העליון ביטל פס"ד לפיו בנק אחראי למנוע "התאבדות כלכלית"

השופטת דרורה פלפל קבעה ב-2013 כי למזרחי-טפחות יש אחריות מוגברת כלפי לקוחה שחשבונה נקלע לחוב כבד מפעילות ספקולטיבית, והפחיתה את חובה ב-50% ■ העליון ביטל את פסק הדין, והחוב הופחת ב-25%

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דרורה פלפל, מיולי 2013, שבו נקבע כי לבנק מזרחי-טפחות יש אחריות מוגברת כלפי לקוחה בשם אורלי הרן, שפעילותה הפיננסית הייתה בבחינת "התאבדות כלכלית".

עם זאת, העליון הכיר בפסק דינו בכך שלמזרחי-טפחות היה "אשם תורם" לחוב של הלקוחה, ולכן הפחית מהחוב 25% (לעומת 50% שהפחית המחוזי).

לפיכך הועמד סכום החוב של הרן לבנק על כ-14.7 מיליון שקל "בלבד", במקום סכום חוב של כ-19.6 מיליון שקל, אותו דרש הבנק מהרן לפרוע. חלק מהסכום שולם מאז.

פסק הדין של העליון, שניתן בערעור שהגיש מזרחי-טפחות על פסק דינה של פלפל, התקבל בדרך של פשרה לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט כבר לפני כ-4 חודשים, אך הוא עבר "מתחת לרדאר" של התקשורת, והוא מתפרסם כאן לראשונה.

לעצור את פעילות הלקוח

ביולי 2013 קיבלה השופטת פלפל פסק דין פורץ-דרך שהגיע לכותרות העיתונות הכלכלית, בעקבות תביעה שהגיש מזרחי-טפחות נגד הרן, שחשבונה נקלע לחובות כבדים עקב פעילות שנטען היה שהיא ספקולטיבית.

השופטת פלפל פסקה כי לבנק יש אחריות מוגברת כלפי לקוח שפעילותו הפיננסית היא בבחינת "התאבדות כלכלית". פלפל קבעה באותו פסק דין - שכאמור בוטל לאחרונה על-ידי העליון - כי בנסיבות שבהן לקוח פועל באופן העלול לגרום לו להפסיד את כספו ולמעשה "מתאבד כלכלית", חייב הבנק לנקוט פעולות, לרבות עצירת הפעילות בחשבון.

בפסק הדין נקבע עוד כי "כשם שיש בדין הפלילי חובה מכוח הדין למנוע התאבדות פיזית - אזי מכוח חובת האמון והנאמנות המוגברת שבין הבנק לבין לקוחו, יש לעצור את פעילותו של הלקוח בחשבון".

לדברי בית המשפט המחוזי, הבנק אחראי גם הוא לנזקים שנוצרים בחשבון כזה, ועל כן עליו לשאת במחציתם.

פשרה בעצת העליון

לאחר ששמעה את עדות בנה של הרן שפעל בחשבון ואת עדויות אנשי הבנק, הגיעה השופטת פלפל למסקנה כי הרן לא הייתה מעורבת בחשבון, למעט חתימה על טפסים; וכי בנה של הרן ניהל אותו תוך שנהג להתייעץ עם פקיד הבנק ועם חדר המסחר בקשר לפעולות שעמד לבצע.

באמצעות עו"ד ישראל בכר ממשרד גרנות ושות', הגיש מזרחי-טפחות לעליון ערעור על פסיקת המחוזי, שבמסגרתו טען כי הלקוחה פעלה בעיניים פקוחות, וכי לא ניתן להטיל על הבנק אחריות כה רחבה לפעולותיה במקרה כזה. כמו כן תקף הבנק את המושג "מתאבד כלכלי" שבו השתמשה פלפל.

במהלך הדיון בערעור הציעו שופטים העליון לצדדים להסכים להם לפסוק על דרך הפשרה, כאשר סכום החוב של הרן יופחת בשיעור. "לפי המוסכם בין הצדדים, יבוטל פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומסכום החוב המקורי יופחת סכום הנע בטווח של 10%-30% בגין 'אשם תורם' של הבנק. אל סכום החוב המופחת, כאמור, תתווסף ריבית מוסכמת מתאימה, וינוכו ממנו כל סכומים אשר אותם גבה הבנק מתוך בטוחות או נכסים של הלקוחה שעוקלו על-ידו", פסק העליון.

הצדדים נעתרו להצעה, ולבסוף קבעו שופטי העליון, כאמור, כי החוב יופחת ב-25%. "לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים בכתב ובעל-פה, אנו קובעים כדלקמן: מסכום החוב המקורי יופחתו 25%... אל סכום החוב המופחת תתווסף ריבית מוסכמת... פסק דין זה בא לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל בזאת", פסק העליון.

הרן יוצגה בידי עורכי הדין רועי סלוקי ואסף ברם.

צרו איתנו קשר *5988