אז מה באמת יקרה בשווקים כשהריבית בארה"ב תעלה?

אלי צחור ואמיר חדד מברומטר ניהול השקעות נוברים בהיסטוריה של כלכלת ארה"ב ומספקים אינדיקציה למה שעשוי לקרות בשווקים בחודשים הקרובים

אלי צחור / צילום: תמונה פרטית
אלי צחור / צילום: תמונה פרטית

בשבועות האחרונים מתפזרים רמזים לא דקים לעלייה אפשרית של הריבית בארה"ב. ג'נט ילן, יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, הודיעה החודש כי "אם הכלכלה האמריקאית תשתפר, תתאפשר העלאת ריבית השנה". סטנלי פישר, בהרצאה שנשא בחודש שעבר במרכז הבינתחומי בהרצליה, אמר שמועד העלאת הריבית ייקבע על פי הנתונים המאקרו כלכליים ולא על פי תאריך קבוע. "אם כלכלת ארה"ב תצמח מאוד מאוד לאט, אנחנו נמתין. אם הכלכלה תצמח מהר יותר, נעשה זאת מוקדם יותר". עוד הוא העריך שעד השנים 2018-2017 הריבית תטפס לרמה של 3.25%-4%.

מאחר שהריבית היא אפס ברוב המדינות המובילות שאלנו את עצמנו מה קרה לשוק המניות בעבר כאשר הריבית עלתה. במאמר זה בחנו את ארה"ב בעשור שבין 1950 עד 1960 שאופיין בעליית התשואות לאחר שנים של תשואות נמוכות (בדומה להיום) בעשור של מלחמת העולם השנייה.

באופן כללי, העלאת הריבית הקצרה היא לא הדבר שמטריד את שלוותם של סוחרי הבורסות, משקיעי הנדל"ן והציבור הרחב (המושקע בבורסה דרך הפנסיה שלו). העניין המרכזי הוא מה יקרה לריבית ארוכת הטווח. זו הריבית שעליה מסתכלים כל מי שמחפש אלטרנטיבה לכסף. הגיונית ניתן לשער שכאשר יש אלטרנטיבה טובה ובטוחה כמו ריבית טובה על אגרות חוב ממשלתיות לעשר שנים (שזו הריבית המשמשת מעין "עוגן" שסביבו כל שאר הנכסים הפיננסיים), כספים רבים יזרמו לאלטרנטיבה הזאת. מצופה שבשנים של העלאת הריבית האג"ח יירדו והמניות יעלו, וכאשר הריבית תהיה אטרקטיבית המניות יתחילו לרדת והאג"ח יעלו.

מה באמת קרה?

האם ניתן להגיד משהו חד משמעי שקרה בעבר ועשוי להצביע על מה שיקרה בעתיד?

הנה טבלה המסכמת את מה שקרה בשנים אלו ושני גרפים. בגרפים ניתן לראות את המיתאם (קורלציה) בין תשואת האג"ח לעשר שנים לבין מדד מניות הדאו ג'ונס.

תגובות היסטורית בוול סטריט להעלאת ריבית בארהב
 תגובות היסטורית בוול סטריט להעלאת ריבית בארהב

העלייה בתשואה בשנות ה-50 התרחשה בשלושה מקרים:

■ המקרה הראשון של העלייה בתשואה ארוכת הטווח החל ב-1950-1953. התשואה עלתה מרמות של 2.3% ועד לרמות של כ-3.2%, שוק המניות האמריקאי הגיב בעליות ורק לקראת סוף עליית התשואות, כשהתשואה הגיעה למעל 3%, היה מימוש של כ-15% בשוק המניות.

■ המקרה השני היה בין השנים 1954-1957, אז עלתה התשואה ל-10 שנים מרמות של 2.4% ועד לרמות של כ-4% ב-1957. שוק המניות עלה בחדות בתחילת המהלך אולם כאשר התשואה הגיעה ל-4% שוק המניות התממש בכ-20%.

■ המקרה השלישי התרחש מ-1958 עד 1960 אז עלתה התשואה מרמות של 2.9% ועד לכ-4.5%. שוק המניות עלה מרמות של 420 נקודות ועד לרמות של כ-700 נקודות וכאשר התשואה נשקה ל-4.5%, הוא התממש בכ-15%.

שוקי האגח והמניות בארהב בשנות ה 50
 שוקי האגח והמניות בארהב בשנות ה 50

מה אפשר ללמוד מהמקרה של שנות ה-50?

הנתונים בטבלה מלמדים כך:

■ אם הכלכלה האמריקאית תראה צמיחה קבועה לאורך זמן כפי שקרה בשנות ה-50, תתרחש עלייה בתשואות לאורך זמן.

■ במהלך שנות ה-50, בהן עלו התשואות של איגרות החוב ארוכות הטווח , היו פרקי זמן בהם התשואה ירדה. התקופות האלה התאפיינו בצמיחה נמוכה יחסית . כך שניתן לצפות שאם אכן תתרחש תקופה ארוכת טווח של עלייה בתשואות, היא תלווה בתיקונים של איגרות החוב כל אימת שהכלכלה תציג ביצועים פחות טובים.

■ בשנות ה-50 הייתה קורלציה שלילית בין שוק המניות לשוק איגרות החוב.

המסקנה היא שכל עוד התשואות של איגרות החוב לא גבוהות מדיי, שוק המניות יכול להגיב בחיוב לאורך זמן גם כשיש עליית תשואות באג"ח.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988