ליצמן סוגר מעגל: הרפורמה בבריאות הנפש תחל ב-1 ביולי

במרכז הרפורמה: העברת האחריות לידי קופות החולים בבחינת "איחוד בין גוף לנפש" ■ הביקורת: השירותים יהיו מוגבלים ויינתנו לראשונה בתשלום ■ ליצמן: "זהו יום היסטורי למערכת הבריאות"

יעקב ליצמן / צלם: איל יצהר
יעקב ליצמן / צלם: איל יצהר

25 שנה אחרי שהמליצה על כך ועדה ממלכתית ו-3 שנים אחרי שנחתמה באופן רשמי, הרפורמה בבריאות הנפש אמורה להיכנס לתוקף ב-1 ביולי הקרוב. מחזיק תיק הבריאות יעקב ליצמן סגר היום (ב') מעגל כשכינס מסיבת עיתונאים לרגל יישום התוכנית, עליה חתם בשלהי הקדנציה הקודמת שלו במשרד הבריאות.

הרפורמה תביא בין היתר לתוספת של 1.5 מיליארד שקל בשנה לסל שירותי הבריאות בישראל ותוספת חד פעמית של 450 מיליון שקל נוספים. ליצמן אמר היום במסיבת העיתונאים: "זהו יום היסטורי למערכת הבריאות ויום בשורה למתמודדים ומטופלים בבריאות הנפש. לא תהיה דחייה בהחלת הרפורמה (כפי שביקשו מספר חברי כנסת ש.נ). נדע ללמוד ולעקוב ולשנות בהתאם לצרכים ולבעיות בשטח".

במסיבת העיתונאים השתתפו גם זה לצד זה המנכ"ל היוצא של המשרד פרופ' ארנון אפק והמנכ"ל הנכנס, משה בר סימן טוב, שחתם על הרפורמה עוד בשנת 2012 כסגן הממונה על התקציבים באוצר.

בהתאם לעיקרון המרכזי ברפורמה, לפיו יש לטפל בגוף ובנפש באותן מרפאות ללא ההפרדה שהנציחה לכאורה את הסטיגמה שדבקה בפגועי הנפש, קופות החולים יקבלו לידיהן חלק ניכר מהאחריות על שירותי בריאות הנפש המצויים כיום בידי משרד הבריאות. הקופות ירכזו את הטיפול הקהילתי שניתן עד היום במרפאות בריאות הנפש, ואילו משרד הבריאות ימשיך להחזיק במערך בתי החולים הפסיכיאטריים, השיקום הפסיכיאטרי, טיפול נפשי באסירים וטיפול במקרים מורכבים שמשלבים מחלה נפשית עם פיגור שכלי.

מצדדי הרפורמה טוענים כי לראשונה שירותי בריאות הנפש בקהילה יהיו נגישים, זמינים ובעיקר לא מרתיעים, כאשר ביקור אצל פסיכולוג או פסיכיאטר לא יהיה שונה במהות מביקור אצל רופא עיניים. קביעת התור לרופא בריאות הנפש תיעשה באמצעות הפניה מרופא המשפחה או מוקד של הקופה, זאת כדי לחזק את התיאום הרפואי בין המומחים השונים ולרכז את המידע הרפואי על המטופל בין היתר כדי למנוע תגובות נגד בין-תרופתיות.

אבל בצד אווירת החג ששררה היום במשרד הבריאות, הרפורמה בבריאות הנפש ממשיכה לעורר מחלוקת. מתנגדי הרפורמה, בהם איגודי העובדים וארגונים חברתיים, טוענים כי אין להם כל התנגדות לעיקרון שמאחד תחת קורת גג אחת את הטיפול בגוף ובנפש אלא עם התוכן של הרפורמה.

ואכן, בדיקת ההסכם בין המדינה לקופות החולים מגלה מספר פערים בין השירותים שניתנים כיום לשירותים שיינתנו בקופות החולים. כך למשל, לראשונה הטיפול הנפשי יחויב בהשתתפות עצמית מצד המטופל, בעוד כיום השירות ניתן ללא תשלום. כחלק מהרפורמה, ביקור ראשון לצורך אבחון יעלה 50 שקלים, ואילו כל פגישה נוספת תעלה 129 שקל למפגש.

בנוסף, עצם קבלת השירות לאחר ביצוע האבחון מצד המטפל תחייב עמידה בקריטריונים מאוד מסוימים ורק לאחר אישור מצד בקר של הקופה. מדובר בקודים רפואיים כמו סכיזופרניה, הפרעת אישיות, הפרעת אכילה והפרעות התנהגותיות. מטבלת הקודים השמיטו במסגרת הרפורמה את מה שמכונה "קוד Z", שמאפשר קבלת טיפול נפשי גם במקרים פחות מובהקים מבחינה רפואית למשל נפגעות פגיעה מינית, אנשים שחוו הטרדה נפשית בעבודה ועוד.

אחת הבעיות המרכזיות של הרפורמה בבריאות הנפש היא למעשה תמצית הביקורת על חוק ביטוח בריאות ממלכתי: סל השירותים עשיר בקנה מידה בינלאומי, אבל לא נקבעו יעדים ברורים למימוש השירותים מה שיוצר לעתים קרובות בעיית נגישות או תורים ארוכים שמאלצים את הציבור לפנות לרפואה הפרטית. כך למשל, במסגרת הרפורמה מחויבות קופות החולים לזמנים שהוגדרו "סבירים", בלי לקבוע יעד מדיד יותר.

גם הגדרת השירותים נותרה עמומה יחסית, כאשר תחת ההגדרה "פסיכותרפיה" לא ברור לאיזה סוג של פסיכותרפיה זכאי המטופל, האם מדובר במפגשים פרטניים ועל כמה מפגשים מדובר. המתנגדים לרפורמה טוענים כי לאור העובדה שהרפורמה עברה לפני 3 שנים באמצעות צו עליו חתם ליצמן ולא בחקיקה, הרי שאין זה חוקי לכאורה לגרוע מהשירותים הקיימים. עוד הם טוענים כי התקציב שיינתן לקופות לצורך ניהול מערך בריאות הנפש בקהילה אינו "צבוע" לצורך מטרה זו, ולכן הוא עלול לשמש את הקופות לצרכים אחרים.

במשרד הבריאות טוענים מנגד כי שום תחום רפואי אינו צבוע וכי המשרד יפקח מקרוב אחר יישום הרפורמה גם בהיבט המקצועי וגם בהיבט הכלכלי. ביקורת נוספת מושמעת כנגד האפשרות שניתנה לקופות לבצע את המפגשים עם מטופלי הנפש באמצעות שיחת וידאו זאת לא בשל ביקורת על עצם השיטה אלא בשל החשש כי הקופות יפעילו את האמצעים האלה כדי לכסות על היעדר זמינות ונגישות פיזית גם כשהדבר אינו מחויב המציאות.

עוד סכסוך עבודה

ההתנגדות לרפורמה מקבלת היום חיזוק גם מההסתדרות הכללית, שהכריזה על סכסוך עבודה בכל מערך בריאות הנפש של משרד הבריאות. לפי חוק, בתוך 14 יום יורשו העובדים לנקוט בצעדים ארגוניים עד כדי שביתה, כלומר שבוע בלבד לפני כניסת הרפורמה לתוקף. סביב הרפורמה קיימים כבר סכסוכי עבודה שהוכרזו עוד בשנת 2012 על ידי איגוד העובדים הסוציאליים והסתדרות המח"ר (האקדמאים). זירה נוספת עימה צפוי להתמודד ליצמן היא הכנסת, לאחר ששורה ארוכה של חברי כנסת כמעט מכל הסיעות כפו דיון מיוחד בעניין שיתקיים ביום ד' הקרוב בוועדת הרווחה עבודה ובריאות.

מארגון "בנפשנו" (מתמחים בפסיכולוגיה למען הצלת מערך בריאות הנפש הממלכתי) נמסר בתגובה: "היום הוסיפו כחלון ובנט סייעת לגני הילדים. ליצמן הוסיף אבחנה פסיכיאטרית לכל ילד שזקוק לסיוע נפשי. ארגון 'בנפשנו' ימשיך לפעול למען המטופלים בבריאות הנפש ונגד עקיפת סמכויות הכנסת, כפי שנעשה ע"י סגן השר ליצמן ומשרד הבריאות במחטף הנוכחי".

היתרונות והחסרונות של הרפורמה
 היתרונות והחסרונות של הרפורמה

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988