כלואים בכנסת

הבעיות של הקואליציה הן אולי קטנות, אבל הן מתרבות במהירות

תמונה קבוצתית של שרי הממשלה/ צילום:חיים צח לע"מ
תמונה קבוצתית של שרי הממשלה/ צילום:חיים צח לע"מ

גובה הדציבלים של הצעקות שחטף שטייניץ מנתניהו בליל הפיג'מות במליאת הכנסת ביום ב' מלמד עד כמה המצב הקואליציוני של ממשלת 61 בלתי נסבל מבחינת ראש הממשלה. "אם אני נמצא כאן בשעות כאלה גם אתה יכול", שאג נתניהו על שר האנרגיה שהפציע בכנסת באישון לילה במראה לא אופייני לאחר שיצא מהמשכן כי חש ברע מבלי להתקזז, כשהוא מותיר את הקואליציה עם יתרון של ח"כ אחד בהצבעה על מתווה התקציב. שטייניץ-חולצה-כחולה שהוזעק לחזור נראה כמו ילד נזוף שהעירו אותו משינה. כל קשר בינו לבין אנרגיה בשתיים לפנות בוקר היה מקרי בלבד.

דווקא שטייניץ, השר הנאמן ביותר לרה"מ, מצא את עצמו השבוע על המוקד פעם נוספת. יומיים אחר כך היה זה יו"ר הקואליציה, צחי הנגבי שנזף בשר האנרגיה מחוץ למליאה לעיני העוברים והשבים לאחר שהצעת החוק של האופוזיציה עברה למרות ששטייניץ שהה במליאה אבל אי הבנה עם זהבה גלאון על קיזוז גרמה לו לא להצביע. אולי העיסוק המרתוני בגז תפס לשטייניץ את הראש, או שהאדים טשטשו אותו. בקואליציה צחקו השבוע שישקלו לעשות לשטייניץ חזרות ולהקפיץ אותו להצבעות תרגול. אבל זה לא הוגן להיטפל לשטייניץ. הוא לא באמת הבעיה, הוא רק הסימפטום.

ניצחון לאופוזיציה בהצבעה כמה שבועות ספורים מכינון הממשלה זו מכה לא קלה בכנף. הממשלה אמנם לא נפלה, התוצאה המספרית לא באמת חשובה, וגם להפסד של הקואליציה אין משמעות מעשית של ממש, אחרי הכל, מדובר בהצבעה טרומית על הצעת חוק שולית ואיזוטרית. ההישג הוא בעיקר מוראלי, כזה שפותח את התיאבון ועלול להביא להצלחות נוספות. בקדנציה הקודמת לא הצליחה האופוזיציה אפילו פעם אחת לגבור על הקואליציה בהצבעות. בקדנציה הנוכחית, פחות מחודשיים לאחר שהוקמה, נרשם הניצחון הראשון.

אם לכך מצרפים את הלילות המופרעים בכנסת שמסתיימים עם עלות השחר, את ההצבעה על חוק המאגר הביומטרי שעברה על חודו של קול, את התחנונים של בוגי יעלון שנאלץ לעבור מח"כ לח"כ כדי להשיג קיזוז שיאפשר לו לנסוע לאיטליה, ואת העובדה ששרים ללא טיסות זה כמו סביח בלי ביצה, ברור שלאורך זמן הקואליציה לא תוכל לשרוד.

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ / צילום: אוריה תדמור
 בנימין נתניהו ויובל שטייניץ / צילום: אוריה תדמור

לא באמת הבעיה, רק הסימפטום. שטייניץ

במציאות של ממשלת 61 חברי הקואליציה לא יכולים לאכול אפילו ארוחת צהריים. בין ביס לביס הם נאלצים להשאיר את השניצל במזנון ולרוץ להצביע, לחזור לעוד נגיסה, וחוזר חלילה. הם קפוצים, דרוכים, רעבים ובעיקר עייפים. זה היה משעשע אלמלא היתה גם מדינה לנהל. ראש הממשלה בעצמו סגור במליאה ימים שלמים כאריה בכלוב, ולצידו השרים. במקום לנהל את ענייני משרדיהם הם כבולים לכיסאות בכנסת.

אחרי פגרת הקיץ והתקציב, לקראת דצמבר, נתניהו יגיע לצומת. הוא יצטרך להחליט האם פניו לבחירות או לממשלת אחדות לאומית. אם הקואליציה בת 61 האצבעות היתה יוצרת רושם של בלתי מנוצחת, הדיבורים על בחירות היו נעלמים, אבל ככל שהיא תחטוף יותר מכות, המחשבות על הרחבת הממשלה ילכו וייעלמו. אף סיעה לא תצטרף לספינה שוקעת שעושה דרכה אל עבר הקרחון הבא.

ליברמן עושה חיים

המארב שהכינה האופוזיציה לקואליציה תוכנן כמו א"ש לילה בצופים. מירב מיכאלי סיכמה עם ראשי סיעות האופוזיציה את פרטי האמבוש ואת שעת הש'. התוכנית היתה להרדים את השטח הקואליציוני, לתת לח"כים הרגשה שאין קרב אמיתי, ובהינתן האות להגיח למליאה, להסתער על מכשירי ההצבעה וללחוץ על הכפתור האדום. למשימה נבחרה הצעת חוק זניחה של קארין אלהרר, שלא עוררה תשומת לב מיוחדת.

עד הדיון בהצעה, הסתתרו כ-20 מחברי האופוזיציה במסדרון. יש מי שטוען שהאבות המייסדים של משכן הכנסת תכננו את המליאה בדיוק לרגע הזה שאפשר לחברי האופוזיציה לשחק במחבואים.

הכל תקתק לפי התוכנית. ברגע האמת פשט צוות מיכאלי על המליאה שדווקא שרצה חברי קואליציה, אבל שרשרת טעויות מצערת בתוספת גורם ההפתעה, הובילו לניצחון של האופוזיציה. שר התחבורה לא הספיק להגיע מהמזנון, דוד ביטן נצפה ליד לשכת יו"ר הכנסת, מוטי יוגב היה באולם אבל לא הספיק להצביע, ויובל המבולבל לא לחץ על הכפתור.

נתניהו החוויר למראה החיוך של הרצוג ולמשמע מחיאות הכפיים הסוערות של האופוזיציה. לרגע היה נדמה שהשידור החי בערוץ הכנסת מועבר מאצטדיון בלומפילד ולא מבית הנבחרים של מדינת ישראל. עד כמה דרמטי המהלך הזה אפשר ללמוד מהדמעות של מנהלת סיעת הליכוד בכנסת, עליזה בראשי, שפרצה בבכי מאחורי המליאה כשישבה עם נתניהו.

האושר ששטף את הרצוג היה קצר מועד. פחות משעה אחרי הניצחון המזהיר התהפכו היוצרות, כשיו"ר הקואליציה, צחי הנגבי, שהפסיד בהצבעה במליאה, הוריד את הגרזן ובישר ליו"ר האופוזיציה שהליכוד וליברמן סיכמו על שיתוף פעולה בבחירות לוועדה למינוי שופטים. לזה קוראים שח-מט.

להרצוג, שכמו אישה נבגדת היה האחרון להתבשר במהלך אחרי שכל ראשי סיעות הקואליציה כבר הוכנסו לסוד העניינים, נפל האסימון. הוא פתאום הבין למה ליברמן לא היה במליאה בהצבעה יחד עם האופוזיציה. היחידים שלא לקחו חלק במבצע הצבאי האופוזיציוני היו חברי ישראל ביתנו. זה כנראה היה הרמז המטרים, או מה שהיה צריך להדליק להרצוג נורה אדומה למה שקרה מאוחר יותר.

אביגדור ליברמן בנימין נתניהו / צילום: אוריה תדמור
 אביגדור ליברמן בנימין נתניהו / צילום: אוריה תדמור

הקרחון מתחיל להפשיר? נתניהו וליברמן

זה לא סוד שליברמן לא חי בהרמוניה באופוזיציה. מרצ היא לא הקאפ אוף טי שלו, עם הערבים אין לו שפה משותפת וגם לא ממש עם המחנ"צ. בקואליציה טוענים שהוא נמצא שם בגלל גחמה אישית וממתינים שזה יעבור לו. ליברמן יושב על הגדר, רגל פה רגל שם. לפני שבוע הפיל חבר ישראל ביתנו, שרון גל, את ההצעה של ציפי לבני ודב חנין להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת טענות יוצאי אתיופיה, אתמול הוא לא הצביע על הצעת החוק של מרצ לקידום נישואים אזרחיים וגם לא על הצעה נוספת של יש עתיד.

כפי שדווח כאן לראשונה לפני שבועיים, יו"ר ישראל ביתנו מקיים מגעים עם כחלון לתמיכה בתקציב המדינה תמורת תקציבים למגזר הרוסי, הוא גם הצהיר שהוא בעד מתווה הגז, ומתכוון להצביע עם הליכוד על מינוי שופטים. הוא אופוזיציה לאופוזיציה, חבר קואליציה יותר יציב משטייניץ. בקואליציה רואים בכך סימן לאפשרות שאולי בהמשך יצטרף ליברמן לממשלה. בסביבתו של ליברמן מכחישים, אבל בקואליציה מאמינים שהכל יכול להתהפך שוב.

בינתיים ליברמן נהנה. הוא נהנה להגיד שהממשלה לא תחזיק מעמד, הוא נהנה לומר שעוד מעט יהיו בחירות, הוא נהנה לתת לנתניהו לחשוב שאולי הוא יצטרף לממשלה, ובעיקר נהנה לראות את נתניהו סובל. לפעמים נדמה שליברמן עושה מהלכים רק כדי שינסו לפרש אותו, ידברו עליו וינסו לפצח את האישיות האניגמטית שלו.

הדיל עם ליברמן נותן לקואליציה אוויר לנשימה. תודות לאיווט בהצבעה על התקציב יהיו 67 אצבעות, וככל הנראה גם בהצבעה על בחירת חברי הוועדה למינוי שופטים, אם כי כשמדובר בהצבעה חשאית, הנוקמים והנוטרים, שונאי ליברמן, מתעבי נתניהו וכועסי כחלון עלולים לתת לעצמם דרור ולמרוד מאחורי הפרגוד.

בשבועות האחרונים היה זה דווקא הרצוג שהציע להנגבי להגיע להסדר דומה בין המחנ"צ לליכוד בהצבעה על מינוי שופטים. לקואליציה היה ברור שלהצבעה חשאית אי אפשר להגיע עם 61 אצבעות ולכן התלבטו עם מי לסגור דיל. בהמלצתו של הנגבי, נפל הפור על ליברמן, תחת הנחת העבודה שמשת"פ עם איווט אפשר להרוויח פעמיים: להכניס עוד נציג ימין לוועדות, וליצור הזדמנות לרכך את המתח בינו לבין נתניהו.

הקרחון אולי התחיל להפשיר, אבל ליברמן ונתניהו עדיין לא שוחחו זה עם זה. המגעים נעשו באמצעות יו"ר הקואליציה, שהחברות בינו לבין ליברמן הולכת 36 שנה אחורה. ליברמן ביקש זמן לחשוב, וכעבור יומיים חזר לחברו לספסל האוניברסיטה הנגבי, עם תשובה חיובית. השאר יהיה היסטוריה.

מכל האמור לעיל אי אפשר להסיק שליברמן יצטרף לקואליציה. הדיל שעשה עם הליכוד בסך הכל משרת את המטרות שלו ומוסיף לו שורה במאזן הרווח, וכמובן הרבה נחת.

ליצמן הנביא

על רקע הדיון בבג"ץ בעניין כהונתו של ליצמן, הועלתה השבוע מהאוב תמונת שרי הממשלה בצילום המסורתי בבית הנשיא, שאליה השתחל סגן שר הבריאות. כבר כשצולמה התמונה הורמו גבות: הופעתו בצילום של סגן שר, ועוד מיהדות התורה, חסרת תקדים בתולדות ממשלות ישראל. הכתובת, מסתבר, היתה על הקיר.

הופעתו של ליצמן בתמונה מעידה שניבא ולא ידע מה ניבא, או שכבר אז העריך כיצד העסק יתגלגל. כפי שנכתב בטור הזה כבר לפני חודשיים, כבר בעת צילום התמונה אמרו גורמים ביהדות התורה שאם בג"ץ יקבל את עתירת יש עתיד ויפסול את מינויו של ליצמן לסגן שר ללא שר מעליו, יקבל הח"כ החרדי אישור נדיר מהרבנים להפוך לשר. אם זה מה שיוחלט, אפשר לשים את הז'יטונים על האפשרות שליצמן יכהן כשר בריאות מלא-מלא.

עד השבוע הנחת העבודה בכנסת היתה שאבן הבוחן של ממשלת נתניהו הרביעית היא העברת התקציב, אבל השבוע התברר שגם אם הוא יאושר, הבעיות של נתניהו לא יסתיימו שם. הבעיה היותר אקוטית היא הרכב הממשלה. זו המשמעות של האמירה של בג"ץ: סימני השאלה שמרחפים על ממשלת נתניהו לא התפוגגו. מלאכת הרכבת הממשלה לא הסתיימה.

עד שתתקבל ההחלטה בנושא יעברו עוד כמה חודשים, אבל אין בכך כדי להפחית מהדרמטיות של האמירה של ביהמ"ש. בג"ץ הוא לא מועדון חברים, ההחלטות שלו מחייבות, והן עלולות לאלץ את נתניהו להרחיב את הממשלה או לשנות חוק יסוד כדי שיוכל להמשיך להחזיק בתיקים מינסטריאליים במקביל לכהונתו כראש הממשלה. זו האפשרות הסבירה שגם תזכה לרוב בקואליציה. כחלון יתמוך, וכך גם שרי הליכוד התעייפו מלהילחם על תיק החוץ. כפי שמסתמן, נתניהו יוכל להמשיך להחזיק בבבת עינו - תיק התקשורת, לשמש שר החוץ וגם השר לפיתוח אזורי. במשרד הבריאות יכהן ליצמן. אפשרות אחרת היא לשנות את המפתח הקואליציוני ולהוסיף שר לכל מפלגה, מה שיוביל לאינתיפאדה קואליציונית מחודשת שלאף אחד אין בה עניין.

כל פתרון יהווה כאב ראש לנתניהו. שינוי חוק יסוד בממשלת 61 יעלה לו בלא מעט כדורי אקמול. ביש עתיד מרוצים. הם ביקשו למנות שר בריאות במשרה מלאה, והרוויחו ביקורת נוקבת מבג"ץ על נתניהו.

לצמד היועצים המשפטיים של המפלגה, רונן אביאני וגיא בוסי שהגישו את העתירה כבר יש כמה איקסים על החגורה: בבחירות 2013 הצליחו אביאני ובוסי להוציא צו שימנע את שידור מסיבת העיתונאים שבה הכריז נתניהו ברגע האחרון, 48 שעות לפני פתיחת הקלפיות, כי ימנה את כחלון לראש מנהל מקרקעי ישראל. חמש שנים קודם לכן הצליחו השניים, שייצגו אז את לבני, להשיג הארכה של חצי שעה בפריימריז מול מופז, מהלך שהשיג ללבני את הניצחון על ראשות קדימה ובדיעבד קנה לנתניהו את השלטון כשלבני ניצחה בבחירות ולא הצליחה להרכיב קואליציה. לפיד חייב להם בדיוק באותה מידה שגם נתניהו, אבל את הפרחים ישלח להם ליצמן כשמהתואר שלו תוסר המילה סגן.

צרו איתנו קשר *5988