפה היום (ג') בשיחה 1:1 עם עירית אבישר, כתבת הבנקים ב"גלובס", זאת במסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף BDO זיו האפט.

בנוגע להלוואות למשקי בית, תוך שנתיים הבנק הגדיל את האשראי למשקי הבית בכ-20%. המשק רק בהאטה, השכר בטח לא גדל בהיקפים האלה. זה לא בעייתי?

"אם מנסים להבין מה גורם לזה שהאשראי למשקי בית עולה בכל המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית, חגי בדש אמר שריכוזית ולא יכול להיכנס לתחום האשראי, אף אחד לא מונע ממנו ויש מוסדיים שנכנסים. עולה בגלל כמה סיבות. המרכזית היא העלייה במחירי הדיור. סיבה שנייה, בריבית נמוכה כ"כ ההלוואות מאוד אטרקטיביות ומפתות. סיבה שלישית, במרבית הבנקים האסטרטגיה גם כתוצאה ממחירי ההון, ניהול הסיכונים וההבנה שאין פה בועה - לגדול במשקי הבית ובעסקים הקטנים, קצת על חשבון אותן חברות ענק.

"זה מאיץ את כל המשק קדימה. עדיין, משק הבית הישראלי, היקף החוב שלו ביחס להכנסה הפנויה וביחס לתמ"ג פחות מהממוצע בעולם. מה שכן, רואים בשנים האחרונות עלייה בשיפוע. עדיין ברמה הכמותית והשיעורית, מתחת לממוצע".

- האם את מוטרדת מהתוכניות של כחלון לגבי ענף הבנקאות?

"אנחנו לא מוטרדים. אין פער בתפיסות בינינו לבין הרגולטוריים ומשה כחלון ביניהם. המשותף הוא שהבנקים הבינו שאם לא נדע לתת ערך ללקוחות, הם לא יהיו שלנו. אני לא יכולה להתעלם מאורי פז שיושב מולי, בבנק קטן, שפעם לאומי לא היה מתייחס, היום בנק קטן יכול לאתגר, הפרדיגמות של פעם של גדולים וריכוזיים פחות רלוונטיות. השוני הוא שיש החלטות רגולטוריות שהמטרה שלהן היא לשנות מערכי כוחות, כזו המטרה ולא האמצעי. האתגרים בפני הבנקים, בעיקר הגדולים, הם התייעלות בעולם משתנה".

דירוג אשראי ללקוחות - כן או לא?

בפאנל שהתקיים לאחר מכן השתתפו מנכ"ל בנק ירושלים אורי פז, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה מוריס דורפמן, מנכ"ל מיטב-דש אילן רביב, מנכ"ל e-Loan עמית לוינשטיין ומנכ"ל EZBob תומר גוריאל.

כאשר נשאל פז האם הבנקים לא הגזימו עם מתן האשראי לציבור על רקע עלייה של 20% בשלוש שנים, בעוד השכר במשק קפוא, ענה פז: "המספרים היבשים מראים שהאשראי באופן יחסי לתוצר ולהכנסה לא מהגבוהים בהשוואה לעולם, אלא מתחת לממוצע - חצי מבריטניה וארה"ב. מדברים על תחרות שאין מספיק אשראי, אם זה קרה וקרה נכון".

דורפמן הוסיף: "בניגוד למה שתמר אמרה, אני לא חושב שמאגר אשראי יעזור לחזקים, אלא לחלשים שהיום אין להם נגישות לאשראי, שתלויים בשוק האפור. אני יודע שהבנקים מרגישים שיש תחרות אבל כשמסתכלים פעם בכמה שנים אדם עובר בנק, המספרים מאוד קטנים. זה עוזר בעיקר לחלשים. את החזקים זה לא ישפר כי הם לא צריכים שום עזרה ממאגר דירוג אשראי. המאגר זה כלי. המטרה היא להפוך למגרש משחקים זהה לכולם. לקוח של בנק שנכנס לספק אשראי אחר, יידע ויציע את ההצעה הטובה ביותר בהינתן שיודע לאבחן את הסיכון.

"אנחנו מעריכים שנפרסם דוח סופי עד סוף יוני ונפיץ תזכיר חוק ביולי, מאותו רגע יעבור למגרש שהוא לא שלי, אבל אני מכיר את רה"מ והאוצר ויש נחישות גדולה לקדם את החוק כי ברור שזה בסיס לכל התחרות במערכת הבנקאית".

גוריאל הסביר על המיזם שלו ואמר: "EZBob היא החברה המובילה באשראי לעסקים קטנים באנגליה. פלטפורמה בתהליך קצר חד-פעמי, כל הלוואה נוספת בעתיד בלחיצת כפתור. עד 120 אלף ליש"ט. אנחנו צומחים במאות אחוזים מדי שנה. אחד היתרונות שלנו זה שממשלת אנגליה מושקעת בנו כבעל עניין ועזרה במימון, ובנוסף אנו החברה היחידה באירופה שההלוואות שלה מגובות בערבויות של האיחוד. מאגרי אשראי זה הסטנדרט העולמי היום. אני חושב שזה מבורך וכולם ייהנו מזה, הצרכן, הבנקים והגופים הנוספים שייכנסו לשוק.

"ישראל מאוד מעניינת אותנו. יש פה גופים משמעותיים עם ניסיון גדול. לשלב את היכולות שלנו ושלהם. בנקים, משקיע מוסדי, מישהו מספיק חזק בשוק שיכול לנצל את סל הלקוחות כדי לתת את היכולת לקבל אשראי בזמן קצר".

רביב התייחס להשקעה בחברת e-Loan ואמר: "נכנסנו להשקעה כי מאמינים בתחום. מאמינים כי יש פה שילוב של שני גורמים - נתוני האשראי, אפשר גם בלי זה, הרבה יותר קל מהיר ונכון עם זה, כמו שרואים בארה"ב. דבר שני זה הטכנולוגיה שתאפשר יותר ויותר לעבור ולעקוף את הצורך בניירת, פקידים, סניפים, בנושא של אשראי צרכני. החברה שהשקעו בה, e-Loan, עובדת מזה שנה וחצי ורואים שהטכנולוגיה עובדת. מאמינים שהתחום יצמח ואנו רוצים להיות שם".

לוינשטיין הוסיף כי "אנחנו מאמינים בפלטפורמה וביכולת לצמוח לבד, אבל מאמינים שהולכים למערכה ארוכה של הצבת אלטרנטיבה למערכת מסורתית בנקאית, לכן חשוב לנו להיצמד לשותף אסטרטגי שייתן ערך בניסיון שלו, ולתת ללקוחות שלנו את הנוחות".

רביב נשאל האם באמת פלטפורמות כאלו יוכלו להתחרות בבנקים, והשיב באנלוגיה: "באמת אפשר להזמין כרטיס טיסה באינטרנט בלי סוכן נסיעות? יש הרבה מודלים שהטכנולוגיה שברה את האידיאות בנוגע אליהן. כל הנושא של פיר טו פיר יכול להתחרות במערכת הבנקאית - לא רק במחיר אלא גם בנוחות, זה צריך להיות יותר זריז וקל. אדם יכול לקחת הלוואה ב-11 בלילה עם הלפטופ בסלון, זה גם שווה משהו לעומת לגשת לסניף. יש תחומים שקשה מאוד להתחרות במערכת הבנקאית, אבל בתחום האשראי הצרכני רואים מה קורה באנגליה, בארה"ב... בשוק כזה גדול גם אחוזים בודדים זה מודל עסקי נהדר והמגמה ברורה".

ומה בהמשך?

המשתתפים נשאלו איך הם רואים את השוק בעוד חמש שנים.

פז: "בארה"ב, מי שהוביל את התחרות היו גופים חוץ בנקאיים. השוק יגדל, לבנקים יהיה מספיק, יהיו גופים פרטיים שיעשו בעיקר עם כסף מוסדי. המבחן יהיה המהירות הזריזות והנוחות אל מה שהבנקים יציעו. גם 15%-20% יהיה שינוי משמעותי במפה".

רביב: "אני מסכים עם ההערכה של אורי, 15%-20% זה אופטימי. אל תשכחו שהכסף המוסדי זה כסף של האנשים הפרטיים, מה שחשוב זה שהתשואה זורמת לעמיתים, לכן זה תחליף מושלם פיר טו פיר או פיר פלוס מוסדי".

לוינשטיין: "אני מסכים עם אורי ואילן. כל הנושא של אשראי צרכני ושימוש בפלטפורמות אינטרנטיות זה לא רק מחיר אלא קלות ושקיפות. היום לא תצטרכי לעבור בנק. אלו שתי מערכות שיכולות לחיות טוב אחת עם השנייה. לא יודע להגיד כמה אחוזים אבל בהחלט רואה נתח יחסית גדול עובר לפלטפורמות האלה".

גוריאל: "רואה שיתוף פעולה יותר הדוק עם מוסדיים, לא רק מימונית אלא אסטרטגית. יש המון אפשרויות. בנק שכולו בכף היד. בזמן שלנו".

דורפמן: "חלק מהמקורות יהיו חוץ בנקאיים. כסף מוסדי יהיה בסיס עקיף לאשראי. צריכים לפתור כמה בעיות רגולטוריות. בעיניי פחות חשוב איזה אחוז של אשראי יהיה חוץ בנקאי. חשוב שלכל לקוח יהיו אלטרנטיבות לשפר את מצבו".

צרו איתנו קשר *5988