התשובה של הקבלנים למבול התביעות של העובדים הפלסטינים

סעיף חדש בהסכם הקיבוצי בענף הבנייה קובע כי הסכסוך יתברר קודם כל בהליך גישור, בעזרת מתורגמן לערבית ■ אורי רובין מהתאחדות הקבלנים: "כ-80% מהתביעות הן תביעות-סרק. עורכי הדין עושים גזל"

פועלים באתר בנייה / צילום: תמר מצפי
פועלים באתר בנייה / צילום: תמר מצפי

אלפי תביעות נגד קבלנים מוגשות בכל שנה לבתי הדין האזוריים לעבודה, רובן על-ידי פלסטינים תושבי השטחים, עובדים לשעבר של הקבלנים. כעת, סעיף שהוסף להסכם הקיבוצי החדש שנחתם לפני כ-3 שבועות בין התאחדות בוני הארץ, ארגון-הגג של קבלני הבנייה, להסתדרות הכללית, המייצגת את העובדים בענף הבנייה, מבקש להגדיל את הסיכוי לפשרה בין הצדדים ולהשאירם עד כמה שניתן מחוץ לכותלי בתי הדין. זאת, באמצעות הקמת ועדה שתנהל הליך גישור עוד לפני הפנייה לערכאות. הוועדה תנוהל בצוותא על-ידי ההתאחדות וההסתדרות.

ההסכם החדש אינו מותיר מקום לפרשנות באשר לדרך בה על מעסיקים ועובדיהם לנקוט בהתגלע ביניהם סכסוך עבודה, ומורה להם לפנות קודם כל להליך גישור לא פורמלי בטרם יפנו לערכאות: "הסכסוך יובא בפני ועדה פריטטית מרחבית, ובהיעדרה, בפני ועדה פריטטית ארצית, בטרם יוברר בערכאה המשפטית המוסמכת - בית הדין האזורי לעבודה", לשון הסעיף.

יצוין כי מנגנון זה קיים כבר שנים באופן וולונטרי מכוח ההסכם הקיבוצי הקודם, אולם מעתה הוא מוגדר בהסכם. בהתאחדות הקבלנים ובהסתדרות מקווים כי כעת, לאור הסעיף החדש, יטו בתי הדין לדחות תביעות בנושאים הקשורים להסכם הקיבוצי, שהוגשו בלי שהתבררו קודם לכן בפני הוועדה הפריטטית (שוות זכויות לכל הצדדים).

אצבע מאשימה

גורמים בענף אומרים כי בשנים האחרונות מסתמנת מגמה שלפיה עורכי דין פונים לעובדים פלסטינים בענף הבניין ומשדלים אותם, בניגוד חריף לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, להגיש תביעות נגד מעסיקיהם הקבלנים.

הבעיה מתעצמת כאשר נגד קבלן אחד מוגשות בפרק זמן קצר כמה תביעות של עובדיו, מה שגורר אותו לשנים של התדיינויות משפטיות: "כל מה שעורך הדין צריך זה לאתר אחד מהעובדים של הקבלן, כי לרוב מדובר בקבוצות שמגיעות יחד מאותו הכפר", אמר אחד מהם ל"גלובס". הוא הוסיף כי לצורך כך עורכי הדין האלה אף פותחים סניפים מקומיים של משרדם בערי הגדה, ולעיתים אף עושים את עבודת השידול במחסומים.

לדברי אורי רובין, יו"ר ועדת העבודה בהתאחדות בוני הארץ, "רבים מהסכסוכים נגרמים מבורות של התובעים שמנוצלת על-ידי עורכי הדין שלהם: כ-80% מהתביעות האלה הן תביעות-סרק, ובתי הדין דוחים את מרבית הסעיפים בהן".

רובין מוסיף כי "מה שעורכי הדין האלה עושים זה פשוט גזל. מילא אם העובדים היו זוכים בחצי מסכום התביעה, אבל כמעט בכל המקרים זה מסתיים בפשרה שבה העובד מקבל פרוטות, ומזה הוא עוד צריך לשלם לעורך הדין".

"יש פה סוג של מכת מדינה", אומר רועי גוטמן, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד איתן מהולל-שדות. "לא מעט מהקבלנים שייצגנו נתבעו על 100 ואפילו 200 אלף שקל, ובסוף נחתמה פשרה על עשירית מהסכום או פחות מזה. ועדיין, עבור הקבלן מדובר בפגיעה קשה באשראי הבנקאי שלו. ברגע שעשרה עובדים תובעים אותך על 150 אלף שקל, חברת דירוג האשראי מעבירה לבנק רק את השורה התחתונה - תביעות על סך כולל של מיליון וחצי שקל".

עמית גוטליב, בעלי חברת הקבלנות גוטליב אחריות בבנייה וחבר בהנהלת ההתאחדות, מצא את עצמו פעמים רבות בבתי דין לעבודה בתביעות שהגישו עובדיו והסתיימו בקול ענות חלושה.

לדבריו, "התביעות מגיעות בצרורות, בדרך-כלל מכמה עובדים שמחליטים לעבור כקבוצה ממעסיק אחד לאחר שמציע להם עוד 20 שקל ליום, ומיוצגים כולם על-ידי אותו עורך דין. הוצאת רישיון לעובדים חדשים לוקחת שבועות ארוכים, שלא לדבר על ההליך המשפטי מול כל עובד שיכול לקחת שנתיים ויותר. הם תובעים 150 ו-200 אלף שקל", אומר גוטליב, "וזה תמיד נגמר בפשרות של אלפי שקלים בודדים.

"הבעיה היא שכל תביעה כזו מופיעה ב-BDI, וכבר באותו יום אתה מקבל עשרות טלפונים מחברות הבטון, המשאבות, הקרמיקה והמטבחים, שרוצים להבין את פשר ההערה. קבלנים גדולים יכולים להתמודד עם זה, אבל יש קבלנים קטנים, שנתבעים בפעם הראשונה וחברות שעבדו איתם יוצאות מהפרויקט".

כך, "לחברות הקבלנות יש תמריץ להתפשר ולשלם לעובדים סכומי כסף גם כשהם לא זכאים לכך", אומר גוטמן, "כדי למנוע פגיעה בדירוג העסקים שלהן".

מנגנון ניטרלי

גוטמן סבור כי מנגנון הוועדה הפריטטית טומן בחובו פוטנציאל רב, שייטיב הן עם העובדים, הן עם מעסיקיהם. "ההתאחדות וההסתדרות, שני הצדדים להסכם הקיבוצי, חפצים במנגנון ניטרלי שיכריע בסכסוכים באופן יעיל והוגן. הדיון בוועדה נעשה באווירה נינוחה ובלתי פורמלית, והפנייה אליה אינה כרוכה בעלות כספית. בנוסף, אין חובת ייצוג, ובכך נחסכות עלויות משפטיות מיותרות לצדדים, ונחסך זמן שיפוטי יקר לבית הדין.

"יתרון נוסף הוא שההתדיינות בוועדה יחסית מהירה", אומר גוטמן, "ורוב המקרים שמגיעים לפתחה של הוועדה מסתיימים בישיבה אחת בלבד".

באשר לחשש כי זכויותיהם של עובדים פלסטינים שאינם דוברים עברית יקופחו בוועדה כזו, מדגישים בהתאחדות הקבלנים כי בוועדות הדנות בעובדים פלסטינים נוכח יועץ משפטי דובר ערבית מטעמה של ההסתדרות, הבקיא בהוראות ההסכמים הקיבוציים וההסדרים הייחודיים לאוכלוסיית עובדים זו בענף. בנוסף, ההסתדרות מעמידה בהתאם לצורך מתורגמן עבור העובד.

הקבלן משלם, המדינה מוציאה תלושי משכורת

על-פי ההסדר שנקבע ב-1970 להעסקת עובדי בניין תושבי השטחים, מקבלים אלה את תלושי השכר מהמדינה, ולא ממעסיקיהם הישירים. מדור התשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה מעביר לעובדים את שכר העבודה מידי המעסיקים, על-פי דיווח שעות העבודה שהעבירו האחרונים, ואחראי על הפרשת סכומים משכרם עבור זכויות סוציאליות שונות, תוך השוואתן של אלה לזכויות העובדים הישראלים.

התנהלות מדור התשלומים זכתה לביקורת חריפה בדוח מבקר המדינה מ-2014, שקבע בין היתר כי "מדור התשלומים (מת"ש) במינהל השירות למעסיקים ולעובדים זרים ברשות האוכלוסין של משרד הפנים, כשל בתפקידו להגן על זכויות העובדים הפלסטינים", וסיכם כי "נוכח הממצאים שעלו בדוח זה, ובחלוף עשרות שנים מתחילת פעולתו של מת"ש בכל הקשור לעובדים הפלסטינים, משרד מבקר המדינה סבור כי יש מקום שהממשלה תבחן את תפקידי האגף ואת המשך הפעלתו בעתיד בנושא זה".

עו"ד רועי גוטמן, המייצג קבלנים בתביעות שהגישו עובדיהם, מסביר את הצפת בתי הדין בתביעות מסוג זה בכשלי הביורוקרטיה: "במשולש הזה של עובד-מעסיק-מדור התשלומים נופלות הרבה תקלות. התחשיבים שמבצע המדור לא תמיד נעשים נכון וכדין.

"בנוסף, במשך שנים לא היו בתלושים של מדור התשלומים רובריקות לציון דמי הבראה, חופשה, פנסיה, חגים, פיצויי פיטורים ועוד רכיבים שמצוינים בהסכם הקיבוצי, ושהקבלנים העבירו לעובדיהם במסגרת השכר הכולל".

בהקשר זה יצוין כי רוב הקבלנים נוהגים לשלם לעובדיהם הפלסטינים את שכרם במזומן, דבר שמגדיל את הסיכון לתביעות. לדברי גורמים בהתאחדות, התשלום בדרך זו נדרש לנוכח סרבול המערכת הבנקאית בשטחי הרשות הפלסטינית ואי-כיבוד צ'קים ישראליים בבנקים בשטחה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988