כמה מרוויחים בבנקים - וכמה עובדים בשכר נמוך פוטרו?

דוח בנק ישראל: מספר העובדים בבנקים ירד ל-46.5 אלף - שפל של 6 שנים ■ בבנקים ישנם פחות מ-100 עובדים שעלות שכרם נמוכה מ-5,000 שקל בחודש ■ 63.5% מהבנקאים משתכרים 7-21 אלף שקל בחודש

דודו זקן / צילום: אמיר מאירי
דודו זקן / צילום: אמיר מאירי

אחד הנושאים המרכזיים שמעסיק את הנהלות הבנקים בשנים האחרונות הוא היעילות. אין זה סוד שהבנקים בישראל סובלים מיעילות נמוכה, הנובעת מהמבנה המסורבל שלהם והסכמי השכר הקשיחים שאינם מאפשרים פיטורי עובדים, וגם משנים של הזנחה וניפוח מצבת כוח האדם, שנבעה מהתחרות הנמוכה במערכת הבנקאית, ואפשרה לבנקים להרשות לעצמם לא לטפל בסוגיית ההוצאות - ועדיין להציג רווחים נאים מדי שנה.

אלא שבשנים האחרונות המגמה השתנתה; התגברות התחרות והתהדקות הרגולציה (שצפויות רק להתגבר) אילצו את הבנקים להתאים עצמם למצב החדש ולקדם תוכניות התייעלות. כך לדוגמה, בשנים האחרונות קטן מספר העובדים בבנק הפועלים, בלאומי ובדיסקונט ביותר מ-3,000 עובדים. יעילותם התפעולית של הבנקים הישראלים עדיין נמוכה בהשוואה ליעילות בבנקים אחרים במדינות ה-OECD.

מחברי הדוח השנתי של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שהתפרסם היום (ד'), ציינו שהיעילות התפעולית של הבנקים עמדה על 71.8% בממוצע, כלומר יותר מ-70% מההכנסות נבלעו בשורת ההוצאות. לשם השוואה, הממוצע בעולם עומד על 62%. עם זאת, חשוב לציין כי אשתקד שורת ההוצאות כללה גם הוצאות חריגות וחד-פעמיות של הקנס ששילם בנק לאומי בגין פרשת העלמות המס בארה"ב והפרשות נוספות בגין תוכניות התייעלות שביצעו חלק מהבנקים.

דוח בנק ישראל מאפשר הצצה מעמיקה יותר למבנה הוצאות השכר במערכת הבנקאית. בבנק המרכזי אוספים זה שלוש שנים את התפלגות השכר מהבנקים, מה שמאפשר לראות את פערי השכר בין השכבות השונות בבנקים. עלות השכר החציונית בבנקים עמדה אשתקד על כ-20 אלף שקל, כלומר מדובר בשכר ברוטו של כ-14 אלף שקל. מדובר בנתונים הדומים לאלו שנרשמו בשנה הקודמת. מהנתונים עולה כי מספר העובדים בבנקים נמצא במגמת ירידה. ב-2014 היו 46.5 אלף עובדים במערכת הבנקאית - המספר הנמוך ביותר ב-6 השנים האחרונות.

עם זאת, הוצאות השכר דווקא המשיכו להיות ברמות שיא ועמדו על 17.87 מיליארד שקל - עלייה של 0.6% לעומת 17.76 מיליארד שקל ב-2013. הסיבה לכך היא שהירידה במספר העובדים מתקזזת ע"י מנגנון הטייס האוטומטי, המביא לגידול של 3%-5% בשכר העובדים ברוב הבנקים מדי שנה, וכן בשל הוצאות חד-פעמיות בגין תוכניות התייעלות של בנק דיסקונט ובנק הפועלים.

בצד החיובי מציינים בבנק ישראל כי הירידה במספר העובדים נרשמה אשתקד כמעט בכל רמות השכר, זאת בשעה שבשנת 2013 עיקר הצמצום היה ברמות השכר הנמוכות ובמשרות הזמניות. עם זאת, חשוב להזכיר כי בה בעת שבשנת 2013 חולקו בונוסים בכל הבנקים, בשנת 2014 רק בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות חילקו בונוסים לעובדים על רקע תוצאותיהם הטובות, מה שמעוות את ההשוואה לשנת 2013.

על כן בחרנו להשוות את הנתונים לשנת 2012 שהייתה דומה ל-2014 מבחינת בונוסים: ב-2012 לא חולקו בונוסים בשני בנקים מרכזיים - לאומי ודיסקונט. אם משווים את הנתונים שנתיים לאחור, רואים כי בה בעת שמספר העובדים ירד בכל דרגות השכר הנמוכות מעלות שכר חודשית של 20 אלף שקל, הרי שבקרב מקבלי השכר הגבוה מ-20 אלף שקל, נרשמה דווקא עלייה במספר העובדים, ובמיוחד בקרב אלו שעלות שכרם החודשית 50-83 אלף שקל; מספרם זינק ב-30% אשתקד לעומת 2012, ל-1,671 עובדים. מה עוד ניתן ללמוד על מצבת כוח האדם בבנקים, הנמצאת בתהליך התייעלות? המספרים המרכזיים לפניכם:

94% - זהו שיעור הצניחה במספר העובדים בשכר הנמוך בתוך שנתיים. אם בשנת 2012, כמעט 1,500 מעובדי הבנקים קיבלו שכר בעלות חודשית של עד 5,000 שקל, הרי שב-2014 נשארו פחות מ-100 עובדים שכאלה. עובדים אלה מאיישים בעיקר את עמדות הטלר או המוקדים הטלפוניים, והם הוחלפו - בין אם על ידי מכונות או על ידי עובדים ותיקים שנוידו לתפקיד זה, לאחר שבוטל התקן המקורי שלהם. נתוני בנק ישראל חושפים כי למעשה, יותר ממחצית מהירידה במספר העובדים בשנתיים האחרונות נעשתה באמצעות קיצוץ בעובדים הזמניים - פתרון קל יחסית שאינו כולל התעמתות עם ועדי העובדים ומביא לקיטון במצבת כוח האדם, אבל האם זה יעיל להיפטר דווקא מהעובדים עם השכר הנמוך?

63.5% - זהו שיעור העובדים שמקבלים שכר ברוטו של 7-21 אלף שקל בחודש (28 אלף עובדים). כאשר מסתכלים על נתון השכר הממוצע בבנקים, רואים שעלות השכר הממוצעת לעובד עמדה אשתקד על 32 אלף שקל- נתון מרשים מאוד; אלא שכאשר בוחנים לעומק את המספרים (ראו גם הרחבה במסגרת), מגלים שבעבור חלק גדול מעובדי הבנקים, העבודה בבנק אינה כזו בוננזה. קרוב לשני שלישים מעובדי המערכת הבנקאית לוקחים הביתה תלוש חודשי של 7-21 אלף שקל; אמנם מדובר בנתון הגבוה מהממוצע במשק, אך לא מסנוור במיוחד. עם זאת, ראוי לציין כי בד בבד נהנים עובדי הבנקים ממגוון הטבות שלא קיימות במרבית המגזרים האחרים במשק, וכן חלק גדול מהם נהנה מקביעות המבטיחה ביטחון תעסוקתי.

2,000 - זהו מספר העובדים בני המזל בבנקים שנהנים מעלות שכר חודשית של יותר מ-50 אלף שקל בחודש, כלומר משכר ברוטו של יותר מ-35 אלף שקל. מספר העובדים שנמצאים בטופ של מקבלי השכר בבנקים נמצא במגמת עלייה. בשנת 2013 מספרם עמד על 1,970, ואילו בשנת 2012 על 1,632 בלבד - קרי עלייה של 20% בשנתיים האחרונות, ל-2,000 כיום. עם זאת, בצמרת מקבלי השכר שנהנים משכר ברוטו של יותר מ-58 אלף שקל נרשמה דווקא ירידה - 329 עובדים נהנים משכר גבוה זה, לעומת 351 בשנת 2012.

1,945 - זהו מספר עובדי הקבלן בבנקים בשנת 2014, המהווים כ-4% מעובדי המערכת הבנקאית. מספר עובדי הקבלן בבנקים נמצא גם כן במגמת ירידה; אשתקד ירד ב-12%, ובסה"כ תוך שנתיים צנח ב-600 משרות, קרי ב-30% בקירוב. הקיצוץ בעובדי הקבלן נעשה משום שאין להם כמובן קביעות, והבנק יכול לפטר אותם. באשר לעלות שכרם של עובדי הקבלן, הרי שרובם (68%) מקבלים שכר בעלות חודשית של יותר מ-10,000 שקל. הסיבה לכך היא שחלק גדול מעובדי מיקור-החוץ בבנקים נמצאים באגפי הטכנולוגיה, שם רמות השכר גבוהות יחסית. עיקר הקיצוץ בעובדי הקבלן היה ברמות השכר הללו (מספר העובדים בקבוצה זו ירד ב-250 בקירוב). לעומת זאת, בקרב עובדי הקבלן שעלות שכרם נמוכה מ-10,000 שקל בחודש, נרשמה אשתקד ירידה של 4.5% במספר העובדים.

שכר של 32 אלף שקל בחודש? לא ממש

מנתוני בנק ישראל עולה כי עלות השכר החודשית של עובד הבנקים עמדה אשתקד על 32 אלף שקל בחודש. אלא שקרוב ל-90% מעובדי הבנקים יכולים רק לחלום על קבלת תלוש שכר שכזה. אז איך בכל זאת הגיעו לנתון הזה?

ראשית, בבנקים ישנו סעיף נוסף הנכלל בהוצאות השכר, שלא קיים במרבית המגזרים האחרים - מס שכר. הבנקים לא משלמים למדינה מס מסוג מע"מ, שכן נקבע כי אין מע"מ על השירותים הבנקאיים. במקום זאת משלם הבנק מס שכר על עובדיו, בשיעור המוערך ב-18% משכר הבסיס של העובדים. רוב העובדים כלל לא מודעים למס הזה, שלא חל עליהם, והם בוודאי לא נהנים ממנו, אך הוא נכלל בהוצאות השכר ומנפח אותן.

יתרה מזאת, הנתון כולל את עלות השכר - ולא המשכורת ברוטו, כלומר הוא כולל הטבות כגון הפרשות לקרנות פנסיה והשתלמות, הוצאות רכב והטבות נוספות הקיימות בבנקים ובהן מימון קייטנות והשכלה גבוהה לילדים. מדובר בהטבות חשובות שאין להמעיט בערכן, אך הן לרוב לא מקבלות ביטוי בתלוש השכר.

כך שכאשר בוחנים את נתוני השכר, חשוב גם לראות מהו השכר ברוטו שבסוף מביא כל עובד - השכר ברוטו החציוני בבנקים עמד אשתקד על כ-14 אלף שקל, יותר מכפול מהשכר החציוני הממוצע במשק, אך עדיין לא מדובר במספר מנקר עיניים.

השינוי בהוצאות השכר בבנקים
 השינוי בהוצאות השכר בבנקים

שכר עובדי הבנקים
 שכר עובדי הבנקים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988