הישראלים מוטרדים ממצבם הכלכלי יותר מאשר מהטרור

בסולם שבין 0 ל-160, הישראלים מדרגים את ישראל במקום 88 במדד הביטחון הכלכלי של נילסן לרבעון הראשון של 2015 ■ המצב הכלכלי הכי מטריד את הישראלים, ורבים מצמצמים הוצאות על מוצרי צריכה ובילויים

 סופרמרקט "שלנו" בת"א / מתוך הפייסבוק
סופרמרקט "שלנו" בת"א / מתוך הפייסבוק

צמד המילים "המצב הכלכלי" עולה כמעט בכל שיחת סלון בהקשר של יוקר המחיה, המורכב מתחומים רבים, ביניהם מחירי הדירות, מחירי הדלק, מחירי הקייטנות, סל הקניות בסופר, חשבון החשמל ועוד. עד כמה אנחנו, הצרכנים הישראלים מודאגים מהמצב הכלכלי הנוכחי? מסתבר שפחות מהצרכנים באירופה.

עם זאת, הצרכנים הישראלים נערכים למיתון ומפחיתים קניות - כך עולה מאינדקס ביטחון הצרכנים לרבעון האחרון- מחקר גלובלי וישראלי שביצעה חברת נילסן העולמית ומפורסם כאן לראשונה.

הסקר, הנערך בקרב כ-30 אלף צרכנים ב-60 מדינות, מבוצע אינטרנטית אחת לרבעון ומטרתו למדוד את רמת הביטחון הכלכלי של הציבור במדינות שונות. אינדקס הביטחון משקף את תחושת הציבור בנוגע למצב הכלכלי הנוכחי וכולל דאגות לששת החודשים הקרובים, כוונות להוצאות וציפיות לעתיד.

סולם הערכים מחושב באמצעות דירוג התשובות מצוין/טוב/לא כל-כך טוב/גרוע, ונמדד בין הציונים 0 (גרוע) עד 160 (מצוין), כאשר ציון 100 למשל מעיד על ממוצע בין הדירוג טוב ל"ללא כל-כך טוב". בהתייחס לישראל נשאלו 500 משתתפים.

מקום טוב באמצע

בראש טבלת הביטחון הכלכלי ניצבת לא אחרת מאשר הודו, ובתחתית הטבלה מיקמו הצרכנים האוקראינים את מדינתם. בהשוואה ל-60 המדינות שנכללו בסקר ישראל ממוקמת במקום טוב באמצע, ומעל לממוצע האירופי. האם זו מחמאה גדולה לישראל? לאו דווקא, משום שהציון שקיבלה ישראל הוא 88 מתוך 160, שמשמעותו "לא כך כל טוב". עם זאת, ציון זה משקף עלייה של 3 נקודות בהשוואה לציון ברבעון האחרון של 2014 וברבעון המקביל בשנת 2014, שעמד על 85. המדד הישראלי ממוקם, כאמור, מעל הממוצע האירופאי, שעומד על ציון 77 ומתחת לממוצע הגלובלי שעומד על ציון 97.

האיום האיראני פחות מדאיג

מהן שתי הדאגות שמטרידות את הצרכנים בהסתכלות קדימה לששת החודשים הקרובים? ארבע קטגוריות נכללו בתשובות לשאלה הזו: מצב כלכלי, ביטחון תעסוקתי, בריאות וטרור. במקום הראשון דורגו הדאגות הכלכליות על-ידי 27% מהנשאלים בישראל. 25% ציינו כי הם מודאגים בעיקר מביטחון תעסוקתי. 23% ציינו כי הם מודאגים מענייני בריאות ו-17% ציינו כי בראש דאגותיהם נמצאות סכנות טרור: מעניין לציין כי ברבעון האחרון של סוף שנת 2014, לאחר מבצע צוק איתן, 37% ציינו כי הם מודאגים מסוגיות טרור, שהיווה בסקר הקודם את הדאגה העיקרית שהביעו הנשאלים.

קונים פחות

מחצית מהנשאלים דירגו את מצבם הפיננסי כטוב או כמצוין. יש מיתון? כ-60% מהנשאלים מאמינים שיש כיום מיתון בישראל, לעומת 68% שסברו כך בסקר שנערך ברבעון האחרון של 2014. רק 11% מתוך אלה שסבורים שאנחנו בעיצומו של מיתון, מאמינים שנצליח לצאת ממנו במהלך השנה הבאה. הצרכן הישראלי מעיד על עצמו כמי שנערך למיתון, כשהוא מצהיר כי בכוונתו לצמצם את היקפי הצריכה; 56% מהנשאלים ציינו שהם פועלים לצמצום הוצאות משק-הבית. התחום הראשון שבו מקצצים הצרכנים הוא בהוצאות על בילויים, באמצעות הפחתה בכמות הבילויים, כך לפי 66% מהנשאלים.

59% מהנשאלים השיבו שהם מבזבזים פחות על קניית בגדים חדשים, 55% מהנשאלים סיפרו שהם קונים מוצרים זולים יותר לצריכה שוטפת (מוצרי מזון, טואלטיקה וכד'), 44% מהנשאלים סיפרו הם דוחים שדרוג של מוצרי בית (מוצרי חשמל למשל) ו-40% מהנשאלים סיפרו כי הפחיתו בהזמנת מזון בטייק אוויי. מגמת החיסכון, לפי הסקר. תימשך גם כאשר המצב הכלכלי ישתפר: 33% מהנשאלים השיבו שימשיכו לקנות מוצרי צריכה זולים יותר ו-25% השיבו שימשיכו לצמצם בהזמנת מזון מבחוץ.

"אנחנו רואים כיצד ההצהרות הללו ממומשות בפועל", אומרת שגית עטר, מנכ"לית נילסן ישראל, "לצד הצמצום על הוצאות על מזון, יש עלייה במכירות של יצרנים קטנים ושל מותגים פרטיים", היא אומרת ומדגישה כי עדיין בישראל נתחי השוק של המותג הפרטי קטנים ביחס למדינות העולם.

30% בלבד הגדירו את העיתוי הנוכחי כזמן טוב לקניית דברים שהם רוצים או צריכים. גם הציפיות ביחס לשוק העבודה פסימיות: כאשר נשאלו הישראלים מה הסיכוי למצוא עבודה, 61% השיבו כי הסיכוי לא טוב ואפילו גרוע.

"כאשר בוחנים את האינדקס שלוש שנים לאחור, אנחנו רואים דרמה שהחלה במחאת קיץ 2011, שאחריה הציון שהעניקו הנשאלים הישראלים צנח. לפני המחאה, ברבעון השלישי של 2011 עמדנו על כ-95 נקודות, שירדו גם לשפל של 83. למעשה מאז המחאה אנחנו נמצאים מתחת לממוצע הגלובלי שנמצא בעלייה מאז 2009. המשמעות היא שמאז המחאה יש התדרדרות ברמת הביטחון הכלכלי של הצרכנים עם התאוששות איטית - מגמה שמספרת את הסיפור שחווה הצרכן הישראלי בשלוש השנים האחרונות", אומרת עטר.

כפר גלובלי

בראש הדירוגים מככבות מדינות אסיה בעיקר: הודו ניצבת בראש הטבלה עם ניקוד של 130 מתוך 160, כך שלפי הסקר הביטחון הכלכלי של צרכניה הוא הגבוה ביותר (בל נשכח כי הסקר בוצע אינטרנטית, משמע שחתך גדול של האוכלוסין כלל לא יכול להשיב על הסקר). במקום השני ממוקמת אינדונזיה, במקום השלישי פיליפינים, ובמקום הרביעי איחוד האמירויות. במקום החמישי מדורגת תאילנד ובמקום השישי וייטנאם.

הצרכנים האמריקנים מיקמו את ארה"ב במקום השמיני עם דירוג של 107 נקודות, בסמוך לסין. המדינה האירופית שדורגה במקום הגבוה בסקר היא דנמרק, ואחריה גרמניה עם הציון 100.לצד ישראל שדורגה בציון 88, ממוקמות טייוואן וברזיל. במקום האחרון נמצאת אוקראינה עם ניקוד של 41. עוד בתחתית הדירוגים נמצאות איטליה והונגריה. המדינות שעלו בדירוג ביחס לסקר הקודם שנערך ברבעון הרביעי של 2014 הן יוון שהדירוג שלה בסקר הנוכחי עומד על 65 - עלייה של 12 נקודות מהסקר הקודם, ואיטליה עם הדירוג 57 ששיקף גם הוא עלייה של 12 נקודות.

אופטימיות זהירה באירופה

מבין היבשות בעולם, נדמה שהצרכנים באירופה הם הפחות אופטימיים. הדירוג הממוצע של מדינות אירופה הוא 77, לעומת ממוצע עולמי של 97. ביטחון הצרכנים האירופאיים נמצא במגמת שיפור, אבל עדיין הוא רחוק מרמת הביטחון של הצרכנים בתקופות שקדמו למיתון הכלכלי (למשל ביחס לממצאי סקר שנערך ב-2005). עם זאת, נראים סימנים לשיפור בביטחון של הצרכנים שמשקפים סימנים של צמיחה בשווקים האלה, למשל בהיבט של עלייה בביטחון התעסוקתי. ירידת מחירי הנפט במדינות שאינן מייצרות אותו, סייעה להן, כמו גם התפתחות שוקי העבודה. הביטחון של הצרכנים האמריקנים המשיך להצביע על עלייה, בשעה שבקנדה רמת הביטחון של הצרכנים ירדה. הצרכנים האמריקנים הביעו פחות דאגה בנוגע לביטחון תעסוקתי.

מעדיפים לחסוך ולנפוש

בניתוח הסקר הגלובלי עולה כי במרבית האזורים בעולם, הצרכנים מעדיפים להפנות את כספם הפנוי לחסכונות: באירופה (שאליה סופחה ישראל בסקר) 35% מעדיפים להפנות את כספם לחיסכון, 31% לטובת בגדים חדשים ו-30% לחופשות או נופשים. 20% סיפרו שאין להם הכנסה פנויה. באסיה, 61% מתושבי המדינות באזור מעדיפים לחסוך את כספם, 38% מעדיפים לבזבז אותו על חופשות ונופשים ו-34% על בגדים חדשים. 8% מהנשאלים אמרו שאין ברשותם הכנסה פנויה. תושבי מדינות אפריקה והמזרח התיכון גם מעדיפים לחסוך: 39% ציינו כי החיסכון הוא בעדיפות ראשונה, 26% ציינו כי יפנו הכנסה פנויה לרכישת בגדים חדשים ו-20% לבילוי מחוץ לבית. ל-21% אין כלל הכנסה פנויה. 40% תושבי צפון אמריקה בעלי הכנסה פנויה יעדיפו לחסוך את כספם, 34% יחזירו חובות ו-21% יפנו את ההכנסה הפנויה לנופש וחופשה. 22% השיבו שאין להם הכנסה פנויה.

בשונה מהרבעון הקודם, ברבעון הזה הכלכלה היא דאגתם העיקרית של הישראלים
 בשונה מהרבעון הקודם, ברבעון הזה הכלכלה היא דאגתם העיקרית של הישראלים
מדד הביטחון הצרכני
 מדד הביטחון הצרכני
בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד-באיזה מהפעולות הבאות נקטת כדי לחסוך בהוצאות משק הבית
 בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד-באיזה מהפעולות הבאות נקטת כדי לחסוך בהוצאות משק הבית

כסף פנוי
 כסף פנוי

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988