דירקטורים אבודים

הדירקטורים במגה ובאלון רבוע כחול כשלו לגמרי - וחייבים לספק הסבר

סניף מגה בעיר / צילום: איל יצהר
סניף מגה בעיר / צילום: איל יצהר

כבר לפני שנתיים, בשנת 2013, החלה חברת מגה קמעונאות, שבשליטת קבוצת אלון רבוע כחול לרשום הפסדים. ב-2014 ההפסד צמח לסכום-עתק של 410 מיליון שקל. באותה שנה מגה המפסידה שילמה לאלון דיבידנד במזומן של כ-100 מיליון שקל, מהלך שמנוגד להיגיון עסקי. בימים אלה, כשמדובר בפיטורי חלק מהעובדים, סגירת סניפים, ובבקשה לפרוס חוב של 1.3 מיליארד שקל לנושים, החברה מתנדנדת.

מגה מתנהלת תוך דיון בבית המשפט המחוזי, שנתן לחברה שבועיים להתארגן ולשלם לנושים על בסיס התחייבות שהכסף ייפרע למוצרים שיסופקו. אלא שבאותם שבועיים שמתקצרים התגלו חובות נוספים לספקים קטנים, שעלולים להתמוטט אם כספם לא יוחזר.

מגה מצידה מודיעה כי מדובר בהסדר לפריסת חוב ולא בתספורת, אבל התחושה בקרב הספקים קשה - השוק הקמעונאי תחרותי, הרווח נמוך, שכר העובדים במגה גדול יחסית לרשתות אחרות, הניהול והאסטרטגיה לא ברורים. גם בעלי השליטה שרגא בירן והקיבוצים לא ממהרים להזרים כסף למגה, דבר שמעלה את החששות אצל כל הנוגעים בדבר.

אביגדור קפלן - לשעבר מנכ"ל בית-החולים הדסה, קופת-חולים כללית, כלל ביטוח ועוד - מכהן היום כיו"ר מגה, והוא גם מי שמדברר את החלטות החברה ומנסה לחלץ אותה מהמשבר. קפלן מצליח בינתיים להסיט את האש מהדירקטורים של מגה ורבוע כחול, 16 איש שנושאים באחריות מלאה למצבה של מגה.

אחריות תאגידית היא שם כולל לכללי התנהגות הוגנים כלפי המשקיעים מצד החברה. לא מדובר בנושא פשוט, כיוון שאחריות תאגידית נועדה להגן ולשמור על העובדים, הציבור ובעלי המניות.

אחריות הדירקטורים בחברות ציבוריות היא בעלת שני תפקידים מרכזיים: להתוות את מדיניות החברה, לפקח על ההנהלה (במקרה הזה של מגה) ולהיות שומר-הסף האולטימטיבי בחברה.

בכל המשימות הללו הדירקטוריונים במגה ובאלון רבוע כחול נכשלו כישלון מוחלט. איש מהדירקטורים לא קם להתנגד למדיניות שהובילה להפסדים ולחוב-עתק. איש מהדירקטורים החיצוניים (דח"צים) לא אמר דבר כשהיה ברור שמגה בצרות.

במגה קמעונאות ישבו דירקטורים שמבינים משהו בכלכלה, כמו רו"ח שלמה זוהר, משה עמית (בנקאי בכיר לשעבר), יהודה פרידנברג ונוספים. באלון רבוע כחול כיהנו במועצת המנהלים היו"ר יצחק באדר מהקיבוצים, רו"ח שלמה אבן, רו"ח אברהם מירון, עוזי ברעם (לשעבר חבר כנסת ושר), ד"ר דן וייס (כלכלן ותיק), יונל כהן (לשעבר בכיר במגדל) ונוספים. נראה כי 16

הדירקטורים במגה ובאלון לא פצו פה, ומבחינתם - לפחות על בסיס התנהגותם בעבר ובהווה - אין בעיות במגה. אולי מצידם חוב עצום ופריסתו והצטברותו כבר מ-2013 אינם בעיה.

זוכת פרס נובל לכלכלה לשנת 2009, פרופ' אלינור אולסטרום, עסקה במחקר שלה בניהול נכסים ציבוריים באופן מוצלח. לפי המצב שאליו נקלעה מגה, הדירקטורים במגה וברבוע כחול לא ניהלו נכס ציבורי באופן מוצלח - ואולי בעצם לא ניהלו, אלא נוהלו.

מטבע הדברים, רשות ניירות ערך צריכה לפנות בשאלות לדירקטורים ולקבל מהם הסבר על התנהלותם. כיצד רואה חשבון ובנקאי לשעבר מתקשים להתמצא במאזנים ומאפשרים צמיחת חוב-עתק? מדוע בעלי השליטה, שרגא בירן, הקיבוצים ודודי ויסמן, שפרש מהקבוצה ומהדירקטוריונים לאחרונה, אך ניהל אותם שנים ארוכות; השמידו ערך?

לנושים, לספקים קטנים כגדולים, לאלפי העובדים, למחזיקי המניות והאג"ח, מגיע הסבר מפורט מהדירקטורים. ובנוסף, מי שחילק ומשך דיבידנדים כשהחברה הפסידה, חייב לנמק את מהלכיו.

אם ניתן ל"סיפור מגה" לחלוף מהעולם ללא הסבר מלא וללא נקיטת צעדים נגד האחראים, זה אומר שעושים צחוק מהמשקיעים ומסירים אחריות למתרחש מהדירקטורים. את זה רשות ניירות ערך בראשות פרופ' שמואל האוזר והנושים אינם יכולים לשאת.

■ הכותב הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה (מל"א). לשעבר נציב שירות המדינה והממונה על השכר.

צרו איתנו קשר *5988